טיוח בנציבות תלונות הציבור על שופטים: השופט שמואל מלמד שפט וגזר דינו של יורי דנילוב כשמעולם לא התייצב בפניו. אורי שהם קבע “האשם למחדל אינו רובץ לפתחו של השופט”

השופט שמואל מלמד שפט וגזר דינו של יורי דנילוב, כשזה מעולם לא התייצב בפניו: השופט שמואל מלמד ביהמ”ש שלום תל אביב טען שהנאשם יורי דנילוב באולם והרשיע אותו – אך הוא בכלל היה בבית‎ ת”פ 37800-10-17, בעקבות זאת הוגשה תלונה נגד השופט שמואל מלמד בנתל"ש, אלא שהתלונה נדחתה, לאור תגובת השופט מלמד, שטען: "אין לי כלים לחקור מי הוא שנשפט לפניי". הנציב אורי שהם קבע, כי האשם למחדל איננו רובץ לפתחו של השופט מלמד, וסגר את התלונה נגדו.

יורי דנילוב, שהה בביתו באיזוק אלקטרוני וחיכה לפתיחת משפטו בבית המשפט השלום בתל-אביב, לאחר שנתפס. אלא שבאותו זמן ממש התייצב בבית המשפט אדם אחר, והגיע עם נציג התביעה המשטרתית לעסקת טיעון בפאתי אולם בית המשפט. הצדדים הגיעו להסדר, במסגרתו הוא יודה ויורשע, וצמצמו את המחלוקת ביניהם על אודות גזר הדין. אותו אדם הודה בפני השופט בעובדות כתב האישום, ולאחר טיעונים לעונש – בית המשפט גזר את עונשו, מאסר על-תנאי.

רק בעיה אחת הייתה בסיפור: אותו אדם הודה בתיק לא שלו, והשופט חרץ את דינו של אדם שלא בפניו וללא ידיעתו.

הנציב אורי שהם כתב החלטה, אשר מנקה את השופט שמואל מלמד מהמחדל, אולם הוסיף כי מנהל בתי המשפט יבחן מחדש את דרכי ההזדהות של נאשם באולם.

בתלונת יורי דנילוב הובעה תרעומת כיצד נדון עניינו בלא סנגור, והכיצד לא נדרש אותו אדם שהתייצב בבית המשפט, להזדהות טרם שהתקיים הדיון בעניינו.

בתגובתו לתלונה מסר השופט מלמד כי "אין לי כלים לחקור מי הוא שנשפט לפניי". עוד הוסיף השופט כי "מפרוטוקול הדיון ברור כי התייצב לפניי אדם, ונערך משפט בו נרשמו הדברים אותם אמר בדיון". השופט ציין כי יום הדיונים המדובר היה יום הקראות מרוכז, "בו נקבעים על-ידי המזכירות תיקים לדיון הקראה".

השופט מסר כי כך מתנהלים הדברים ביום זה באולמו – הנאשם מגיע לאולם ומוסר את ההזמנה לדיון לתביעה "שמוציאה את התיק"; ביום זה נמצאים שני תורנים של הסנגוריה הציבורית. ככל שנאשם מסכים להיות מיוצג, תיקו עובר לסנגור התורן; אם הנאשם אינו מעוניין בייצוג, הוא יכול לשוחח עם נציג התביעה ולהגיע עמו להסדר טיעון; בכל מקרה, התביעה מוסרת לבית המשפט את מספר התיק, שעולה במערכת "נט המשפט", והשופט קורא בשמו של הנאשם.

לדברי השופט, לאחר שהנאשם כבר מסר את ההזמנה לדין לנציג התביעה, ככל שהושג הסדר טיעון, מקריא השופט את כתב האישום ומוודא עם הנאשם שהוא הבין את תוכנו והוא מודה בו. לאחר ההרשעה נשמעים הטיעונים לעונש ונגזר דינו של הנאשם.

