השופטת רויטל יפה-כ"ץ: מעצר עד תום ההליכים לגבר שקילל עובדת סוציאלית מזל לוי מאשקלון

בעניין:
מדינת ישראל, העוררת
נ ג ד

חנניה פדידה, המשיב
נוכחים:
ב"כ העוררת עו"ד שרית אלישע
המשיב וב"כ עו"ד דוד מועלם

פרוטוקול

ב"כ המבקשת: מגישה לעיון ביהמ"ש את תיק החקירה.
חוזרת על האמור בהודעת הערר ומבקשת להוסיף ולחדד שלא ברור מדוע בנסיבות התיק אצה הדרך לביהמ"ש כבר בדיון הראשון לשחרר את המשיב, המשיב נדון בתיק קודם ל-12 חודשי מאסר לאחר שנעצר ונדון בגין ביצוע עבירות כלפי המתלוננת. כתבי האישום מצויים בתיק החקירה, מדובר באלימות מאוד חמורה, ברחוב, המתלוננת איחרה להגיע לאסוף את הילדים והוא איים עליה באזני הילדה כי כשהיא תגיע הוא ייתן לה כאפה, וכאשר הגיעה הוא נתן לה מכת אגרוף ומשך בשערות ראשה והכל באמצע הרחוב. הוא הודה בתיק נוסף של הפרת הוראה חוקית ובתיק שלישי של איומים. יש עוד תיק בו הוא הודה, אולם אין כתב אישום בעניינו, בנוגע להפרת צו ואיומים.
נוכח הטיעונים שלנו, מדובר לאור ההיסטוריה האלימה בין השניים מטעם המשיב כלפי המתלוננת הרי שמדובר במסוכנות מאוד גבוהה ושומה על ביהמ"ש לבדוק בדקדקנות לפני שהורה על שחרור.
בנוסף מפנה לתסקיר מעצר שהוגש בתיק הקודם, שם שירות המבחן עומד על מאפייני האישיות של המשיב. מפנה לשם לגבי התנהגות אימפולסיבית והיגררות ועוד. בתסקיר נערכת בחינה של הערב המוצע אליו שוחרר המשיב בתיק זה, שם שירות המבחן פוסל את אותו ערב בנימוק, שראשית מקום הערבות היא באשקלון מקום מגורי המתלוננת. מדובר בפיקוח של מי שמתקן מלגזות ועובד ברחבי הארץ ולא במקום קבוע כמו שהוצג בבימ"ש קמא.

עו"ד מועלם: אני מתנגד להגשת התסקיר מאחר ומדובר בתסקיר מעצר מ- 11/9/13 שהוגש לצורך הליך אחר והנסיבות היו אחרות ובזמן אחר. זה לא חלק מראיות בתיק הזה אלא בראיות בתיק אחר. אם היו מגישים הודעה מהתיק הקודם אז זה היה יותר שקול. לחילופין אטען שמשקל הדברים מאוד נמוך.

החלטה
התובעת תגיש התסקיר לעיוני.
<#3#>
ניתנה והודעה היום י"ז כסלו תשע"ה, 09/12/2014 במעמד הנוכחים.

