עו"ד קובי דוידוביץ קצין התגמולים של צה"ל התעלל בנכי צה"ל והתרשל בטיפול. דוד רוזן סגר התלונה כדי לא לפגוע לו במינוי לשפיטה
לפנינו פרשה הפותחת צוהר למעשי הזוועה המתרחשים במשרד הביטחון, באגף של קצין התגמולים, מי שאמורים לשקם את נכי צה"ל. המדינה שולחת את מיטב בניה למלחמה והגנה על המולדת. המדינה גם לא משלמת להם על 3 שנות עבודה בכפייה בשירות צה"ל. רבים נפגעים, מאבדים יד, מאבדים רגל, זקוקים לפרוטזות, חלקם מקבלים פוסט טראומה והסיוטים של החברים שלהם מתפוצצים על טיל והדם שלהם מושפרץ לכל עבר וזה לא נותן להם מנוח. אז הם פונים לקצין הגמולים לבקש שיקום, ומה שקורה שם זה פשוט זוועה. עורכי דין מטעם קצין התגמולים לנכי צה"ל מחפשים כל דרך אפשרית לטרפד את התביעות האלה, למרוח זמן, לדרוש התייצבויות אצל רופאים "מטעם" שיכתבו עליהם חוות דעת שקריות, שאת היד והרגל שהם איבדו, הם לא איבדו בגלל צה"ל, או שהם בכלל לא צריכים יד או רגל ויכולים להסתדר טוב מאוד בלעדיהם.
אחד מעורכי הדין האלה הוא עו"ד קובי דוידוביץ שעבד אצל קצין התגמולים וטיפל בתביעתו של נכה צה"ל בשם מרק קריימר. בשל העיכובים היזומים שיזם בתיק, דגר 9 חודשים על הגשת כתב הגנה! קריימר הגיש נגדו תלונה אצל דוד רוזן נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות. התברר שדוידוביץ שהיה עו"ד רשלן וטייחן, וכנראה גם שקרן לא קטן, רצה להתמנות לשפיטה. כל המטפלים בתלונות של קריימר הכירו בכך שלדוידוביץ יש את כל התכונות להיות שופט: הוא דופק אזרחים, הוא מעכב החלטות, והוא ממציא תירוצים על גבי תירוצים לחפות על מחדלי המדינה. בדיוק חומר טוב לשפיטה. לכן אף אחד מהם לא פרסם את שמו. גם על כך קריימר לא ויתר והוא הגיש בג"ץ נגד דוד רוזן שהעלים את שמו של קובי דוידוביץ מההחלטה כדי שלא לקלקל לו את המינוי לשפיטה.
ב- 2002 מרק קריימר היה בן 19 חייל בצה"ל. מחבל פלסטיני התפוצץ עליו בפיגוע התאבדות. הוא הגיש תביעה להכרה כנכה צהל ב- 2003. מישהו בקצין התגומלים קיבל את התביעה ופשוט לא טיפל בה. אחר כך מישהו בקצין התגמולים סגר את התביעה וכתב שקריימר עצמו ביקש שלא לקבל שום קצבה מקצין התגמולים. גם זה היה שקר. אחר כך טרטרו אותו מוועדה לוועדה ומרופא לרופא, ובאמצע גם "איבדו" את הניירת – בקיצור טיפול ישראלי שגרתי של עובדי מדינה שמצפצפים על האזרח. קריימר הגיש תביעת נזיקין נגד קצין התגמולים על דרך הייסורים שהעבירו אותו. החדשות הטובות הן שהשופט עמית יריב פסק לטובתו. החדשות הרעות הן שהוא פסק סכום סמלי של 25,000 ש"ח.
הבחורים הצעירים שבגיל 18 הולכים לצבא ונותנים את הנשמה, אילו רק היו יודעים מה קצין התגמולים יעשה להם אם יפצעו, ספק גדול אם היה נשאר גבר אחד שהולך לצה"ל.
