דפנה אבניאלי שופטת ביהמ"ש מחוזי ת"א: רואה את מה שאני רוצה לראות
סוקראטס אמר פעם כי "טיפשות היא לאדם לחשוב שהוא יודע את אשר אינו יודע" ולכן מוזר לנו שדווקא השופטת דפנה אבניאלי שהבינה כי שופטים אינם אלא בני-אדם בלבד, וככאלה יש להם זדון, כוונות, דיעות, סטריאוטיפים ואולי הם טועים לפעמים.
בעבודת הדוקטורט של השופטת אבניאלי, עבודה שהגישה לאוניברסיטת בר-אילן היא מסתייגת מהחסינות המוחלטת שניתנת לשופטים בישראל ומהנוסח הגורף והמחמיר שניתן לסעיף 8 בביקורת הנזיקין, הסעיף שקובע כי "אדם שהוא גופו של בית משפט, או בית דין, או אחד מחבריהם או ממלא כדין את חובותיו של אדם כאמור וכל אדם אחר המבצע פעולה שיפוטית לרבות בורר – לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי".
מעבודת הדוקטורט של השופטת אבניאלי עולה כי כבוד האדם וחירותו, חשובים מעיקרון החסינות לשופטים, ובאחד העיתונים שראיין אותה על כך, אומרת השופטת אבניאלי:
"אני מביעה את תקוותי כי הגבלת חסינותם של השופטים תחזק את אמון הציבור במערכת כולה".
אותה שופטת שפעלה לחיזוק האמון במערכת המשפטית, היא אותה השופטת שפסקה בחודש האחרון, פסיקה תקדימית ומוזרה למדי שעלולה לשנות את כל הסדר הציבורי הקיים בתחום מתן ערבות והפירוש של פסיקתה הוא בעצם אנרכיה בכל המערכת הבנקאית והעיסקית במשק הישראלי.
בפני השופטת דפנה אבניאלי נידונה תביעתה של חברת דננברג, המייצרת מצות כנגד משה בדש, מנהל חברות השיווק שהופעלו ע"י חברת פיקנטי.
בתביעתם טענו אנשי דננברג, כי קיבלו ערבות אישית מבדש באמצעות שיחת טלפון. לא הייתה בידם ראייה ו/או אישור כלשהו לשיחת הטלפון.
השופטת אבניאלי לא התייחסה לסתירה מהותית שהייתה בין עדותו של מנהל דננברג לבין תצהירו, בדבר התאריכים שבהן ניתנה הערבות הטלפונית.
השופטת לא הסתפקה בהתעלמות מהסתירה, אלא אף קבעה בהחלטתה תקדים שמסכן כאמור את כל עניין הערבות במשק העסקי, שכן השופטת אבניאלי טענה כי ייתכן שבדש לא זכר את השיחה המדוברת ולכן הוא מכחיש את קיומה ועל סמך עדותו של מנהל דננברג כי שוחח בטלפון עם בדש וקיבל ערבות טלפונית – היא חייבה את בדש לשלם והשיתה עליו את הערבות למרות שנעשתה בטלפון וגם זה לא בטוח.
עכשיו כל אחד יכול לתבוע אדם אחר ולחייבו בערבות טלפונית (בלתי מוכחת) על פי תקדים זה.
כמובן שהוגש ערעור וכמעט ודאי שבית המשפט המחוזי (בעת פרסום הכתבה השופטת הייתה שופטת שלום) יבטל את פסיקתה התקדימית של השופטת דפנה אבניאלי (אלא אם השמים יפלו והמערכת המשפית תחליט לשנות את כל הליכי ההתקשרות והמסחר בארץ).
בהנחה שהערעור יתקבל על ידי בית המשפט המחוזי, נשאלת השאלה האם השופטת אבניאלי תהיה מוכנה לעמוד מאחורי עבודת הדוקטורט שהגישה ותוותר על חסינותה כשופטת – בכדי שמר בדש יוכל לתבוע אותה בגין הנזקים שגרמה לו בפסיקתה ובפרסומה?
משה בדש, ינואר 2001.