נציג התביעה המשטרתית טען בתגובתו לתלונה כי "מדובר באירוע מצער ביותר, שלמיטב הבנתי אירע בשל טעות אנוש ובהיסח הדעת, ומוטב שלא היה קורה". לדבריו, בדיעבד התברר כי לאותו יום דיונים זומן, מלבד הנאשם, "נאשם אחר ששמו הפרטי זהה לשמו הפרטי של הנאשם בתלונה שבנדון". מסתבר כי אותו אחר הוא שנשפט "בתיק של יורי דנילוב במקום בתיק שלו".

השופט עצמו שיער גם כן כי "אנשים עם שם דומה ניהלו תיק באותו יום בבית המשפט, התביעה בשגגה העלתה את תיקו של האחר, וכאשר קראתי בשמו של הנאשם, קם נאשם אחר, והטעות נגררה במהלך הדיון", וזאת, כאשר בית המשפט הקריא למי שהיה בפניו את כתב האישום, הוא הודה באמור בו, "ובכך השגגה הונצחה".

עורך הדין הבהיר כי הנוהג באולם הוא שנאשם בלתי מיוצג פונה לרוב לתובע המצוי באולם ומוסר את שמו; התובע מעיין ברשימת התיקים הקבועים לדיון, כדי לאתר את שמו של הנאשם ואת מספר התיק הרלוונטי; לאחר שהתיק מאותר, מציג התובע לנאשם את כתב האישום, על-מנת שזה יאשר את פרטיו המופיעים בכתב האישום; כששמו של הנאשם לא נמצא ברשימת התיקים, הוא מופנה לבירור אל מול העוזר המשפטי של השופט. באופן זה, על-פי רוב, "הזיהוי מתבצע על-ידי מסירת פרטי זהות שהנאשם מוסר".

השופט מוסיף עוד כי בעקבות התלונה הוא ערך "בדיקה ראשונית" עם שופטים פליליים במחוזות שיפוט אחרים, ובדיקתו העלתה כי "במהלך הדיון באולם בית המשפט השופטים אינם מבררים את זהות הנאשמים באמצעות תעודת זהות".

השופט ביקש לדחות את התלונה, בשל העובדה כי בסופו של דבר לא נגרר לנאשם נזק, וכיוון שבעקבות האירוע הנוכחי המחלקה הפלילית בבית משפט הפיקה לקחים. לדבריו, השופטים בבית משפט זה מונחים לבקש, בדיונים של נאשמים בלתי מיוצגים, כי הם יזדהו באמצעות תעודת זהות.

הנציב שהם כתב בהחלטתו כי האשם למחדל איננו רובץ לפתחו של השופט, וסגר את התלונה נגדו. מכל מקום כתב שהם כי "יש להצר על השגגה שנפלה בבית המשפט, עת נאשם פלוני, שלא היה מיוצג, נשפט, ונגזר דינו בתיקו של נאשם אחר". לדברי שהם, "נקל לשער את הנזק שתקלה מעין זו עלולה לגרום לנאשמים המעורבים בדבר, כמו גם לתדמיתה של מערכת המשפט בישראל".

את החלטתו סיים הנציב שהם כי "מן הראוי שמנהל בתי המשפט יבחן מחדש את דרכי ההזדהות של נאשם באולם בית המשפט, בעיקר אם אינו מיוצג, ובמידת הצורך יקבע נהלים חדשים, אשר ימנעו תקלות כדוגמת אלה, בעתיד".

תגובת דוברת הרשות השופטת: "הרשות השופטת מתייחסת לכל החלטותיו של נציב תלונות הציבור על שופטים באופן ענייני וברצינות הראויה ומפיקה את הלקחים הנדרשים מן ההחלטות. כך יעשה גם במקרה זה.

"עם זאת, מן הראוי להדגיש כי על-פי החלטת הנציב מדובר במקרה נדיר, וכי האשם לגבי התקלה שאירעה איננו מיוחס לבית המשפט. מכל מקום, התקלה שאירעה עקב הטעות בזיהוי הנאשם תוקנה במסגרת ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי, וכתב האישום בוטל".

מבדיקה שערכנו, כתב האישום לא בוטל! ראו: יורי דנילוב עדיין במעצר בית עם פיקוח אלקטרוני למרות שהמדינה הודיעה שתזכה אותו לאחר שהשופט שמואל מלמד הרשיע את דנילוב שהיה בביתו בש”פ 908/20