הזמן האבוד – שעון הזמן ושאון החיים – שיח גלריה עם האמנית ורדית בארי יתקיים ביום חמישי 12/1/12

Spread the love

הזמן האבוד

שעון הזמן ושאון החיים

ורדית בארי

תערוכת הזמן האבוד, מדברת על געגועים ועל החמצה.

בני בכורי, אהוב נפשי, מנותק ממני זה יותר מחמש שנים, בשל שטיפת מוח והסתה נוראה, לה היה נתון.

שנאה חולנית, אשר יצרה בו תפיסה מעוותת ושקרית של המציאות.

ואז הייתי חולה וכמעט שמתי ודווקא מתוך התהומות של החולי והכאב הפיזי הנורא, גמלה בי ההחלטה, לקום ולדבר.

לספר את סיפורי ואת סיפור אחיותיי ואחי לכאב אובדן הבנים הכפוי ולפעול בכדי להעלות את המודעות לתופעה,  להביאה לשיח הציבורי ולעשות על מנת לטפל בה ולמגר אותה.

תופעת הניכור ההורי, היא תופעה מוכרת ורחבה, הפוגעת בהורים וילדים רבים בארץ ולמרות זאת אינה מטופלת כראוי על ידי רשויות המדינה.

הדרך שלי לספר את סיפורי, היא דרך האמנות. היא היצירה הנובעת מעמקי נשמתי ומקבלת ביטוי פלסטי, המנסה לתקשר עם הזולת.

כל הציורים בתערוכה מתארים שעוני חול – סמל לתחושת נזילות הזמן והבלות החיים.

בכל ציור מתקיימות בכפיפה אחת מציאות פנימית – זו של הזמן ומציאות אחת או יותר חיצונית – זו של החיים, לעיתים ביפעתם ולעיתים בעליבותם.

כך, בחלק מהציורים ההתרחשות היא נחלת העבר וההווה תקוע ודחוס, בלי אויר לנשימה, בלי סדק לחלחול אופטימיות, בלי יכולת לשינוי ועם וזאת, צבעוני ועשיר, מלא בפוטנציאל, שלא יתממש לעולם ואילו באחרים, יש זרימה, יש עדיין חיים וצמיחה, כמו סוג של הבטחה מרהיבה להמשך.

תערוכה זו היא בבחינת אור קטן המזמין אורות רבים להתאחד לכדי אור איתן, שיאיר ויחשוף את כאב האובדן הנורא ולא יכבה, עד שירפא.

ורדית בארי

salome

salome

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.