אזהרת כתב עופר ברקן (גלובס) תדמיתן של איגוד העו"סים: העו"ס מטיילות בהרים הפירנאים בספרד ומייללות שהן עמוסות בעבודה
בדיחת השנה: כתב זבל של גלובס עופר ברקן כותב שהעובדים הסוציאלים עמוסים ויש להם יותר מידי תיקים. "עומס בלתי נסבל" הוא כותב. באמת? לשכות הרווחה ריקות. אף אחד לא הולך לשם. כולם יודעים שעזרה אין שם. תחת הססמא "פיתוח שירותי רווחה" חוטפים שם ילדים. זו הסיבה שאף אחד לא בא לשם והעו"ס יוצאות ללקט לקוחות מכל מקום, בתי המשפט, בתי החולים, קופות חולים, חופי הכנרת, מאיפה שרק אפשר. כך העו"ס מחפשות בכוח לפתוח עשרות תיקי רווחה שאין בהם צורך, והעיקר כדי להציג עצמן כעסוקות. כולם יודעים שאחרי 12:30 בצהריים אין מה לצלצל למשרדי הרווחה, כל הפרזיטיות הסוציאליות כבר עזבו.
הנה לכם דוגמא לכתב שמקבל משכורת כפולה: גלובס משלמים לו על הכתבה ואיגוד העובדים הסוציאלים של צפרא דוויק משלמים לו כסף תמורת הכנסת הכתבה לעיתון. הוא מקבל כתבה מוכנה וחותם עליה. ראו איך כתבה זו מתעלמת מכל דרישות האתיקה העיתונאיות: אין בדיקה עצמאית של נתונים. לא מובא קולם של הלקוחות, אותם אלה שבשמם העו"ס טוענות שהן עובדות כך כך קשה. לא הביאו אפילו אבא אחד שרואה את הילדים שלו במרכז קשר, או שבכלל לא רואה את הילדים שלו. לא הביאו אישה אחת שילדיה נחטפו לאומנה. כלום. רק אוסף מילות פרופוגנדה ותעמולת שקרים זדונית.
מי זה בכלל עופר ברקן? מאיפה הוא צץ? הרי גם הוא בקלות יכול להפוך תיק רווחה. אם יתגרש, ייפתח לו תיק רווחה. אם יעליב איזה פמיניסטית, הוא יקבל קצינת מבחן שהיא עו"ס, ויפתח לו תיק רוווחה. אם האמא שלו תהפוך סנילית, יפתחו לאמא שלו תיק רווחה כדי לעשוק אותה באמצעות עמותות האופטרפסות של יעל הרמל. לכן אנו אומרים לכתב הזבל עופר ברקן, אל יתהלל חמור כמפתח. יום יבוא ועו"ס תטפל גם בו, למשל העו"ס שונאת הגברים נעמה הרשקוביץ מדימונה-ירוחם.
בתמונה עו"ס נעמה הרשקוביץ, עליה מסופר בכתבה שהיא עובדת כל כך קשה. כנסו לפייסבוק שלה וראו אותה מטיילת ברחבי העולם. ממש אנתיתזה לסיפורי המסכנות שבכתבה של עופר ברקן.
והנה העו"ס נעמה הרשקוביץ מטיילת בהרי הפירנאים בספרד: מדובר בפמיניסטית קיצונית. חברתה בתשבע ביק שטרן כותבת לה: "ראיתי שאת חברה בקבוצת הפמינאציות הפדלחושיות בפייסבוק.תגידי, הן לא קצת לוחמניות מידי? תהיתי אם אני רוצה את שמי שם", והרשקוביץ עונה: "זה שאני בקבוצה לא אומר שאני מסכימה עם כל מה שכתוב שם… אכן, יש שם לא מעט קיצוניות אבל בסך הכל מעניין וגם חשוב". נו ולבהמה פמינאצית כזו נותנים לטפל בעניינים שבין גבר וילדיו?
הכתב עופר ברקן נימלט המארץ וחי כיום בנגליה. למעקב אחריו: Ofer Barkan
עובדים סוציאליים הם נחמדים מדי
יש עומס בלתי נסבל על עובדים סוציאליים. הגיע הזמן למאבק 18/5/2015
אולם מלא בסטודנטיות ועובדות סוציאליות התקשו להאמין כששמעו השבוע את יו"ר האיגוד צפרא דוויק אומרת לעובדות "הפסיקו לעבוד אם אתם לא עומדות בעומס". בכנס שנערך באוניברסיטת ת"א נאמר שהיו עובדות סוציאליות שניסו למרוד בגלל העומס ופוטרו. זה הרי תפקיד האיגוד להילחם האיגוד על זכויותינו. לצדה ישבה נעמה הרשקוביץ, עו"ס משפחות בדימונה, שסיפרה שעד לפני חצי שנה היו בטיפולה 248 משפחות נזקקות, ב-75% משרה. לאחר סינון מקרים שאינם דחופים וחמורים, סגרה תיקים של 46 משפחות ונשארה עם טיפול ב-202 "בלבד".
