עו"ס שאדיה כיוף עובדת במערכת מקבילה כפק"ס לחוק הנוער בישוב עוספיה שם היא מוציאה ילדים מהוריהם ומעבירה אותם לחסות עמותת אוונגרד עבודתה השנייה תנ"ז 39152-05-15
שאדיה כיוף עו"ס לחוק הנוער מלשכת רווחה עוספיה, עובדת במערכת מקבילה ומעורבת במעשים בלתי תקינים ובלתי כשרים, אותם היא מבצעת, במקביל, תוך כדי עבודתה כפקידת סעד. כיוף מוציאה ילדים ממשמורת הוריהם. האת הילדים שהיא מוציאה מהוריהם היא מעבירה לחסות עמותת אוונגרד, אותה היא מנהלת, שם היא עובדת בעבודה מקבילה כהשלמת הכנסה.
שאדיה כיוף לא קיבלה היתר מנציב שירות המדינה לעסוק ב- 2 עבודות מקבילות. שכן העבודה בעמותת אוונגרד נוגדת את עבודתה כעו"ס לחוק הנוער ומנהלת לשכת רווחה עוספיא. מצד אחד שאדיה כיוף מוציאה ילדים מהורים בעיר עוספיה, ומספקת פרנסה לעמותה בניהולה. לשאדיה כיוף יש אינטרס להוציא כמה שיותר ילדים מהבית כדי להגדיל את נפח הפעילות של העמותה בה היא עובדת. אנשים רבים המקורבים לכיוף מקבלים משכורות, כולל היא עצמה. בעוד שהאינטרס הלאומי והאינטרס של המשפחות, לעשות את כל המאמצים להשאיר את הילדים בבית.
הראיות שיוצגו להלן מלמדות על אופן התנהלותה הקלוקל של שאדיה כיוף – בתקופה ש"טיפלה" במשפחת א' כעובדת סוציאלית – כשפעלה תוך ניגוד עניינים בעבודה פרטית באופן שנוגד את חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963.
התנהלות זו מזכירה של פקיד הסעד הראשי הידוע לשימצה, אמיר שוורץ, אשר במהלך עבודתו, היה תולש ילדים מביתם, מתייג אותם כמפגרים ושולח אותם למוסדות בבעלותו לעשרות שנים, כגון דודו דהן, אבנר שועה, מוטי אוטומזגין ועוד. התנהלות זו מוכיחה, כי משרד הרווחה לא מפיק לקחים מפשעי העבר.
מפרסומים שמבצעת שאדיה כיוף באינטרנט עולה, כי היא פועלת ב"מערכת מקבילה" לשירותים שהיא עצמה מספקת במסגרת תפקידה במשרד הרווחה.
"לקוחות" המערכת המקבילה, בהם אנשים קשיי יום וחסויים, מובאים/מגוייסים מלשכת הרווחה תוך ניגוד עניינים בולט ובלתי חוקי. שאדיה כיוף מנצלת את מעמדה וקשריה בלשכות הרווחה.
חוק שירות המדינה קובע איסור לעבוד בעבודה פרטית:
"עובד המדינה הממלא תפקיד מטעם המדינה ומקבל את שכרו מאוצר המדינה, חייב להקדיש את כל תשומת לבו למילוי התפקיד שנתמנה לו. לכן, אין עובד רשאי לעסוק בכל עבודה פרטית מחוץ לתפקידו.
אי מילוי הוראות אלו בעניין עבודה פרטית ועבודה נוספת היא עבירה על חוק שירות המדינה (משמעת) התשכ"ג-1963".
שאדיה כיוף עובדת במסגרת עמותה פרטית כהשלמת הכנסה באופן שנוגד את החוק. כיוף עובדת במסגרת פרטית תמורת שלמונים, מבלי לגלות זאת למשרד הרווחה או שירות המדינה. העובדות הנ"ל מלמדות כי כיוף פועלת באופן בלתי חוקי, תוך ניגוד עניינים ובכל מקרה, ב"כ של האב צדק כשייחס לעו"ס שאדיה כיוף שיקולים זרים והודעות כוזבות כנגדו בביהמ"ש.
