"תביעה זו, מלבד היותה כתב תביעה משפטי רגיל שתכליתו כלכלית, מקפלת בין שורותיה כתב אישום מוסרי כנגד הספקים המעורבים בקרטל המזון, וכנגד הרשויות והגופים, הממסדיים והחוץ-ממסדיים, שהיו אמורים לרסן את ההתאגדות הקרטליסטית שהובילה להתמוטטות החברות הצלבניות – החברות אשר שיווקו את מוצרי "פיקנטי".

מתוך התביעה:

על חברה נאורה להקיא ביום הזה מתוכה את אנשי הקרטל, ולהגלותם אל מקום אחר. שם, במקום גלותם, ישסו אנשי הקרטל איש ברעהו את תרבות הכוחנות, הזדוניות, הקומבינה וההסדרים, ידללו את חלבם ברעלי סיליקון כאוות נפשם, וילגמו ממנו יחד עם הדם אשר ינקו מהפגרים עליהם עטו.

מתוך התביעה:

לתפיסת "פיקנטי" ההכרה בזכות האזרח להביא לפרסום דבריו בעיתונות, לחופש ביטוי, ניתנה כבר בראשית ימי הדמוקרטיה הישראלית. הכרה זו הבשילה בשנת 1953, בתקדים המפורסם והמהפכני של "קול העם", אשר כדברי השופט פרופ' ברק נמנה עם אותם פסקי דין: "יחידי סגולה… הנישאים משכמם ומעלה והמאירים באורם הגדול את סביבתם הקרובה והרחוקה", ו"המקרינים מעצמתם הפנימית לעבר העתיד ומכוונים את התפתחותו של המשפט".

(ציטוט דברי נשיא בית המשפט העליון השופט פרופ' אהרון ברק המובאים בתביעה).

זהו סיפור מעללי המלחמה המסחרית המכוערת של "אסם" נגד "פיקנטי", בדיוק כפי שסופר בתביעה שהגישה "פיקנטי" נגד "אסם" ועוד 28 חברות. טבעם של קרבות מסוג זה הינו שהגדול והאלים יותר מכחיד את הקטן ממנו, ומשתיק אותו לשנים ארוכות, תוך איומים לבל יפצה את פיו לעולמי עד.

במקרה של "פיקנטי" אין זה כך.

הסיפור יסופר עד תומו, והזעקה העולה ממנו תהדהד בחלל האוויר עוד זמן רב לאחר שהפושעים המעורבים בקרטל המזון נגד פיקנטי יושלכו אל מאחורי סורג ובריח.

מתוך התביעה:

• התחקירן יואב יצחק חשף את שיטות "אסם".

• הסוכן של "אסם" אמר לי אם אני רואה פה בחנות את ה"מקרנה" (במבה) של "פיקנטי" נוריד לך הנחות, ככה מתנהגים במלחמה ויש לנו מלחמה ב"מקרנה".

• בתאריך 25.7.97, אמר סוכן של "אסם": "אסם" יעשה הכל ש"פיקנטי" יפול".

• "התמוטטות זו של החברות הצלבניות – החברות אשר שיווקו את מוצרי "פיקנטי", תחת איומיהן של החברות שהתאגדו לקרטל נגדן, פגעה בתוך כך גם במטה לחמם של כאלף עובדים, שאיבדו את מקום עבודתם ערב תקופת החגים".

• "אדון תאומים, הידוע כבחשן בלתי נלאה, אגן היקוות למוסר ירוד, עודד את הפעילות הקרטליסטית, רתם לכך את קשריו הפוליטיים המבוססים על אינטרסים אישיים צרים, השתמש באיומים מחד ובדברי חנופה מאידך ודאג להפצת שקרים בשליחותו של "אסם", שהזרימה תקציבים ניכרים ל"גיתם" בבעלותו של אדון תאומים כאתנן לשירותיו".

• "כאשר התלוננה "פיקנטי" נגד הקרטל של "אסם" אצל הממונה על ההגבלים העסקיים, נמנע זה מלפעול ולא דיווח ל"פיקנטי",, כמתחייב מעקרונות ההגינות והשקיפות, כי שימש פרקליטה של "אסם" בעניינים הנוגעים להגבלים עסקיים".

• "הכחשות שיטתיות של תנובה: לא היה קרטל, לא הוחדר סיליקון לחלב".

• "הקיבוצים מפרים את התחייבותם להעביר את חלקם בתנובה לידי המדינה".

השיטה – הסוד השמור ביותר במדינה / משה בדש

• 

  בנובמבר 1989 החלה המשטרה לחקור את החשדות שהופנו כלפי שר הפנים אריה דרעי. חקירה זו נמשכת זה שלוש שנים ועשרה חודשים.

• מיליוני שקלים, ומאות אלפי שעות עבודה הוקדשו לה. במהלכה של חקירה זו אירעו כמה וכמה דברים מוזרים ולאלה מצטרפים דברים תמוהים ומלאי מסתורין בפרשיות אחרות הנזכרות בספר זה.

• זהו ספר החושף את מפלצת האימה המסתתרת בתוך אותה השיטה שמפעיל מנגנון המדינה נגד כל מי שהמדינה חפצה ברעתם.

• המחבר, משה בדש, משחזר אחת לאחת את הפרשיות הללו, ובתוך כך מגלה לציבור את השיטה הזדונית שמפעילים אותה המוסדות השונים בחסות המדינה נגד כל מי שנבחרו להיות קורבנותיה.