הפיצוי שנתן השופט עמית יריב למרק קריימר בסך 25,000 ש"ח עלוב. ממש יריקה בפרצוף של הגברים נכי צה"ל.
בתמונה: משה בירגר אקדח להשכיר תופר חוות דעת מוזמנות ע"י צה"ל נגד נכי צה"ל
להלן הבג"ץ הראשון שהגיש מרק קריימר, בג"ץ 1260/19.
בעתירה זו התלונן מרק קריימר נגד נציב תלונות הציבור על המייצגים בערכאות, דוד רוזן, שהוא סתם דחליל שמטייח את כל התלונות המגיעות אליו, מחפש תירוצים מהיקב והגורן שלא להכריע, ובענין זה פעם אחת דוד רוזן סגר לו את התיק בטענה שהערעור עדיין לא הסתיים וכל עוד התיק מתנהל, דוד רוזן לא מתעניין בכלל במה שקורה בבתי המשפט או הערכאות, ולאחר שהערעור הסתיים וקריימר חידש את התלונה שלו, דוד רוזן סגר את התלונה בטענה שקובי דוידוביץ פרש משירות המדינה, ועוד הרהיב עוז וכתב בלעג לקריימר ש"אין לו אלא להצטער" על המעשים של קובי דוידוביץ, ושכולו תפילה שהתלונה תמנע עינויי דין כאלו בעתיד. ממש בדיחה. העתק הדבק. ובשביל זה דוד רוזן מקבל כל כך הרבה כסף? דוד רוזן מנגנון טיוח משומן ולעג לרש.
את פסק הדין כתב השופט יוסף אלרון גם הוא דאג בהחלטתו שלא להזכיר את שמו של קובי דוידוביץ עורך הדין בקצין התגמולים שהתעלל בקריימר, למרות שהוא כתב "אביא את הדברים כדי לא לגרוע מהם". אבל הוא כן גרע את שמו של קובי דוידוביץ לא ייתקל במכשולים בדרך אל כס השיפוט.
| בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק |
| בג"ץ 1260/19 |
| לפני: | כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר |
| כבוד השופט ג' קרא | |
| כבוד השופט י' אלרון |
| העותר: | מרק קריימר |
| נ ג ד |
| המשיבים: | 1. מר דוד רוזן – נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות |
| 2. נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות |
| עתירה למתן צו על תנאי |
| תאריך הישיבה: | י"ט באייר התש"ף | (13.05.2020) |
| העותר: | בעצמו |
| בשם המשיבים: | עו"ד יוסף בנקל; עו"ד אילה בל |
| פסק-דין |
השופט י' אלרון:
לפנינו עתירה להורות על ביטול החלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (להלן: הנציב) לסיים את טיפולו בתלונת העותר, שהופנתה כלפי התנהלות הפרקליט אשר ייצג את אגף שיקום הנכים במשרד הביטחון (להלן: הנילון ו-אגף השיקום, בהתאמה) בהליך שהתקיים בעניינו, ואשר מכהן כיום כשופט בית משפט שלום.
עיקרי העובדות הצריכות לעניין
- כעולה מהעתירה ומתגובת המשיבים לה, ביום 31.12.2015 הגיש העותר תלונה לנציב על כך שהנילון הגיש באיחור של כארבעה חודשים את תשובת אגף השיקום לערעורו של העותר בעניין תביעתו להכרה בו כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 (להלן: חוק הנכים).
- בהודעת נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (להלן: הנציבות) מאותו יום נמסר לעותר כי תלונתו לא תתברר עד לסיום הדיון בערעור, אלא אם יתקבל אישור מיוחד לכך מאת היועץ המשפטי לממשלה. אולם, צוין כי משיוכרע הערעור, יוכל העותר לשוב ולפנות לנציבות ולהגיש פעם נוספת את תלונתו.