השופטת רויטל יפה-כ"ץ
ס.נשיא

ב"כ המבקשת: בימ"ש השלום לא ראה את התסקיר. בימ"ש קמא בהליך הקודם הורה על שחרור וביהמ"ש המחוזי התערב לאחר שהגשנו ערר והופך את החלטת ביהמ"ש מהנימוקים שציינתי.
אנו באמת סוברים שאין נימוק אמיתי בהחלטת ביהמ"ש קמא, מדוע כן להעדיף שחרור כזה שהוא לא עונה על שום קריטריון, לא על מרחק גאוגרפי לא על מיקום במקום מסוים. הרי המסוכנות צריכה לאיין את הסכנה שנשקפת למתלוננת. אין שום התייחסות לא למצבה, לא למקום מגוריה ולא לתעסוקתה. מדובר במי שעובדת כדוורית, היא מסתובבת ברחבי אשקלון איך אפשר להדק פיקוח עם נהג מונית שהיה המפקח הראשון ושהוא מסתובב בעיר כל היום. המפקח השני הינו אותו אבי ששירות המבחן אמר דעתו על טיבה של החלופה וקבע שאינה מתאימה גם ביהמ"ש המחוזי פסל אותה.
לפני שעוברים לחלופה, משוואת המסוכנות היה צריך להפעיל שיקולים נוספים ופה אנו חושבים שביהמ"ש היה צריך לערב את שירות המבחן. מדובר במשיב עם עבר פלילי, מאסר על תנאי ארוך של 15 חודשים, איומים קשים על רקע סכסוך קשה ואיום של לשבור לה את הראש ושלא מפחיד אותו לשבת בכלא. מכל הנסיבות הללו, אנו חושבים שבימ"ש קמא טעה ואנו נבקש להורות על ביטול ההחלטה ולעצור את המשיב עד לתום ההליכים כרגע.

ב"כ המשיב: חברתי הגיעה למסקנה שיש מסוכנות ואפילו גבוהה קונספציה זו שגויה. ראשית מדובר לשיטתי, לא באיום על אשתו אלא באיומים על העוס"ית. גם ביהמ"ש העליון סבר כך במקרה זהה בפסק דין לם. גם כתב האישום בשורה השנייה נוקט באותה תאוריה של פס"ד לם.
חברתי מתעקשת לקרוא לה מתלוננת ועיינתי בעדותה ולא הבנתי מה העדות שהמתלוננת מוסיפה לתיק ולאחר מכן ראיתי שהיא לא עדת תביעה. מכאן שאנו אמורים להסיק…. התיקים האחרים הם ישנים מלפני שנה.
לשיטתי לא מדובר במקרה אלמ"ב ולא אלימות וגם לא אלימות בתוך המשפחה.
אני תייגתי זאת כתיק ביום הקראות. האיום מול העוס"ית, הוא ידע שגרושתו לא תשמע את האיום הזה. המשיב יצא מכליו והתרגז אבל יש לקחת בחשבון שמדובר בשיחת טלפון, איום באמצעות צד שלישי, כאשר המשיב היה בשעה של צער. באותה שעה של צער כשהוא אומר "אני מוחק את הילדים" בשורה 10 להודעתו, פירוש הדבר שהוא מוותר על הילדים. הוא אומר "סבלתי ממכם כל כך הרבה מעצרים ומאסרים וההליכים … ".
מפנה לשורה 10 להודעתו.
מפנה גם להודעת המתלוננת, הגב' חגית, רוצה לקרוא את הודעתה בזהירות מאחר ואלה דברים מעבר לתחושה הסובייקטיבית שלה. בשורה 20 אומרת שמאז שהוא השתחרר מהכלא תקופה של 6,7 חודשים אמרה שהוא לא איים עליה ולא היכה אותה. בשורה 25 עולה שהעוס"ית לא סיפרה לה על השיחה הזאת. בשורה 51 אמרה שאין לו הטלפון הנייד שלו ושהיא לא בקשר איתו. אח"כ מפרטת שכשהייתה מביאה את הילדים למרכז הקשר היא הייתה ממתינה בחוץ.
מפנה לדוח הערכת מסוכנות. עד כמה שאני יודע דוח זה מילא שוטר שישב עם המתלוננת ויש הרבה מאוד תשובות שסומנו ככן כאשר התשובה היא לא.
הטופס הזה של הערכת המשטרה, הרבה דברים שם פשוט לא נכונים. כמו שנאמר שהוא אובססיבי והאיומים על רקע פרידה שלא מרצונו. המשיב במקום אחר עכשיו. יש לו בת זוג חדשה והוא גר בשדרות ויש לו עבודה חדשה. נאמר שם שהאיומים בוצעו עם נשק קר או חם וזה לא נכון.
כאשר פורטים התיק לפרוטות רואים שהתמונה הרבה פחות חמורה ממה שחברתי מציירת במובן זה שמדובר בשיחת טלפון שהמשיב יצא מכליו ודיבר שטויות ולא בהטלת מורא.
לגבי המאסר על תנאי – הוא מנוסח בצורה מאוד קשה, קצת קשה אם חל או לא חל. אני מניח שמדובר בטעות. אין ליחס חומרה גבוהה כפי שיוחס לו.
חברתי דיברה רבות על התיקים שהיו, מדובר בתיקים לפני שנה ומספר חודשים. עיון בתיקים מראה שמדובר בתיקים יותר חמורים, תיק אחד של אלימות לא קלה ועוד מספר תיקים נוספים שהוא צירף.
המצב היום הרבה פחות חמור.
בשל שהמאסר על תנאי היה מאוד ממושך סביר להניח שביהמ"ש שיגזור את עונשו יטה להאריך אותו באיזשהו שלב.
התיקים הקודמים היו הרבה יותר חמורים.
לגבי התסקיר והתנגדותי להגשתו – אני סבור שהתסקיר הזה מעבר להיותו נוגע לזמן אחר…
אני ביקשתי תסקיר שיבחן את האפשרות …
הדברים לא בוצעו בתאום לפחות מטעמי מאחר וכפי שאמרתי הוא לא בקשר עם אשתו והשיחה עם העוס"ית הייתה ספונטנית.
לא פסלתי טיפול ולאחר שבימ"ש נתן החלטתו ביקשתי שהוא יופנה לתסקיר על מנת לבחון מצבו. אבל אני לא סבור שהוא צריך להיות במעצר בעבירות מהסוג הזה. אכן הוא מאבד שליטה, אבל מאבד שליטה על הפה שלו בשיחת טלפון.
התסקיר נגע לעבירות יותר חמורות כאשר מדברים היום על עבירה הרבה יותר קלה.
אותו גיס שנפסל בתסקיר, נפסל בשל היותו נייד. לא מדובר על מעצר של מקום מסוים.
הוא עובד אצלו במוסך ולא עוקב אחרי כל שיחת טלפון שלו. בזמן שבוצעה העבירה הוא לא היה ערב שלו ולא היה צריך לשמור עליו.
אני סבור שהפיקוח של גיס כערב עיקרי בשילוב עם האח שאמור להקל עליו… החלופה זה מעצר אדם. שהמשיב צמוד לאדם. זה לא כתוב בחוק, למדתי את המושג מכב' השופט אינפלד כשהיה בבימ"ש באשקלון. המשיב יהיה צמוד לאדם במשך 24 שעות ביממה. ישן אצלו בבית. אותו גיס נשוי לשוטרת.
המגבלה הזו יש בה בכדי לאיין את המסוכנות הספציפית הנשקפת במקרה זה. מדובר באיום לא בתוך המשפחה ולא מדובר בעבירת אלימות. מדובר בהרבה יותר קטן ובתנאים האלה די על מנת לשחרר את המשיב. כך גם סבר בימ"ש השלום לאחר שעיין בתיק. אני סבור שהחלטת בימ"ש קמא סבירה ומבקש להשאירה על כנה.

