מה שבקופת חולים שכחו – בבית המשפט עוד לא למדו

זוכרים את התורים הארוכים שהיו משתרכים בקופת חולים, לבטח כבר שכחתם. הדור הצעיר נראה שאפילו לא מכיר אותם, משום בכל קופות החולים למדו כי א'-ב' של שירות, זה לשמור על זמנו וכבודו של האדם.

אבל, אם התגעגעתם לתורים הארוכים, אל דאגה – בבתי המשפט שומרים אותם למענכם – ועוד איך שומרים. משום מה, מזכירות בית המשפט אינה נוהגת להזמיין את המתדיינים בבתי המשפט בפני השופטים בשעה שבה מתחיל המשפט.

במקום לנהל יומן שעות מסודר של דיונים, השופטים פשוט מזמינים עשרות אנשים למועדים קבועים 8:30 ו- 11:30. כמובן שהשופט אינו יכול לנהל חמישה דיונים בבת-אחת ואז מה שקורה הוא מתנה מורטת עצבים, בתנאים בלתי נוחים (ספסלי עץ נוקשים, מזנון קטן ויקר) עד לדיון בעניינם – הנה אם כן שוב בית המשפט שצריך להיות נושא הדגל בשירות ובהגנה על זכויות האדם – דווקא הוא הראשון הפוגע בכבוד האדם.

מילא פוגעים בכבוד אבל, מה שיותר חמור זה הלחץ שנוצר אצל השופטים ובמקום שיקדישו את הזמן הראוי לברר סוגיות שהן לפעמים גורליות בחייו של האדם, הם ממהרים לגמור דיונים, לא מספיקים לקרוא את החומר ושוגים טעויות אנוש הנובעות ממהירות.

אחרת, איך אפשר להסביר את הטעות שהתפרסמה השבוע בדבר העונש שנתן בית המשפט המחוזי בחיפה לדוקר סכין – מאסר עולם, כשהוא מתייחס לחתך אחר שנעשה ע"י רופא מנתח ובגלל גודלו של החתך הסיקו השופטים שהדקירה נעשתה בכוונה ולכן הדוקר נידון למאסר עולם.

מול עיניהם היה מסמך רפואי שבו היה כתוב שהחתך הוא כתוצאה מניתוח והדקירה הקטנה יותר היא נשוא המשפט, כשהבינו את זה הומתק העונש ל- 5 שנים בלבד.

משה בדש, ינואר 2001.

[youtube=http://youtu.be/HxhFgp1nANU]