תושבי חולון מתכננים: תביעה נגד תאגיד מי שקמה
חשבונות שגדלו מ־80 ל־740 שקל, פנסיונרים שקיבלו חיוב של 1,200 שקל לחודשיים, בני משפחה שלא היו בבית תקופה ארוכה, אבל חשבון המים שלהם קפץ ודיירים שחויבו עבור צריכה משותפת, למרות שאין להם גינה. לתושבים בחולון נמאס מהתעריפים הגבוהים שהם משלמים ל'מי שקמה', והם מגבשים תביעה ייצוגית נגד התאגיד. 'מי שקמה': המחירים נובעים מהפסקת הסבסוד
"יש כאן פנסיונרים שקיבלו חשבונות מים של 1,200 שקל. איך מצפים מקשיש לשלם את הסכום הזה? הרי זו מחצית מקצבת הביטוח הלאומי שהוא חי ממנה". במשך שנים איימו פעילים חברתיים בחולון להגיש תביעה נגד תאגיד המים 'מי שקמה', אך לאחרונה נראה כי העניין מתחיל להתגבש. חבר מועצת העיר וסגן ראש העירייה, עמוס ירושלמי, פועל בימים אלה להגשת תביעה ייצוגית נגד התאגיד, שלטענת תושבים בעיר גובה מהם סכומים גבוהים שאינם תואמים לצריכת המים שלהם בפועל.
"תלונות הזויות"
בשלוש השנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בתלונות של תושבי חולון כלפי התאגיד, בעיקר על קבלת חשבונות מים מנופחים. תושבים מספרים שבמשך שנים הם שילמו חשבונות צנועים של 100 עד 150 שקל לחודשיים, ולפתע נדרשו לשלם מאות שקלים על בסיס קבוע, למרות שלא היה כל שינוי בצריכת המים שלהם. ירושלמי אסף כבר מסמכים מיותר מ־200 בתי אב, ומספר על תלונות רבות של תושבים נגד התאגיד.
"לקח זמן להרים את זה, לא קל למצוא עורך דין שיידע איך להתמודד עם זה", אומר ירושלמי. "אני תמיד מקפיד לעזור לתושבים, גם בעמותה וגם במועצה. כאשר בשנה האחרונה קיבלנו כל כך הרבה פניות בנושא, הבנתי שזה הרבה יותר גרוע ממה שחשבתי. פנו אליי עם תלונות הזויות, של חשבונות לפי הערכות גסות, צריכה משותפת לא ברורה ולא קבועה, שעוני מים לא אמינים, פיצוצים בצינורות שלא נמצאו וכדומה.
"כל חמש שנים צריך להחליף שעון מים כיוון שהחוגה נשחקת, אבל אף אחד לא מטפל בזה", מוסיף ירושלמי. "הרשויות נהגו לגבות 50 אחוז פחות מהתאגידים. עיריית חולון גבתה ארבעה שקלים לקוב מים בלי לגבות מע"מ, ו'מי שקמה' לוקחים 8.6 שקל לקוב, ובנוסף גם גובים מע"מ. זה לא ייתכן. יש בניינים בלי גינה שבהם התושבים משלמים אוטומטית עבור צריכה משותפת לגינה".
נעשו ניסיונות בעבר להגיש תביעות ייצוגיות נגד תאגידים בכמה ערים מרכזיות, אבל זה לא צלח. אתה מאמין שתצליחו?
"אני לא יודע מי הוביל את הניסיונות האלה, אבל אצלנו בחולון יש אנשים שמוכנים להעיד על כל המחדלים. אנחנו מרכזים את כל התלונות ובודקים אותן בקפידה. כל מי שלוקח חלק בתביעה, מציג מסמכים והוכחות, ורק תלונות מאומתות נלקחות בחשבון".
כסגן ראש העירייה אין כאן ניגוד אינטרסים? הרי התאגיד בבעלות העירייה.
"פניתי כמה פעמים לראש העירייה מוטי ששון, והוא אמר שזה לא קשור לעירייה. כנציג ציבור אני רוצה להביא צדק לתושבים. לא מקשיבים לאנשים החלשים, ולכן אני נלחם עבורם. לדעתי, עדיף שעיריית חולון תקבל בחזרה את השליטה על המים. זו הכנסה טובה וזה יהיה יותר מסודר".