ב"כ המשיבה: לעניין הראיות מדבר על איום וגם סעיף 32 מדבר על איום באזני אדם אחד בפגיעה באדם אחר. גם הנוסח מאיים חד משמעית.
החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום אשר מייחס לו, כי בתאריך 3/12/14, בשעה 13:20, בעת ששוחח בטלפון עם עובדת סוציאלית מאגף לשירותי רווחה בעיריית אשקלון, איים עליה בגופה ובחירותה של גרושתו חגית, ואם שני ילדיו, כאשר אמר לה: "אני אגרום לחגית להראות לי את הילדים, גם אם יהיה מדובר בראש שלה, וגם אם אצטרך לשבת בכלא עליה, אין לי בעיה, כבר הייתי בכלא, כשאני רוצה משהו אני משיג אותו עד הסוף". יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של המשיב עד סיום ההליכים המשפטיים נגדו ובימ"ש השלום (כב' השופט א. דהאן) קבע, כי ישנן ראיות לכאורה (וזאת בהסכמת הסנגור) ואף כי ישנה עילת מעצר, אך נעתר לבקשת הסנגור והורה על שחרורו של המשיב בערבות עצמית וערבות צד ג' של שני ערבים. ביהמ"ש קבע, כי "המשיב ישהה בכל עת ובכל מקום בפיקוח ובזמינות טלפונית מלאה של הערבים… אי מענה למספרי הטלפון הנ"ל יחשב הפרת התנאים", ובנוסף הורה על הפקדה במזומן של 5,000 ₪ ואיסור יצירת קשר עם הגרושה ועם העובדת הסוציאלית בכל דרך שהיא. ביהמ"ש הוסיף בסיפא של החלטתו, מה הן מטרת הערבויות שהוטלו ובין היתר קבע, כי הערבויות נועדו להבטיח, בנוסף להתייצבות המשיב לדיונים בבתי משפט ולהבטחה מפני ביצוע עבירות נוספות גם "התייצבותו לריצוי עונש מאסר ולסיום ריצוי עונש מאסר המרוצה בעבודות שירות – אם יוטל בתיק העיקרי; תשלום קנס ו/או פיצוי אם יוטלו בתיק העיקרי" . עוד הוסיף ביהמ"ש וציין, כי "כל הפרה של תנאי מתנאי השחרור תקים עילת מעצר ללא צורך בקיום דיון וכן עילה לחילוט הערבויות".