דו"ח מבקר המדינה לשנת 2014 זעק את המצוקה בלשכות: עו"ס בתחום הקשישים מטפל ב-265-650 קשישים. הבעיה היא שאין הגבלה למספר המשפחות המטופלות על ידי עו"ס אחת. אי אפשר לעשות עבודה מקצועית, או עבודה בכלל עם כמות מטופלים כזו. דו"ח הועדה למלחמה בעוני שיצא ב-2014 לא ביקש את הממוצע ב-OECD, אלא רק הצבת תקן של 50-60 משפחות לכל עו"ס. רק לשם השוואה, באנגליה הממוצע הוא 33 משפחות לכל עו"ס, ובארה"ב 17 משפחות.
שר האוצר הנכנס משה כחלון, יו"ר מפלגתו של אלי אללוף שעמד בראש אותה ועדה, התחייב להמלצות וחרט על דגלו מלחמה בעוני. השאלה היא אם ממשלה כזו תהיה מוכנה להוסיף כ-1,000 משרות של עובדי רווחה הדרושות בדחיפות. משום מה קשה לי לראות למה דווקא הפעם תקיים ממשלת נתניהו את ההבטחה להילחם בעוני ולא בעניים.
למשרד האוצר ראייה קצרת טווח
נציג משרד האוצר בכנס דיבר על הצורך לעבוד ביעילות בלשכות הרווחה. "זה בדיוק כמו להגיד למורה", השיבה לו הזונה המשוקמת עו"ס נעמה הרשקוביץ, "שאין בעיה ללמד 100 תלמידים בכיתה, כל מה שאת צריכה לעשות זה להיות יעילה". ה'יעילות' הזו חוסכת בתקציב הרווחה, רק שזה חוזר כמו בומרנג למשרד האוצר בצורך בטיפול בפשיעה, סמים, טיפוליים רפואיים, מוגבלויות ועוד – שעולים למדינה הרבה יותר.
יש דברים שכלכלן יכול ויודע לעשות. טיפול בבעיות חברתיות והבנת לעומק של תרבות עוני – אלה לא תחומי ההצטיינות של הכלכלן הממוצע במשרד האוצר. כמו שאמרה בכנס מיטל כהן, מטופלת רווחה – "אנחנו לא מספרים, אנחנו אנשים". באוצר לא מבינים אנשים, מבינים טבלאות. ובכל זאת, אותו כלכלן עוסק בפתרון בעיות חברתיות, ומחנך את העובדים הסוציאליים איך לעבוד נכון, יעיל ומקצועי.
העבודה הסוציאלית הפכה לאסקופה נדרסת, כנראה בגלל התייחסות המדינה לעניים ולנזקקים. הקומיקאי ג'ורג קרלין אמר פעם בציניות, שכל תפקידם של העניים בעידן המודרני הוא להרתיע את מעמד הביניים – אם לא תעבדו, גם אתם תהיו כאלה עניים. המדינה זנחה באופן סופי ומוחלט את אחריותה כלפי שכבות חלשות, אלא אם מדובר בהגנה עליהם מפני איראן.
מה שלא עובד בנימוס גם לא עובד בנחמדות
כעובד סוציאלי קהילתי, אני רואה את הקולגות שלי כקבוצה נחמדה ומנומסת מדי. מצפים מאיתנו לעבודה רגשית, תהליכית ומאוד ממוסדת. יותר מזה, רוב העובדות לא מבינות שיש להם תפקיד להעלות סוגיות חברתיות ופוליטיות כלפי מקבלי ההחלטות. סוגיות כמו הנתונים הקשים של דו"ח העוני, שמראים התגברות של מצוקות לאורך השנים, לצד שחיקה בכמות התקנים לעובדי רווחה.
"עו"סים שינוי", שארגן את הכנס, הוא ארגון צעיר של סטודנטים לעבודה סוציאלית, ובפעם הראשונה ראיתי שיש דור עתיד פחות מנומס. דור של עובדות סוציאליות שיודעות להפריד בין המקצועיות בחדר הטיפול, לבין המלחמה על משאבים. אני מחכה לראות את המאבק שצפוי להיות בחודשים הקרובים, שהוא לא רק על תנאי שכר, אלא גם על יחסה של המדינה לנזקקים, ובין השאר הגבלת כמות המשפחות הנזקקות לעד 50-60 משפחות לעו"ס.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001037412