חשבונות מוזרים
סיגל גרינברג עוסקת במחקר רפואי, ומתגוררת לבדה ברחוב הציונות בעיר. "אני גרה בבניין כבר שנה, ומהיום הראשון קיבלתי חשבונות
מים בסכומים הזויים", היא אומרת. "בחשבון אחד אני נדרשת לשלם 144 שקל לחודשיים, ובחשבון השני 668 שקל. ההבדלים קיצוניים ונדמה שהם עושים הערכות גסות. בין כל חשבון לחשבון יש הבדלים של יותר מ־150 שקל, אין בזה שום היגיון. לפעמים לא מגיע חשבון במשך חודשים, ולפעמים מגיעים שני חשבונות על אותם חודשים.
"בעבר גרתי ברמת אביב ושילמתי כ־80 שקל לחודשיים, אז לא ברור לי איך כאן אני משלמת סכומים כאלה", אומרת גרינברג. "אגב, אי אפשר לטעון שבחולון המים יקרים יותר על בסיס קבוע, כיוון שכאשר גרתי ברחוב צבי שץ בחולון, עדיין החשבונות שלי היו סביב המאה שקל. כשאת קונה דירה את שואלת כמה עולה הארנונה, את לא מעלה על דעתך לשאול כמה עולים המים".
ניסית לבדוק מה הסיבה לחשבונות המנופחים?
"אין לי ג'קוזי בבית וגם לא בריכה. הבאנו מומחה שקבע שאין נזילה בבניין ואפילו 'מי שקמה' בעצמם בדקו את מד המים שלי ואמרו שהכל בסדר. רשמו לנו שזה בגלל חדר האשפה והמנקה, אבל אין לנו חדר אשפה ואין מנקה. זה בניין קטן, בקושי יש מדרגות, שאנחנו מנקים בעצמנו. העלו טענות שזו צריכה משותפת אבל גם זה לא הגיוני. בבניין יש רק שלושה דיירים, כאשר הבעלים של אחת הדירות הם בני זוג שמתגוררים בצפון ומחזיקים את הדירה רק לביקורים בעיר כיוון שילדיהם גרים כאן. אגב, גם הם מקבלים חשבונות מוזרים. האישה סיפרה שקיבלו חשבון של יותר מ־250 שקל על תקופה שבה כלל לא ביקרו בדירה.
"אנחנו מרגישים שיש לתאגיד הזה לגיטימציה לגנוב מאיתנו, לבוא אליו בטענות זה ממש כמו להילחם בטחנות רוח", הוסיפה גרינברג. "נוח למדינה כי היא מקבלת כסף מקבלן שעובד עבורה והתושבים נופלים בין הכיסאות. לכן אני מאמינה שהתביעה הזו כל כך חשובה, אולי כקבוצה נצליח יותר. אני משלמת את החשבונות שלי כי אני אזרחית שומרת חוק, אבל לא ייתכן שידיו של אזרח מהשורה כבולות בזמן שגופים ציבוריים לוקחים ממנו כסף. אני סטודנטית, לומדת ועובדת, החיים של כולנו ממילא לא קלים, אז שלפחות לא יגבו סתם סכומי כסף מופרכים".
"אין כאן צדק"
ויקי מיכאלוב, שכירה בעסק משפחתי, מתגוררת ברחוב אח"י דקר עם שתי בנותיה. "כבר שנים אני מבקשת לעדכן את מספר הנפשות בבית. בגלל שבשובר רשום שאנחנו רק שתי נפשות, גובים מאיתנו תעריף יקר יותר, כי אנחנו כביכול עוברים את הרף המותר. בכל פעם מבטיחים שיעדכנו ולא עושים את זה. כבר שלוש שנים אני בהתכתבות איתם על הנושא הפעוט הזה וכלום לא קורה. בעבר הייתי מקבלת חשבון של 120 שקל, אבל כבר יותר משנה שהסכום לא מפסיק לגדול, ולפני כמה חודשים קיבלתי חשבון שיא של 460 שקל.
 |
| ויקי מיכאלוב. חיובים גבוהים (צילום: קובי קואנקס) |
"גם כאשר תוקן מספר הנפשות השגוי, הם מסרבים להחזיר כסף רטרואקטיבית, רק חודשיים אחורה, למרות שזו טעות שלהם ואני רודפת אחריהם חודשים. בכל פעם יש להם סיבה אחרת. פעם הייתה נזילה שתוקנה, אבל החשבון המשיך לגדול. למה גובים כל כך הרבה כסף עבור מים?".
איך את מתמודדת עם ההוצאות?