על החלטת שחרור זו הוגש הערר שבפני.

לטענת ב"כ העוררת, מסוכנותו הרבה של המשיב עולה לא רק מכתב האישום ומהאיומים שהשמיע, אלא בעיקר נוכח עברו הפלילי העשיר. מדובר במי ששוחרר מתקופת מאסר של 12 חודשים אך כ-4 חודשים לפני ביצוע העבירות נשוא כתב האישום שבפנינו, כאשר מאסר זה רוצה בגין עבירות שביצע המשיב כלפי גרושתו. בין היתר, מדובר גם בעבירת איומים כאשר תלוי ועומד כנגד המשיב גם עונש מאסר על תנאי בר הפעלה של 15 חודשים. בנסיבות אלה, סבורה ב"כ העוררת, כי לכל הפחות היה מקום להורות לשירות המבחן להגיש תסקיר על המשיב בטרם יורה על שחרורו, כדי שמסוכנותו תיבחן על ידי גוף מקצועי.
ב"כ העוררת הגישה לעיון ביהמ"ש תסקיר מעצר שהוגש בעניינו של המשיב בתיק הקודם, כאשר גם במסגרת התיק הקודם הורה בימ"ש קמא על שחרורו של המשיב לחלופה, אולם בימ"ש זה (חברי כב' השופט זלוצ'ובר) הורה על מעצרו.

ב"כ המשיב סבור שאין מקום להתערב בהחלטת בימ"ש קמא. הסנגור הדגיש את העובדה שמדובר באיומים שלא הופנו ישירות כלפי הגרושה; כי לא מדובר באירוע קשה והוא מינורי בהרבה לעומת העבירות בהן הורשע בעבר ובגינן נשפט למאסר; לעמדתו, אין מקום לתת משקל לתסקיר שהוגש בטרם החלטה בתיק הקודם, שהרי מדובר בתסקיר ישן שאינו מלמד על מצבו של המשיב היום; המאסר על תנאי שהוטל על המשיב בתיק הקודם הינו חמור ויש להניח שבימ"ש לא יורה על הפעלתו בתיק שבפנינו. הסנגור הוסיף וטען, כי הערבים הינם ראויים, וגם אם אחד הערבים נפסל בתיק הקודם (הגיס אבי) אזי הדבר אינו משליך על המקרה שבפנינו שכן בתיק הקודם, שכאמור היה חמור מהתיק הנוכחי, לא ניתן היה לשחרר את המשיב למעצר בית אצל אותו אדם וכיום, לא מדובר בהחלטה על מעצר בית אלא על "מעצר אדם".

