עו"ס חנה שטקלר הכושלת פוטרה ממשרד הרווחה כחוקרת נוער לאור תפקודה הלקוי תבעה נכות נפשית וזכתה ב-296,777 ש"ח מהשופטת אסנת רובוביץ ברכש

עו"ס חנה שטקלר ביחד עם אלין אלול הביאו לקריסת המערך המקצועי טיפולי של חסות הנוער, ולאור זאת פיטר אותן יוסי סילמן בשנת 2016. שטקלר וחברתה אלול, סחרו בילדים שחירותם נשללה והושמו בעל כורחם במוסדות המופרטים של הרווחה, שם עברו הקטינים התעללות, אונס, הכאות, קשירות ועוד. חלק מהילדים נרצחו בתוך מוסדות הרווחה, בלא שבוצעה חקירה על מותם (ראו פרשת אודל אמבש (16) ז"ל, אדיר רוהקר (16) ז"ל) ולא הוגש כתב אישום נגד מי מהאחראים על הקטינים. עו"ס חנה שטקלר ועו"ס אלין אלול הביאו תרבות ניהול כוחנית, תוך העדפה של חברות פרטיות על פני הניסיון הטיפולי של עמותות שלא למטרות רווח.

מי שהביא לפיטוריה של העו"ס הכושלת שטקלר היה המנכ"ל לשעבר אליעזר יבלון ז"ל, בחודש נובמבר 2015 כשטען:

"מתקיימת תרבות ארגונית בעייתית. יכול להיות שהעדר כלים ניהוליים מעצים את הקשיים. יש צורך בתהליך הבראה. תהליך הייעוץ הארגוני נכשל. תהליך ההבראה צריך לכלול מיסוד ליווי ארגוני פסיכולוגי. הבעיה העאיקרית היא יצירת דיאלוג. לאור האמור, החלטתי שגם חנה שטקלר וגם אלין אלול יועברו מחקירות הילדים לתפקידים אחרים. כאשר תנאים לא יורעו וזאת לצורך הליך הבראה של חקירות ילדים מחוז תל אביב. להבהיר: אין על פלונית אות קלון – אין מדובר באקט ענישה אלא לצורך הבראת המערכת. יש למצוא לחנה שטקלר תפקיד ראוי המתאים למעמדה באחריות רחל שרביט ואלמוג שרב למצוא לה מקום ראוי. לגבי אלין אלול – תועבר מחקירות ילדים. בשלב זה, תועבר במסגרת הטלת תפקיד ללשכת מנכ"ל."

עו"ס שטקלר אמרה באותו מעמד:

"מאוד מעריכה את המאמץ שהמנכ"ל עושה כדי להבריא את המחוז. מפתיע אותי לוח הזמנים שהדברים יעשו תוך שבוע, לפני שנשאלתי אם יש תפקיד שמעניין אותי. 28 שנה אני במערכת".

עו"ס חנה שטקלר טענה בבית המשפט נגד חברתה עו"ס אלין אלול, כי האחרונה פעלה לפגוע בה בכל דרך אפשרית, כשהיא משמיצה אותה ומאשימה אותה בהטרדות מיניות כלפי עובדים, טענות שהתגלו כשקריות.

לטענתה, יבלון לא נפגש עימה למעט פגישה אחת, בה התמקד בסיבות שהביאו אותה לעזוב את חקירות הילדים. כתוצאה מכך, לטענתה, היא קיבלה התמוטטות נפשית וחלתה בדיכאון קליני קשה.

יוצא איפוא, כי טוב עשה המנכ"ל הקודם שהעיף את עו"ס שטקלר הכושלת מתפקידה, שברגע שחל שינוי במצב התעסוקתי שלה, היא איבדה שפיותה. מה יגידו ילדים אומללים שהוצאו מביתם, ילדות שנאנסו, או ילדים שהוכו ונפצעו, ועו"ס חנה שטקלר במקום לסייע להם בתוך ביתם, שלחה אותם לסיבוב התעללות במוסדות הרווחה המופרטים? עו"ס כושלת זו שלא יכולה להתמודד עם ביקורת של המנכ"ל שניסה להבריא את החולי שהיא זו שגרמה למחלקה שלה, טוענת שמחלתה פרצה לפתע, אלא שמתברר שכל אותה העת המחלקה בניהולה הייתה חולה.

ראו את המשך עדותה של תשושת הנפש עו"ס חנה שטקלר: "התובעת הגיעה למצב בו בהתאם להנחיית רופאה תעסוקתית היא אינה יכולה להמשיך לעבוד, כמו כן המוסד לביטוח לאומי הכיר במצבה הנפשי כתאונת עבודה לאחר חקירה ובירור וקבע לה נכות צמיתה". זה רק מעיד שהעו"ס החולנית הפעילה קשרים בביטוח לאומי, כי כל אזרח בשביל לקבל מהם נכות, עובר 7 מדורי גיהנום, ואילו הפסיכית הזו, קיבלה נכות צמיתה.