- פניית העותר ליועץ המשפטי לממשלה לצורך קבלת אישור לבירור תלונתו בטרם יסתיים ההליך נדחתה ביום 18.7.2017, והוא הוסיף ופנה למבקר המדינה בעניין, אשר הציע כי העותר יפנה לנציב בעניין לאחר הכרעה בהליך המשפטי בעניינו.
- משהוכרע הערעור והוכר העותר כנכה לפי חוק הנכים, הגיש ביום 5.7.2018 תלונה נוספת לנציבות נגד הנילון.
ביום 22.8.2018 הודיע הנציב לעותר כי החליט לסיים את הטיפול בתלונה. זאת, בעיקרו של דבר, מאחר שהנילון סיים לייצג את המדינה בערכאות המשפטיות. בהקשר זה הפנה הנציב לסעיף 18(ב)(3) לחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016 (להלן גם: חוק נציבות תלונות הציבור), המורה כי "הנציב רשאי להפסיק את בירור התלונה", בין היתר אם נוכח כי "התלונה מתייחסת לגורם שחדל להיות מייצג המדינה בערכאות", יחד עם זאת, הנציב ציין כי:
"מהתייחסותה של עו"ד חביליו [פרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי) – י' א'] לתלונה אכן עולה שחל שיהוי של מספר חודשים בהגשת כתב התשובה, ויש להצר על כך. הנני תקווה כי תשומת הלב שהופנתה לנושא בעקבות תלונתך, תימנע הישנות של מקרים דומים בעתיד".
- מכאן העתירה שלפנינו, אשר עניינה, כלשון העותר, "ערעור על החלטה נתב"ם [הנציב – י' א'] שלא לברר את התלונה" נגד הנילון.
טענות הצדדים בעתירה
- לטענת העותר, שייצג עצמו בדיון לפנינו, התנהלות אגף השיקום הסבה לו נזק רב, בין היתר בשל "סחבת" של עובדיו, נציגיו – ובכלל זה של הפרקליטים המייצגים את אגף השיקום בהליכים השונים המתנהלים מכוח חוק הנכים.
את עיקר דבריו של העותר אביא כלשונם על מנת שלא לגרוע מהם:
"החיים שלי נהרסו בגלל הפציעה ובגלל חוסר הטיפול של אגף שיקום נכים, ולכן אני נלחם בכל כוחי בסחבת ובאיחורים של משרד הביטחון ונציגיו כדי למנוע סבל מחיילים אחרים שנפצעו או ייפצעו וממשפחותיהם. במסגרת הזאת אני פונה לפעמים לנתב"ם [הנציב – י' א'] כשהפרקליטים מאחרים בזמנים לא סבירים בהגשת מסמכים וזה מוסיף לסחבת".
בהקשר זה, טוען העותר כי נתקל במקרים נוספים שבהם פרקליטים המייצגים את אגף השיקום מתעכבים בהגשת תגובות שלא לצורך, תוך שהוא מדגיש בעתירתו כי עיקר מטרתה להביא לתיקון המצב הקיים ולמנוע את השיהוי הרב שבטיפול בפניות המוגשות לאגף השיקום.
לצד זאת, מלין העותר על כך שהנציב לא בירר את תלונתו הראשונה עוד בטרם חדל הנילון לייצג את המדינה בערכאות.
לבסוף, טוען העותר כי יש לאפשר לו להשיג על החלטות הנציב חרף הוראות סעיף 24(ב) לחוק נציבות תלונות הציבור שלפיהן לא ניתן להשיג על החלטות הנציב בפני בית משפט. לטענתו, בית משפט זה מוסמך לעשות כן בשבתו כבית משפט גבוה לצדק מתוקף סעיף 15(ג) לחוק-יסוד: השפיטה, המורה כי בסמכותו לדון "בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר".
- מנגד, המשיבים סבורים כי יש לדחות את העתירה.