"זה לא פשוט, אני אמנם עובדת בעסק משפחתי אבל אני שכירה. אין ספק שהחשבונות האלה מכבידים על התקציב המשפחתי שלנו, ולכן לפעמים אני דוחה את תשלום החשבון ולפעמים מחלקת לתשלומים. חבל מאוד, כי זה לא צריך להיות ככה".
ליאור קדם, מנהלת חשבונות, מתגוררת עם בעלה ושני ילדיה ברחוב ארלוזורוב בחולון. "כבר כמעט שנה וחצי שאנחנו מקבלים חשבונות מוזרים שלא תואמים את מה שהיינו רגילים", מספרת קדם. "גילינו שכמו אצל רבים אחרים, גם אצלנו מספר הנפשות לא מעודכן, מה שגורם לגבייה בתעריף גבוה יותר, אבל גם אחרי שסידרו את זה סירבו להחזיר לנו כסף.
"בעבר היינו מקבלים חשבונות עבור 25 עד 34 קוב, ופתאום התחלנו לקבל 45 ואפילו 46 קוב. אנחנו מדברים על חשבונות של 500 ו־600 שקל. אמנם היה מקרה אחד של נזילה, אבל הוא תוקן. למרות שכל השכנים ביקשו הקלה, נמסר לי שלא אקבל כי הם לא קיבלו תלונות. ממש אין עם מי לדבר שם".
יכול להיות שצריכת המים שלכם עלתה?
"ממש לא, להיפך. הייתה תקופה שהבן שלי היה בפנימייה ואני הייתי בטיפולים רפואיים. היית מצפה שהצריכה תרד, כי הרי היו פחות אנשים בבית, לא היו כביסות וניקיונות כמו שתמיד יש, ובכל זאת החשבון המשיך לעלות. זה מה שגרם לי להבין שאין שום קשר בין צריכת המים שלנו לכסף שאנחנו משלמים, ולכן הפסקתי לשלם למשך כמה חודשים. הרגשתי שהם גורמים לי לסחבת ומנסים להתיש אותי.
"רק כשהלכתי למשרדים של אגף המים וממש בכיתי מרוב מועקה, התחלתי פתאום לקבל חשבונות קצת יותר מאוזנים, וזה רק מראה שהם עושים מה שבא להם. החלטתי לא לשלם עבור מה שאני לא צורכת, והיום יש לי חוב של 2,600 שקל שאני פשוט מסרבת לשלם. אני מאמינה בצדק וכאן אין צדק".
47 קוב חריגה
מור בסלר, איש צבא, מתגורר ברחוב גבעת התחמושת עם אשתו. "אצלנו מדובר בבעיה של כל הדיירים", מסביר קסלר שמשמש כיו"ר ועד הבניין. "כל השכנים התחילו לקבל חשבונות גבוהים פי כמה ממה שהיינו רגילים, ולכל שכן הופיעה בחשבון חריגה של 47 קוב. לשם השוואה, במקום תשלום של 80 שקל בחודשיים, קיבלתי חשבון של 740 שקל. היה רשום שמדובר בצריכה משותפת, אבל אין לנו חצר והמנקה בקושי משתמש בשלושה דליי מים פעם בשבוע, אז לאן הלכו כל המים האלה? סגרנו את השיבר הראשי כדי למנוע כל צריכה משותפת, אבל גם הפעם קיבלנו חשבונות מנופחים".
לטענת בסלר, למרות שב'מי שקמה' קיבלו את הטענה כי מדובר בחשבונות חריגים, נדרשו השכנים לשלם לפחות 50 אחוז מהחשבון עד לבירור העניין, כדי שלא לגרום לפיגורים בתשלומים. בנוסף, נאמר להם כי גם אם יימצא שהם צודקים, ינוקה להם רק 30 אחוז מהסכום.
"זה פשוט לא מתקבל על הדעת, יש כאן פנסיונרים שקיבלו חשבונות של 1,200 שקל", טוען בסלר. "איך מצפים מקשיש לשלם את הסכום הזה? הרי זו מחצית מקצבת הביטוח הלאומי שהוא חי ממנה. אני באופן אישי שילמתי כי לא רציתי בעיות, אבל יש כאן שכנים שאין להם איך לשלם. אלה אנשים מבוגרים שאפילו לא יודעים איך להתמודד עם החשבונות האלה וכיצד לדרוש את מה שמגיע להם. כיו"ר ועד הבניין אני מנסה לעזור ולבדוק פתרונות, אבל כשהם באים לבקש עזרה אני לא באמת יודע מה ניתן לעשות".
