7 חודשי עבודות שירות למורה לקולנוע אורי גלעד הורשע בעבירות מין בתלמידתו ת”פ 13745-07-17
אורי גלעד, מורה לקולנוע, אבא לקטין בן 4 שנים, נשוי, נעדר כל עבר פלילי, כיום מתפרנס מפרויקטים עצמאיים בתחום העיצוב והגרפיקה, ומסייע לאשתו בעסק העצמאי שלה, הורשע בכתב אישום מתוקן בביצוע עבירות מעשים מגונים, שיבוש מהלכי משפט והטרדה מינית, כלפי תלמידתו (בת 17). בין הקטינה לבין גלעד מפרידים 20 שנים, כשהקטינה נעדרת דמות אב, וכפי הנראה זו הסיבה שפיתחה קירבה כלפיו ויחסי אמון מיוחדים, אותם ניצל לרעה.
שירות המבחן המליץ לאמץ את האפיק השיקומי בעניינו של גלעד, על דרך הטלת צו מבחן למשך שנתיים במסגרת תוכנית לשיקום מונע, שתכלול טיפול קבוצתי בשירות המבחן, וכן טיפול פרטני. בנוסף, הומלץ שאם יוחלט להטיל על גלעד עונש, יש להענישו בדרך של עבודות שירות. השופט בקר אימץ את המלצות שירות המבחן.
מטעמו של אורי גלעד העידו חבריו: יובל בן מרדכי, עדן צולי, אפרת קרמזין ויסמן, עידו גרינר ואשתו של אורי תמי גלעד. בנוסף הוגשו 2 חוות דעת אחת של "התחלה חדשה" (הסנגוריה הציבורית עובדת איתם) מאת הקרימינולוגית מורן דודיאן וחוות דעת נוספת של עו"ס קליני משה שבתאי. בשני חוות הדעת נטען, כי גלעד הביע חרטה מלאה ועמוקה והוא נמצא בעיצומו של תהליך להבין מה הביא אותו לביצוע העבירה.
אורי גלעד הביע חרטה וביקש סליחה מהקטינה:
"אני מצטער מעמקי לבי. א' לא אשמה פה בכלל. אני מצטער שהפכתי את הידידות שהיתה לנו למקום מעוות שלקחתי את זה ויצרתי מציאות שניצלתי אותה, את חולשותיה, ממקום חלש שלי. אני מתבייש במעשים שלי. הבושה מלווה אותי יום יום. כל הזמן אני חושב כמה אני גרמתי לה נזק, כמה אני צילקתי אותה. אני מתחרט על כל המעשים האלה ואם הייתי יכול להחזיר את הזמן אחורה, הייתי מחזיר אותו. אני מבין את הכאב שלך, את הכעס שלך, יש לך את כל הזכות שבעולם. יש לך את כל הזכות לכעוס עלי, לשנוא אותי, אני מבין את זה ואני כל כך מצטער שככה הרסתי את שנותיה היפות והטראומה והצלקת שגרמתי לה ילוו אותה לאורך כל חייה".
המילים הללו, ראויות לתסריט. מה הפלא? מדובר במורה לקולנוע שעבד בבתי ספר שונים, וב- 8 השנים האחרונות עבד בבית הספר בו נעברו העבירות כלפי הקטינה, גם כמחנך.
השופט שמאי בקר קבע, כי עובדות כתב האישום המתוקן מהוות אירוע אחד, והפנה לפסק דין ג'אבר נ' מדינת ישראל ע"פ 4910/13 (אונס גן העיר), אלא שג'אבר נשפט ל- 25 שנות מאסר, ואילו אצל גלעד עונשו הוא 7 חודשי עבודות שירות לתועלת הציבור. בהמשך הפנה בקר לפסקי דין נוספים, שם נגזרו עונשים חמורים ביותר, כך שאין מה להשוות בין הפסיקה לבין העונש המגוחך שניתן בתיק.
השופט בקר מבקר את הפרקליטות בעניין הטיעונים לעונש:
"אני מוצא, כי כליאתו של אדם בן 37, נטול עבר פלילי זולת המקרה דנא, אשר אין לחובתו תיקים נוספים, שהודה במיוחס לו, הביע חרטה, ונרתם באופן מלא להליך שיקום מורכב וארוך; ביחד עם העובדה שכל גורמי הטיפול, ציבוריים ופרטיים כאחד, תמימי דעים בכך שיש לאפשר לו להמשיך בהליך אשר הוא נמצא בעיצומו – אין בה כדי לשרת את האינטרס הציבורי.
התביעה טענה לעונש כאילו לא תוקן כלל כתב האישום, כי העבירות בהן הודה הנאשם, במסגרת הסדר הטיעון על דעתה של המדינה, אינן ברף החומרה הגבוה בסוג זה של עבירות. ברי, כי לולא כתב האישום היה מתוקן לקולא באופן שבו תוקן, הרי שגלעד היה מוצא עצמו מאחורי סורג ובריח, ולאו דווקא לתקופה קצרה".
לסיום פסק הדין פונה השופט לקטינה במילים אישיות:
"אין את צריכה להגן על שמך, הוא נותר ללא רבב; אין את צריכה להגן על האמת שלך, שהרי לעולם תדעי את, ולא רק את, את האמת לאמיתה.
הרשי לי, בשם עולם המשפט, עולם סבוך, על רבדיו, נציגיו, כלליו, דיני ראיותיו, ויתר פיתוליו, להתנצל ולהסביר: יכול שלעיתים לא תמיד יוצאת האמת, כולה, אל האור, ואפשר שלא תמיד נעשה הצדק, לפחות עד תום, וזה טיבו המאכזב, לפעמים, של עולם המשפט.
אולם, חלילה לך מלהרשות לעובדה שעולם המשפט אינו משולם, ויש לו פגמים וחסרונות, להשפיע עלייך, או על האמת שלך.
בסופו של דבר, כתב האישום – ולא משנה כיצד תוקן ומדוע, ההודאה, ההרשעה, בקשת הסליחה של המורשע במילתו האחרונה, העונש, כל אלה – חייבים לשמש לך כמקפדצה להמשך, שהרי כל החיים לפנייך".
המילים היפות בפסק הדין, לא משקפות את התוצאה הסופית, העונש שנפסק גורנישט מיט גורנישט: 7 חודשי מאסר בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 36 חודשים אם הנאשם יבצע עבירת מין, ו- 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 36 חודשים, אם הנאשם יבצע שיבוש מהלכי משפט, ופיצוי לקטינה 12,000 ש"ח תוך 45 ימים.
לקריאת פסק הדין בקובץ pdf הקליקו:
גזר דין מד"י נ' אורי גלעד ת"פ 13745-07-17, 7 חודשי עבודות שירות לעבריין מין, קובץ pdf