• מזימות בגידות, מסתורין, הסתכנויות, קנוניות, תיכנות מוחותיהם של מיליוני בני אדם – כל אלה הם לחם חוקה של השיטה.

• חמש פרשיות מובאות בספר זה, שזורות זו בזו ויוצרות ספר מתח יחיד במינו המתאר את המציאות הקודרת במדינת ישראל.

• ספר חובה לכל מי שבאמת רוצים לדעת איך והיכן הם חיים.

משה בדש, תעשיין, לוחם, שהנסיבות וההתנכלויות לו, הפכו את ספריו, העלוקות, קציר הסופה, חריש עמוק וקשר של חיפוי, לרבי מכר.

העלוקות – הפעלת מנגנון השלטון להפלת אזרחים תמימים בפח / משה בדש

בשנת 1979 הקים משה בדש, מחבר ספר "העלוקות", מפעל קטן לסלטים בבני ברק, שהתפתח והיה לתשלובת מפעלי פיקנטי. בשלוש השנים הראשונות העסיק המפעל ארבעה פועלים בשטח של כדירה קטנה.

פקיד השומה הראשי בגוש דן, דעואל בר יוסף, הטיל על מפעל קטן זה שומה מטורפת בת 7 מיליון דולר!

במאבק משפטי קשה וארוך, נאלץ בדש להתמודד מול שומה זו, שהוטלה עליו על ידי אדם שבדיעבד – בעקבות חשיפת מעלליו על ידי המחבר – התברר כי הוא פושע, ונשפט בגין עבירות חמורות של מירמה, סחיטה באיומים, הדחה בחקירה והפרת אמונים, ונשלח למאסר ממושך בפועל.

כל מימסד מס ההכנסה, הפרקליטות וגופים ממלכתיים נוספים גוייסו כדי להגן על שומת הטירוטף.

הם לא בחלו בזיוף מסמכים, עדויות שקר ושיבוש הליכי משפט כדי להרוס את פיקנטי.

במשפט שהתנהל לפני השופט אריה הגין, הוכח חד משמעית, כי תצרוכת החשמל של המפעל באותן שנים היתה רק פי שניים מתצרוכת של דירת מגורים בינונית. לפי שומת הטירוף, כדי לייצר את הכמויות שנקבעו באותה שומה, היה צריך להשתמש בכמות חשמל הגדולה פי 550!

כמו כן הוכח שבמפעל עבדו רק ארבעה פועלים. אילו שומת הטירוף היתה נכונה, היה על המפעל להעסיק לפחות 150 פועלים. ועוד: אם ארבעה פועלים יצרו כמות המחייבת שומה של שיבעה מיליון דולר, כי אז פריונם הגיע לשיא עולמי חדש!

ואם אפשר לייצר כמויות אדירות כאלו בשטח דירת מגורים ממוצעת, כי אז אפשר היה לצמצם את שיטחה של כל התעשייה הישראלית לשטח של מגרש בינוני…

שלושה עדים "מכובדים" העידו מטעם המדינה נגד משה בדש:

• רמי מנדולה – העד הראשי – הוגשה תלונה על התחזות לרואה חשבון. בפרשה אחרת, זכה לביקורת קטלנית בדוח מבקר המדינה.

• גלינה גולדינר – עדה מרכזית נוספת מטעם מס הכנסה, התגלתה כזייפנית מהדרגה השפלה ביותר.

• אריה אלון – סגן מנהל המחלקה הכלכלית, עד מרכזי, הודה בבית המשפט כי הוא רברבן ודיבר שקר, ובכל זאת לא פסק בית המשפט כי השומה היא טירוף, ופסק הדין היה מעורפל ולא חד משמעי.

מי עמד מאחורי מסע הצלב נגד מה בדש?

מי היה מעוניין לחסל את פיקנטי?

קרא את ספר "העלוקות" ותבין: משה בדש סרב לשלם שוחד לפקידי מס הכנסה – וכ"עונש" הוקפצה השומה שלו לאחר שלושה חודשים פי 1,500 !

מי הם התעשיינים שהפסידו הון עתק עקב מדיניות המחירים הנמוכים של פיקנטי, ולכן ניסו לחסל את המפעל ובעליו?

ספר "העלוקות": עלילה רבת מתח, מלאת הפתעות, פרשיות מסתורין ושחיתות בצמרת. אסור להחמיץ. מחר זה יכול לקרות גם לך!

המחבר, משה בדש, נולד בשנת 1954 בישראל, במעברת יד המעביר, שם התגורר משך חמש שנים יחד עם הוריו, שהגיעו לישראל מלוב. סיים את לימודיו בתל אביב ושירת שנתיים בצבא קבע (רס"ן מיל.). מרצה לאנשי כלכלה ומינהל עסקים בתל אביב, ירושלים וארה"ב.

בשנת 1979 הקים בבני ברק מפעל קטן לייצור סלטים, שהפך בשנת 1985 לתשלובת מפעלי "פיקנטי".

באותה שנה החל מסע הרדיפות וההתנכלויות של שלטונות המס, שאילץ את בדש להשיב מלחמת חורמה נגד רודפיו אשר ביקשו לחסל את מפעל חייו. התשלובת של בדש מעסיקה היום למעלה מ- 400 עובדים, ובאולפן המשוכלל ללימוד עברית שיזם והקים, למדו – ולומדים במחזורים קבועים – למעלה ממאתיים עולים חדשים, שחלקם נקלט בהצלחה רבה בתשלובת.