אכן, יש ממש בערר ונוכח עברו הפלילי של המשיב ובמיוחד נוכח התיק בגינו שוחרר ממאסר אך זמן קצר לפני ביצוע לכאורה של העבירה שבפנינו, היה על ביהמ"ש לברר את מסוכנותו העכשווית של המשיב כלפי גרושתו, על ידי הגשת תסקיר מטעם שירות המבחן. אכן, האיום לא הושמעו ישירות אל גרושתו של המשיב, אבל מדובר באיומים שהשמיע לכאורה המשיב באזני העובדת הסוציאלית על פגיעה אפשרית בגרושתו. ההלכה בעניין זה ידועה ונקבעה לפני שנים רבות ולפיה, המאוים היא העובדת הסוציאלית כאשר הגרושה היא מי שעלולים לפגוע בה, ועל כן היה מקום לברר אפשרות להגן עליה בטרם שחרורו של המשיב.

אשר לטענה, כי מדובר במאסר מותנה ארוך וקשה שככל הנראה לא יופעל במקרה שבפנינו, די אם אציין, כי התנאי חל והוטל בהסכמה של המשיב עצמו אשר הגיע להסדר טיעון עם המאשימה באותה עת, גם בעניין זה. בכל מקרה, תנאי ארוך זה לא הרתיע לכאורה את המשיב, ואף בכך יש כדי ללמד על מסוכנותו.

משלא התבקש תסקיר במקרה שבפנינו, לא ניתן להתעלם מהתסקיר שהוגש בתיק הקודם, אשר כולל התייחסות למסוכנותו של המשיב ולאי התאמתו של הערב אבי, על כל הנאמר בתסקיר זה. נדמה, כי המסוכנות המפורטת בתסקיר הנ"ל לא פחתה, אם כי, כאמור, דבר זה כדאי שיתברר על ידי הגוף המקצועי. בהערה אוסיף בעניינו של הערב אבי, כי לפחות לכאורה, העבירה נשוא התיק שבפנינו בוצעה במסגרת אותה עבודה שעבד המשיב בה, היינו במוסך של הערב. הערב לא היה מודע מעשיו של המשיב והדבר מעלה תהיות לגבי יכולתו לפקח עליו, וזאת מעבר לאמור בתסקיר.

לא ניתן לסיים החלטה זו בלא הערה באשר לתנאים בהם שוחרר המשיב. ביהמ"ש למעשה לא הטיל עליו קנס של ממש וקשה להבין למה התכוון כאשר כתב שעל המשיב להיות זמין טלפונית לערבים. בוודאי שלא מדובר במה שכונה על ידי הסנגור "מעצר אדם", מונח שלכשעצמו איננו מופיע בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים). הצורך של המשיב להיות זמין טלפונית לערבים, לא יכול לשמש ערובה לכך שהמשיב לא יפגע בגרושתו ואין בו כל הגנה כלפיה.

גם הסיפא של החלטת ביהמ"ש אינה ברורה. קשה להבין מדוע בימ"ש מפרט את מטרת הערבויות ומוסיף מטרות שאינן מפורטות בחוק המעצרים. תנאי שחרורו של נאשם במסגרת בקשה למעצר עד סיום ההליכים לאחר הגשת כתב אישום ומטרותיהן מופיעים בחוק, ובוודאי שאינם כוללים עילה לשמש כערבון לתשלום קנס במידה ויוטל או להבטחת ביצוע עונש מאסר במידה והנאשם יורשע ועונש כזה בכלל יוטל.

בנסיבות אלה ונוכח מסוכנותו הלכאורית של המשיב, בין היתר, בגין מעשיו בתיק הנוכחי אך בעיקר נוכח עברו הפלילי, הערר מתקבל במובן זה שאני קובעת שהוא ייעצר עד למתן החלטה אחרת.  שירות המבחן מתבקש להגיש תסקיר מעצר על המשיב.  התסקיר יוגש תוך 14 יום לבימ"ש קמא וביהמ"ש קמא יזמן את הצדדים לדיון בפניו במועד קרוב.

ניתנה והודעה היום י"ז כסלו תשע"ה, 09/12/2014 במעמד הנוכחים.

השופטת רויטל יפה-כ"ץ
ס.נשיא