http://avantgarde.org.il/wp/?page_id=3795
שאדיה כיוף ונג'לא אבו גאזי מתעללות במשפחת א"א
בתיק שלפנינו, גבר משכיל ומוצלח ללא עבר פלילי. אשתו הראשונה נפטרה ממחלה קשה כשהוא נותר עם שני ילדיו הקטנים. הוא הכיר את האישה השנייה והתחתן איתה. אישה זו ילדה לו בת אחת. האישה השנייה סובלת מבעיות נפשיות, אלימה ולא התאימה לו, והשניים התגרשו. האישה קיבלה יעוץ שהדרך היחידה לנתק את האבא מבתו הקטנה (כיום בת 6), כשהרווחה בעוספיה, עוסקת במגזר הערבי בעיקר, היא להתלונן שהגבר ביצע עבירות מין בבתו. תלונות כוזבות שהגישה האישה נסגרו מחוסר אשמה של האב, ובמשטרה הגדירו את האישה כמתלוננת שווא סדרתית.
למרות סגירת התלונות מחוסר אשמה, האבא נשלח לראות את בתו במרכז הקשר בקרית ביאליק בהנהלת עו"ס אסנת בלס רביב, שמזלזלת באב ובתו, לא מאפשרת הסדרי ראיה ומסרבת לשוחח עם עו"ד יניב מויאל, בא כוחו של האב.
מחומרים שהגיעו לידינו עולה תמונה מחרידה. עו"ס שאדיה כיוף ביחד עם עו"ס נג'לא אבו גאזי, שתיהן בצוותא-חדא, ממררות את חייו של האב ובתו, ומבצעות עבירות פליליות חמורות. מתוך החומרים שאנו יכולים לחשוף בלי לזהות את האב, אלו הדברים שכתב ב"כ האב לבית המשפט, בתגובה לקיום דיון בהול:
"נבהיר כי רשויות הרווחה בעוספיה משחקים בחיי הקטינה והאב, תוך ביצוע עבירות על החוק ופגיעה בזכויות אדם, כאילו מדובר בבובות ולא בבני אדם שיש להם חיים, והחיים שלהם זה הילדים שלהם.
אחרת, לא ברור כיצד ינהגו רשויות הרווחה בעוספיה בכזה זלזול באב ובקטינה. מדוע האב צריך להיות מטורטר בצורה מקוממת כל כך. עד שהסכים ונכנע לסחטנות של רשויות הרווחה להמשיך לפגוש את הילדה שלו תחת פיקוח – הם ממשיכים להתעלל בו."
שאדיה כיוף וחברתה נג'לא אבו גאזי מפעילות לחצים אדירים על האבא לוותר על בתו הקטנה בת ה- 6 הנמצאת באומנה תקופה ארוכה, למרות שהאב מגדל את ילדיו מנישואיו הראשונים, עובדה שיש בה להעיד על כשירותו המלאה לגדל את בתו שלו. האישה סובלת מבעיות נפשיות, אובססיבית למין, וגם סובלת ממיגרנות הנמשכות ימים רבים מבלי שיש לה יכולת לקום מהמיטה ולתפקד כאם. חמור מכל, האישה אלימה הכתה את הילדה עם נעל וחגורה, משכה את הילדה בשיערותיה, ובעטה בפניה של הילדה כשהיא מוטלת על הרצפה. המשטרה לא הגישה נגד האם כתב אישום, למרות החבלות שהשאירה על גופה של הילדה.
עו"ס שאדיה כיוף משקרת במצח נחושה לבית המשפט, כשהיא רוצה להכתים את האב ולהציג אותו כמי שלא ראוי לראות את בתו ללא פיקוח. הילדה של האב הייתה במרכז חירום בית שבתי לוי, שם המליצו הגורמים המטפלים, כי: "הילדה תועבר למשמורת האב", עוד נכתב: "האב מיטיב ואוהב את בתו", ואילו על האישה נכתב שהיא צריכה לראות את הילדה תחת פיקוח פעם בשבוע ויש לאישה התנהגות חריגה.
עו"ס שאדיה כיוף התעלמה מהמלצות מרכז החירום, והמשיכה ללכלך על האבא ללא מורא הביקורת, כי הכול בדלתיים סגורות, ולכן הפליגה מדמיונה הפורה לתאר דברים שלא היו ולא נבראו.
