קסניה טרייסטר שחררה כלב פיטבול שהתנפל על בחורה, תלש לה את החזה וגרם לה לחבלות קשות ביקשה מביהמ"ש לא להרשיע אותה ת"פ 51565-06-17
הכרעת דין של השופטת עדי אייזדורפר, מביהמ"ש השלום אשדוד, מפרטת אירוע תקיפת כלב פיטבול השייך לנאשמת קסניה טרייסטר, שלא טרחה לסייע לקורבן להיחלץ מהכלב הטורפני שלה, או להזמין לה אמבולנס. בתאריך 24.3.17 בשעה 17:00 לערב ישבה על ספסל מיכל ביטון גואטה, כאשר בידיה כלב קטנטן מסוג פקינז, קשור ברצועה, ולצידה חברתה. הנאשמת קסניה טרייסטר, אשר החזיקה בשני כלביה מסוג פיטבול קשורים ברצועה אחת מתפצלת שחררה את הפיטבול הטורפני שלה, אשר רץ לכיוונה של מיכל, קפץ עליה, בעודה מחזיקה את כלבתה הקטנה. מיכל הזיזה את הכלבה, והפטבול קפץ עליה בשנית, נשך אותה בשדה השמאלי, כשלסתו של הפיטבול ננעלה על החזה שלה, ומיכל התקשתה להיחלץ.
מיכל פשטה את חולצתה, זבת הדם, הכניסה אצבעותיה לאפו של הכלב, והצליחה באופן זה לשחרר את הלסת הנעולה. במהלך הדברים, הפיטבול נשך גם את ידה של מיכל. מיכל זחלה לבית מגורים קרוב, נכנסה אליו ושם קיבלה סיוע מן הדיירים, אנשים זרים לה, הוזמן אמבולנס, נוצר קשר עם הוריה ובעלה שהגיעו למקום.
כתוצאה מהתקיפה של הפיטבול, נגרמו למיכל חבלות רבות, בהם פצע פתוח בשד שמאל הכולל תלישה חלקית של הפיטמה, פצע בגודל 5×5 ס"מ, פצע נוסף בשד, שריטות בבסיס השד, חתכים עמוקים בבסיס אצבע שמאל, שבר פתוח באגודל שמאל, בעקבותיו בוצעו מספר ניתוחים וכן נימול באצבע שמאל.
הנאשמת קסניה, כפרה בכתב האישום, שייחס לה עבירה של אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה, והכחישה כי שחררה את אחד הכלבים, כשהיא טענה לכשל ברצועה, בקליפס המחבר בין הרצועה לבין הקולר של הכלב, כך שאחד הכלבים השתחרר, רץ לכיוונה של מיכל ותקף אותה. בנוסף, ביקשה לא להרשיע אותה.
מיכל, העידה כי כאשר הבחינה בנאשמת עם שני כלביה, ביקשה מחברתה שיעזבו את המקום, והשתיים החלו ללכת לכיוון היציאה מן הגינה. לדבריה, כשקמה מן הספסל הבחינה בנאשמת משחררת את הפיטבול הזכר, וכך בעדותה:
"לא עברה שניה, והכלב פשוט היה מתחת לרגליים שלי פה, אני באינסטינקט לקחתי את הכלב שלי והרמתי אותו בידיים ורציתי לברוח, היא צעקה לי משם: "מאמי אל תברחי, אל תברחי, נפנפה לי עם היד. אל תברחי כי הוא ירוץ אחריך…" הרמתי את הכלב מאינסטינקט, שמתי אותו על החזה… היא לא התקרבה אלי, היא הייתה בקצה השני…. הזזתי את הכלב שלי מצד לצד כדי שלא יתפוס אותו ובקפיצה השלישית או הרביעית הוא פשוט נתפס לי על השד השמאלי, ואז כבר פשוט לא התנגדתי לו, נשך אותי פה, בחזה, מצביעה, ניסיתי להוריד את החולצה שימשוך את החולצה, החזיה, שייקח משהו שהוא לא הבשר שלי וזה לא ממש הצליח, פשוט נשך במשך (בוכה) אני לא יודעת להגיד את הזמן… ואז ראיתי שכל הבגדים שלי דם, כולי הייתי נוטפת דם, והיא באה הבחורה השנייה כשהכלבה השנייה גם נבחה, ביקשתי תעזרי לי, היא אמרה לי אני לא יכולה, גם הכלבה השנייה תתקוף היא רואה את בן הזוג שלה…
הוא פשוט נשך אותי במשך כמה דקות הוא קרע לי את החזה, החזה שלי ממש נפל החוצה…
אחרי שהוא עזב לי את החזה, הכנסתי לו קודם כל 2 אצבעות לאף שיפסיק את הנעילה וזה הצליח הוא הפסיק לנשוך אותי, חשבתי שברגע שהוא יפסיק, פשוט היא תתפוס אותו. וזה לא קרה.
אני לא יודעת… לא יודעת אם עשתה את זה בכוונה אולי פשוט לא השתלטה עליו כי החזיקה כלב נוסף בצד השני, לא יודעת מה היה לה…. ואז ראיתי שהוא רוצה להמשיך לתקוף אז דחפתי לו את האצבע שלי לתוך הפה… ושמעתי את היד שלי נשברת, נאכלת, וזה ממש כאב. פה אפילו כאב לי יותר מהחזה. אחרי שהוא נתן לי נשיכה ביד, היא הביאה לו מכות בראש, זה מה שאני זוכרת, ופשט הוא הפסיק לנשוך אותי, זה פשוט נגמר…".
מיכל העידה, כי בשלב שבו נשך הכלב את ידה, הכתה הנאשמת את הכלב בראשו, ואז הצליחה לחבר חזרה לרצועה, והלכה מן המקום.
בעקבות התקיפה, אושפזה מיכל במשך 12 יום, ונאלצה לעבור שורת ניתוחים: שני ניתוחי חזה, סגירה אטימה ושחזור שד, שחזור עטרה, אשר 40% ממנה הושחת כתוצאה מהתקיפה, שני ניתוחים ביד, הכוללים הרכבת ברזלים באצבע עקב השבר הפתוח שגרמה הנשיכה. כתוצאה מהאירוע מיכל אינה יכולה להניק, ומאז האירוע היא מטופלת אצל פסיכיאטר ופסיכולוג לצד טיפול תרופתי.
השופטת קבעה, כי הנאשמת קסניה יצאה מביתה לטיול עם שני כלבים מסוג פיטבולים ללא רסן, קשורים ברצועה אחת, ובהגיעה לגינה ציבורית שחררה את אחד הכלבים, ואז אירע האירוע המתואר בכתב האישום.
"היה על הנאשמת לצפות כי אם לא תשים רסן על פיהם של הכלבים, יכול ותתקבל התוצאה כפי שאירעה כמתואר בכתב האישום. התנהגות זו מצידה של הנאשמת עולה לכדי רשלנות ברף הגבוה, שכן יש בה משום התעלמות מן הסיכון הצפוי מן הכלבים, ואף חושף אכפתיות, אשר חשף את ציבור העוברים ושבים במקום לסכנה, שעה שלנאשמת לא היתה יכולת ממשית לשלוט בכלבים, וטענת הנאשמת לפיה סברה שמדובר בשעת צהריים שקטה ביום שישי, ובטיול קצר בקרבת הבית, אינה מהווה הצדק סביר להתנהלותה הרשלנית".
השופטת מוסיפה:
סוף דבר, השופטת הרשיעה את הנאשמת בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום. טיעונים לעונש יישמעו ביום 25.11.2020.