לטענתם, החלטת הנציב התקבלה בהתאם לסמכותו לפי חוק נציבות תלונות הציבור, המורה, בין היתר, כי הנציב רשאי להפסיק בירור תלונה המתייחסת לגורם שכבר אינו מייצג את המדינה בערכאות.
בהקשר זה, מפנים המשיבים לדברי ההסבר לחוק נציבות תלונות הציבור, מהם עולה לטענתם כי הסמכות להמשיך ולברר תלונה המתייחסת לגורם שחדל לייצג את המדינה בערכאות שמורה למקרים חריגים שבהם קיים אינטרס ציבורי המצדיק את המשך בירור התלונה.
זאת ועוד, לטענת המשיבים, חוק נציבות תלונות הציבור אינו מסמיך את הנציב לברר תלונות המופנות כלפי שופטים מכהנים. לטענתם, העברת שופטים מכהנים תחת שבט ביקורתו של הנציב בגין התנהלותם בתפקידים קודמים עלולה לפגוע בעצמאותם השיפוטית.
לגופו של עניין, נטען כי לא נפל פגם בשיקול דעתו של הנציב לסיים את הטיפול בתלונה. בכלל זה, טוענים המשיבים כי:
"הנציב קיבל את החלטתו … לאחר שפנה אל פרקליטות מחוז תל אביב, בדק את פשר האיחור, בחן את המשמעות וההשלכות שיהיו לבירור התנהלותו של שופט במועד שכיהן כפרקליט אל מול התועלת שעשוי לצמוח מבירור כאמור, וקבע כי מקרה דנא יש להפסיק את הבירור".
בנסיבות אלה, נטען כי אין זה מאותם מקרים חריגים שבהם נדרש בית משפט זה להתערב בשיקול דעת הנציב.
- לשלמות התמונה יצוין כי העותר ביקש לצרף לעתירה את פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט ע' יריב) בת"א 19234-07-16 מיום 10.9.2019, בגדרו התקבלה תביעתו נגד אגף השיקום לבית משפט השלום בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהתרשלות הטיפול בתביעתו להכרה בו כנכה לפי חוק הנכים.
בפסק דינו, קבע בית משפט השלום, בין היתר, כי "הטיפול בעניינו של התובע היה רצוף מחדלים ואי-סדרים, אשר חורגים חריגה רבתי מסטנדרט ההתנהגות המצופה מרשות שלטונית", ופסק לטובת העותר פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו בסך 25,000 ש"ח, הוצאות בסך 5,000 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח.
יודגש כי אף שפסק הדין מונה מחדלים מספר באשר להתנהלות אגף השיקום בטיפולו בעניינו של העותר, לא הוזכרה בו התנהלותו של הנילון, ודומה כי האיחור בהגשת התשובה על ידי הנילון לא עמד בבסיס פסק הדין.
נעבור עתה לליבון הדברים.
דיון והכרעה
- לאחר שעיינו בעתירה, בתגובת המשיבים, ובנספחיהן, ואף שמענו את טיעוני העותר בקשב רב בדיון שהתקיים לפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.
- אין להקל ראש בטענותיו הקשות של העותר, היוצאות מעומק ליבו.
למרבה הצער, ההליך המשפטי עלול לעיתים להידמות כמנוכר עבור אדם הנקלע בעל כורחו להתדיינויות משפטיות בעניינו. התמודדותו עם ההליך המשפטי עלולה לא פעם להיות קשה וטעונה, ובמיוחד כאשר זכויותיו ועתידו מונחים על הכף. על כן, נדרשת רגישות רבה מצד בתי המשפט ועורכי הדין המייצגים את הצדדים בכדי להבטיח כי הדיון המשפטי יתנהל באופן ענייני תוך כיבוד כל הצדדים הנוגעים לעניין.
הדברים מקבלים משנה תוקף במקרים שבהם ההליך המשפטי עוסק בתביעתו של אדם להכרה בנכותו לפי חוק הנכים. במקרים אלו, אין מדובר בבקשה לסעד משפטי בלבד, כי אם גם להכרה מצד מוסדות המדינה במחיר הבריאותי הכבד שנגבה ממנו במהלך תקופת שירותו בכוחות הביטחון.