מה שמכעיס זו התנהגות מנהלת מרכז הקשר עו"ס אסנת בלס רביב, שהוציאה מכתב מתנשא לעו"ד יניב מויאל, בו היא כותבת: "כאשר יש תלונות לגבי מרכז הקשר יש להפנותן אל הגורם שהפנה את המשפחה למרכז הקשר. כלומר, עו"ס לסדרי דין או עו"ס לחוק הנוער". כעורת המראה בלס-רביב, לא כתבה במכתב מילות נימוס אלמנטריות, המחויבות מתוקף תפקידה כעובדת ציבור לעו"ד יניב מויאל במכתבה: היא לא כתבה "לכבוד", לא כתבה "שלום רב", לא כתבה "אדון נכבד", לא כתבה "בכבוד רב". התנהגותה הגסה והבהמית של עו"ס בלס רביב, יש בה התנשאות, פטרנליזם וחוסר נימוס אלמנטרי, עובדה שיש בה להעיד על היחס מתחת לכל ביקורת שמקבלים ההורים ממנה. אם כך מרשה לעצמה עובדת ציבור להתייחס לעורך דין מייצג, שאיננו צד להליך המשפטי, כיצד היא מתייחסת להורים וילדיהם?!
ביום 10/2/16 שלחה באת כוחה של האישה בקשה בהולה לביהמ"ש לענייני משפחה חיפה, למתן הוראות לעו"ס לחוק הנוער. בבקשה ציינה עו"ד ד"ר טלי תמרין, כי האם קיבלה הודעת סמס שהילדה הקטנה אמורה להגיע לרופא. האמא ובאת כוחה ניסו ליצור קשר עם לשכת הרווחה עוספיה, ללא הצלחה. כל מערכת הטלפוניה בלשכת הרווחה בעוספיה היא בערבית, ובתא קולי אין מקום להשאיר הודעות. שני ההורים רוסים, לא דוברים את השפה הערבית. מהבקשה שהגישה ב"כ האמא עולה, כי הפעם האחרונה שגורמי הרווחה יצרו קשר עם האישה היתה בחודש מאי 2015, למרות שהילדה נמצאת באומנה תקופה ארוכה מאוד.
הרווחה בעוספיה, דאגו בשלב הראשון להרחיק את האבא מבתו וביתו במשך שנה, כשהאמא מבצעת שטיפת מוח לילדה, ואחר כך הרווחה פעלה נגד האמא כשהוציאו את הקטינה למרכז חירום ואח"כ לאומנה.
בדוח המשטרה נרשם נגד האישה:
"בין א' ובין הגרוש שלה קיים סכסוך, א' הגישה מספר תלונות בגין אלימות, הפרות צו וחשד לפגיעה מינית בקטינה וכן התנהגות בעלת אופי מיני בנוכחות הקטינה, תלונות אשר אינן נמצאו מוצדקות".
במשטרה הכירו כי מדובר בגרושה המגישה תלונות שווא, חרף זאת לא נקטו נגדה הליכים משפטיים על הגשת תלונות שווא.
בפסק דין שניתן על ידי ביהמ"ש לענייני משפחה חיפה, נקבע על ידי כב' השופטת שלי אייזנברג בתיק תמ"ש 11064-07-12:
"אני מורה כי עד להחלטה אחרת, יהיה רשאי האב לראות את הבת הקטינה בימים א' ו- ג' ישירות מהגן ועד השעה 20:00 ובכל סוף שבוע שני החל מסוף השבוע הקרוב ביום שישי, ישירות מהגן ועד מוצאי שבת בשעה 20:00."
למרבה הצער, הדבר האחרון שמעניין את עו"ס שאדיה כיוף או עו"ס נג'לא אבו גאזי הוא טובת הילדה. מנגנון הרווחה מרחיק אבות מהילדים בגין כל תלונה שעל פניה ברור שאין לה קשר למציאות. והדרך למרכזי קשר מהירה יותר מהמסלול המהיר בסופרמרקט. העו"סיות לא איפשרו ליישם שום דבר ממה שנפסק על ידי השופטת. עו"ס כיוף ואבו גאזי קהות חושים ולא איכפת להן מטובת הילדה או טובת ההורים. העיקר להזיק ולהרע למשפחה, כדי שיהיה דור חדש של מחלקת שימור לקוחות ברווחה, כדי לייצר עבודה יש מאין.