השופטת אסנת רובוביץ ברכש, מרחה את פסק הדין המשמים שלה 28 עמודים, כדי לפסוק לעו"ס החולנית 271,777 ש"ח. לא להאמין, כיצד ידי השופטת נפתחו כלפי עובדת סוציאלית ברוחב יד, ואילו כשמדובר באזרחים מן השורה שתובעים את המדינה, ידיה קפוצות, והיא מאשימה את הקורבנות.

זהו תיאור של חוות הדעת שהביאה חנה שטקלר – מהמומחה שמואל קרון:

“עיון בחוות הדעת של ד”ר קרון מעלה כי לאחר ששמע את התובעת ועיין בכל המסמכים הרפואיים קבע כמצוטט:

“דיון: התובעת לא סבלה ממגבלה כלשהי בתחום הפסיכיאטרי קודם לאירוע נשוא תביעתה, שאירע בנובמבר 2015. על פי התיעוד הרפואי, מיד לאחר מעמד זה החלה לסבול מתסמינים משמעותיים אשר כללו: ירידה חדה במצב הרוח, תחושת פגיעה קיצונית בערך העצמי, קושי בתפקוד שהינו בולט ביותר במישור הבינאישי, אנהדוניה ניכרת, הופיעו הפרעות בתיאבון, בשינה … הסתגרות מתמשכת לאורך חודשים ולאחר מכן צמצום חברתי, קיימת פגיעה בקשר הזוגי והמשפחתי.

מצבה אובחן על ידי פסיכיאטר מומחה כהפרעת מצב רוח- דיכאון רבה… ובהתאם הוחל טיפול תרופתי בציפרלקס. יש לציין כי המינון שניתן לה הינו 20 מ”ג- מינון כפול מהרגיל, הניתן בדרך כלל במצבים של דיכאון קשה או עמיד. בהדרגה חל שיפור חלקי במצבה, אולם ניכר כי היא עדיין זקוקה לטיפול תרופתי משמעותי וכי קיימת מגבלה תפקודית ניכרת במישורים הבאים:

1. בתפקוד המקצועי: התובעת הינה בעלת הכשר בתחום הטיפול הנפשי, אולם כמתואר לעיל, מצבה מונע ממנה לחלוטין מלעבוד בתחום זה. יכולתה לעבוד מוגבלת לכל תחום הדורש יכולות בין אישיות כגון הכלה, משא ומתן ועמידה בלחצים.

2. בתפקוד החברתי: קיימת ירידה משמעותית ביכולת להנאה, בשמחת החיים, ביוזמה, ביכולת לפתח ולקיים קשרים חברתיים.

3. בתחום המשפחתי והזוגי: …

4. הפרעה בתפקוד הגופני בעיקר שלשולים מסיבה שאינה מוסברת דייה וקיימת סבירות גבוהה שמושפעים במישרין או בעקיפין ממצבה הנפשי.

סיכום: על יסוד החומר שהועמד לרשות ועל סמך הדברים שנמסרו לי על ידי התובעת והבדיקה הפסיכיאטרית שביצעתי לה, התובעת סובלת מנכות נפשית אשר הינה תוצאה ישירה של האירוע שהתרחש בעבודתה ביום 9.11.15, אירוע דחק משמעותי ביותר הכרוך והטומן בחובו משמעויות קשות של ביוש, השפלה ,נטישה , אבדן ערך עצמי וחברתי וחוסר אונים. בעקבות אירוע זה התפחתה הפרעה נפשית אשר הסתמנותה הקלינית מתאימה להגדרות המקובלות של הפרעת דיכאון רבה….

ההפרעה בדרגת חומרה התחלתית גבוהה, מצב אשר השתפר באופן חלקי בעקבות טיפול תרופתי.

אני מעריך את שיעור נכותה שכתוצאה מאירוע זה כלהלן:

מיום 9.11.2015 ועד 31.3.2017- נכות בשיעור 50% על פי סעיף 34 א’ (5) לתקנות הביטוח לאומי.

מיום 1.4.2017 – נכות בשיעור 30% על פי סעיף 34 א’ (4) לתקנות הביטוח לאומי, מאחר ומצבה הינו ממושך וכרוני , איני רואה סיכויי הטבה ועל כן אני מעריך כי נכות זאת היא לצמיתות.

עקב הפרעה זו היא זקוקה לטיפול פסיכיאטרי קבוע …בסדר גודל של כ-6 פגישות בשנה וכן לטיפול נפשי בהיקף של כ-30 פגישות בשנה. אני מעריך את עלותו של טיפול כזה… בכ- 25,000 ₪ לשנה.

נכותה של התובעת בתחום הנפשי מונעת ממנה מלשמש כמטפלת בתחום הטיפול אליו הוכשרה… ובכך גורמת לה לאבדן מלא של כושר השתכרות בתחום זה, להערכתי ההכנסה הצפויה למטפל/ת CBT במחירי השוק הפרטי עומד כיום השיעור בממוצע של כ-400-500 ₪ לשעת טיפול”.