הקפיצה במחיר – הפסקת הסבסוד
מ'מי שקמה' נמסר בתגובה: "תאגיד המים נותן שירות ל־75 אלף בתי אב. מדי שנה מועברים לתושבים 450 אלף חיובים. כל הוצאת חיוב כזו מצריכה קריאת מונה המים, עיבוד המידע, הפקת שובר, משלוחו והפעלת מערך מחשוב גבייה שלם.
זה המקום לציין כי התאגיד הקים מרכז שירות וגבייה חדש במתחם הפרמיום סנטר בעיר. כל מי שמוצא שיש לו בעיה בחשבון, מוזמן לפנות במגוון דרכים למרכז השירות ומובטח לו שיקבל שירות מעולה ומקצועי.
"בנוגע לטענות סגן ראש העיר מר ירושלמי, אנו מניחים שבפני כבודו עומדים שיקולים נוספים לפעולותיו ומעשיו ולכן הוא בחר לפעול בדרך לא עניינית ולארגן תביעה ייצוגית כנגד התאגיד, במקום לפנות ולהפנות את מי שיש לו בעיה לטיפול התאגיד. חבל שסגן ראש עיר, שמתוקף תפקידו אמור להיות חלק ממערך הניהול והפיקוח על כלל יחידות העירייה וחברות הבת שלה, מארגן תביעה ייצוגית כנגד חברת בת עירונית ולא טורח לפנות ישירות לבירור הבעיות שלכאורה הוא טוען שישנן.
"לגופן של הטענות מחירי המים נקבעים על ידי רשות המים ואין שום קשר בין תעריפי המים הגבוהים והתייקרותם, לבין הקמת התאגידים. תעריפי המים התייקרו משמעותית בשל הרפורמה שהנהיגה הממשלה באמצעות רשות המים, ובמסגרתה הוחלט כי משק המים יהיה משק סגור ויפסיק להיות מסובסד ועל הצרכן לשאת במלוא העלויות. לנוכח זאת, הייתה קפיצה משמעותית במחירים ב־2010 ואנשים מזהים קפיצה זו עם הקמת התאגידים.
"לגבי רכיב המע"מ, מחיר המים שנגבה על ידי העירייה לא כלל מע"מ, מאחר והעירייה אינה עוסק מורשה אלה מלכ"ר. עם הקמת התאגיד, המחיר אותו שילם התושב לעירייה נשאר כפי שהיה, והוא כלל בתוכו כבר מע"מ, כך שלמעשה לא נוסף מע"מ על התעריף.
"נושא תשלום אגרת הביוב החל גם על מי שמשקה גינה ידוע, ורשות המים קבעה בתחשיביה את מחיר המים מתוך הנחה שכ־70 אחוז מהמים מוזרמים לביוב ושיקללה נתון זה בתעריף. מי שרואה עצמו נפגע מהחלטה זו, יכול לפנות לרשות המים ולהגיש השגה. אין לתאגיד שום סמכות בעניין.
"צריכה משותפת נובעת מהפרשי המדידה שישנם בין המד הראשי בכניסה לבניין, לבין סך הצריכות הנמדדות במדים הביתיים. צריכה משותפת אינה נובעת בהכרח רק מהשקיית גינה. יש להביא בחשבון שיש שטיפת מרחבים משותפים, שימוש בברזי כיבוי וכן דליפות בצנרת, שנמדדים במד הראשי, ומהווים חלק מהצריכה המשותפת. כמו כן, מדי המים מתחילים למדוד מים בספיקה (בקצב אספקה) של למעלה מ־10 ליטר לשעה. קורה לא אחת שהמד הדירתי אינו סופר צריכות בספיקות נמוכות כאלה והן לא נרשמות במד הדירתי, אך יחד עם זאת, הן נספרות במד הראשי וזו גם סיבה נוספת לצריכות משותפות.
"לגבי הטענה על אי החלפת מד מים, התאגיד מחליף את המדים בזמן ובהתאם לתקן, מלבד במקרים שמערכת המים בבניין רקובה והחלפת המד תגרום לקריסת הצנרת. זה המקום לציין כי התאגיד מתריע במכתבים לדיירים שצריכים להחליף את הצנרת, אך לצערנו לא תמיד הדיירים מבצעים את ההחלפה. החלפה ואחזקת צנרת המים הביתית חלה על התושבים והינה באחריותם".