עיכוב הטיפול בעניינו, השתהות במענה לפניותיו והתמשכות ההליכים על פני שנים רבות, עלולים להותיר בפניו רושם כי רשויות המדינה מזלזלות בו תוך פגיעה בכבודו, ואינן מוקירות את הקרבתו. מכך יש כמובן להימנע ככל הניתן, ולפיכך על אגף השיקום ומייצגיו לעשות כל מאמץ להשלים את הטיפול בפניות אליו במהירות הנדרשת.
- יחד עם זאת, בנסיבות המקרה דנן, לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת הנציב לסיים את הטיפול בתלונת העותר.
סעיף 24(ב) לחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות קובע כי:
"לא יזדקק בית משפט לבקשת סעד נגד החלטותיו של הנציב וממצאיו בעניין תלונה".
הסעיף דומה בעיקרו לסעיף 45(ב) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958, הקובע אף הוא כי:
"שום בית משפט לא ייזקק לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב תלונות הציבור בענין תלונה".
באשר לסעיף אחרון זה, נקבע בעבר כי אף שאין בו כדי להעניק חסינות להחלטות נציב תלונות הציבור מפני הפעלת ביקורת שיפוטית על ידי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק – הרי שיש בו כדי להצר את היקף הביקורת כלפי החלטות נציב תלונות הציבור. כך למשל, בעניין צור נקבע כי:
"תוכנו של סעיף 45(ב) לחוק מבקר המדינה, גם אם אינו אוצר כח לשלול ביקורת שיפוטית כלשהי על ההחלטה, בודאי אוצל על מרחב הביקורת והיקפה. ואכן, מתחם ההתערבות השיפוטי הצר החל על פעולות המבקר דרך כלל, הינו צר במיוחד בענייני תלונות הציבור, והוא שמור למצבים חריגים ביותר, בהם נפל פסול קיצוני מובהק בהחלטת המבקר, המחייב את ביטולה או תיקונה על פי עקרונות יסוד של המשפט הציבורי" (בג"ץ 6825/06 צור נ' מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, פסקה 24 (24.6.2009); ראו גם בג"ץ 7329/17 אילוז נ' מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, פסקה 11 (9.7.2018)).
דברים אלו יפים אף לעניין סעיף 24(ב) לחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.
אכן, לבית משפט זה סמכות רחבה ביותר להעניק סעד בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת לפי סעיף 15(ג) לחוק-יסוד: השפיטה, וסמכות זו אינה נשללת מבית משפט זה אלא בלשון ברורה, שאינה משתמעת לשתי פנים. זאת, ביתר שאת "כאשר הסמכות ניטלת ממערכת בתי המשפט ומוענקת לגוף שאינו שיפוטי", כבענייננו (בג"ץ 6163/92 אייזנברג נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מז(2) 229, 238 (1993)).
יחד עם זאת, יש בהוראות סעיף 24(ב) לחוק נציבות תלונות הציבור כדי לצמצם את היקף הביקורת השיפוטית על החלטות הנציב. משכך, בית משפט זה לא יתערב בהחלטותיו אלא במקרים שבהם ניתן להצביע על פסול קיצוני ומובהק בהחלטתו, המחייב את ביטולה או תיקונה.
- במקרה דנן, משבחן הנציב את נסיבות העניין ושקל את מכלול השיקולים הרלוונטיים, איננו סבורים כי המקרה שלפנינו נמנה עם אותם מקרים חריגים שבהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה.
- בהינתן האמור לעיל, העתירה נדחית.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ' באייר התש"ף (14.5.2020).
| המשנה לנשיאה | ש ו פ ט | ש ו פ ט |
_________________________
19012600_J10.docx עע
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il
