עושק עמותות אפוטרופסות: עו"ס יעל הרמל ובתיה ארטמן עמותת ש.פ.ר כיום רעות אפוטרופסות הזניחו קשיש חוזה ומעלו בכספיו. השופטת אספרנצה אלון השאירה בתפקיד והוסיפה אפוטרופוס על אפוטרופוס עו"ד גיא הירש

תמיכות והקצבות:  הקצבות ותמיכות מהמדינה 2,112,863 ₪, תמיכות מרשויות מקומיות 0 ₪, הקצבות ותמיכות אחרות 4,855,229 ₪ סה”כ 6,968,092 ₪.

תרומות:  0.

סה”כ הוצאות שנתיות:  הוצאות הוצאות שכר לפעילות 4,700,000 ₪, יתר הוצאות לפעילות 1,435,971 ₪, הנהלה וכלליות – שכר ונלוות 283,775 ₪, הנהלה וכלליות נוספות 223,963 ₪, הוצאות אחרות 105,644  ₪, סה”כ  6,749,353 ₪.

השופטת אספרנצה אלון ממנה "אפוטרופוס על אפוטרופוס" עו"ד גיא הירש

בתמונה: החבר של אספרנצה אלון – גיא הירש בתפקיד חדש “אפוטרופוס על אפוטרופוס”

הרי זה התפקיד של השופטת להגן על החסוי מפני עושק ע”י העמותה לאפוטרופסות. אם נודע לה שעמותת שפר מתרשלת ומועלת בתפקיד, הרי אין צורך למנות עו”ד אפוטרופוס כדי שייצג את החסוי ויגיד שהוא לא מסכים שימשיכו לעשוק אותו, מי שהוכח שהתרשלו. שימו לב שעו”ד גיא הירש בכלל לא התנגד להמשך המינוי של עמותת שפר, למרות ההיסטוריה הבעייתית שלהם בתיק. אז בשביל מה צריך היה למנות את האיש הזה מלכתחילה?

זהו פסק דין ביזיוני ומחפיר. פסק דין זה מראה איך כולם חוגגים על הגבר הגרוש, אחרי שהפכו אותו למשותק במוחו. אבל זה לא סוף הסיפור.

צריך לראות מי עומדת מאחורי עמותת שפר כדי להבין מדוע אספרנצה אלון האריכה להם את המינוי לעוד 3 שנים למרות המחדלים והרשלנות. מדובר ביעל הרמל, עו”ס מהבכירות בארץ שפרשה רק לפני שנתיים. הייתה מארכיטקטיות מרכזי הקשר בישראל. היא זאת שהקימה את מרכזי הקשר בישראל. היא זאת שבגללה עשרות אלפי גברים ונשים נותקו מילדיהם. הנ”ל פרשה מהרווחה, מקבלת פנסיה מהרווחה לפי משכורת של 50,000 ש”ח בחודש, אם לא יותר, וכעת מרוויחה כחצי מיליון ש”ח מעמותת ש.פ.ר. בלי לעשות כלום.

התיקים זורמים אליה משופטות שהן חברות טובות שלה. כל שופטות המשפחה והנוער הוותיקות מכירות את יעל הרמל. היא הירצתה בפני אין ספור שופטים מדוע מרכזי קשר חשובים ולמה צריך למלא אותם בילדים של אימהות ואבות. היא חברה של אספרנצה. זו הסיבה שאספרנצה סלחה לה ולא העיפה אותה ואת עמותת ש.פ.ר. לכל הרוחות.

ומסתבר שעמותת ש.פ.ר. היא רק חלק מהעמותות מהן היא מכניסה כספים: ראו איך האינטרנט מוצף ב”ברכות”: עמותת לשובע – צרוף יעל הרמל כחברה בועד המנהל: במשך 40 שנים, גב’ יעל הרמל – עמותת בעצמי, יעל הרמל מכשפה בכירה ממשרד הרווחה חושפת טפריה לציבור, יעל הרמל, מכתב מתאריך 29-3-2011 עם נתוני מרכז קשר, הגברים הגרושים מתאבדים והאינקוויזיציה הפמיניסטית חוגגת.

עמותת האפוטרופוסות שפר – ל”תקופת מבחן”

בית המשפט למשפחה החליט שיפקח בשלוש השנים הקרובות על התנהגותה של העמותה בנוגע לאחד החסויים, לאחר שהתגלו ליקויים חמורים שתוקנו רק בהתערבותה של השופטת אלון

שופטת בית המשפט למשפחה בחיפה, אספרנצה אלון, העמידה את עמותת שפר ל”תקופת מבחן” של שלוש שנים בה ייבחן מדי חצי שנה תםקודה כאפוטרופא לחסוי בן 61, בשל ליקויים משמעותיים שנמצאו בטיפולה באיש בשלב קודם. שפר מציגה את עצמה כגוף האפוטרופסות השני בגודלו בישראל.

החסוי היה בעבר בעל מלטשת יהלומים, אך איבד את רכושו ואת הקשר עם משפחתו, מתגורר במעונית (הוסטל) וסובל בצורה קשה מתוצאותיו של אירוע מוחי בו לקה. עמותת שפר קיבלה במרס 2012 מינוי קבוע כאפוטרופא של האיש, אך בדיקה של שירותי הרווחה – עליה הורתה אלון לאחר שהכנ”ר הודיע שאינה מגישה לו דוחות כספיים כנדרש – העלתה ליקויים קשים, כפי שמתארת אלון:

“נציגי העמותה אינם מכירים באופן אישי את החסוי ואינם מגיעים לבקרו באופן רצוף וישיר, אלא באמצעות הטלפון ו/או ביקור שנעשה אחת לחצי שנה. עוד עולה תהייה באשר להתנהלות הכלכלית של העמותה ביחס לחסוי. העמותה סירבה לממן את השתתפות החסוי, במחיר מסובסד, בטיול יחד עם שאר דיירי ההוסטל. החסוי נאלץ להישאר בהוסטל עם מדריך, בזמן שכל חבריו במערך הדיור יצאו לחופשה”.

אלון מינתה לחסוי אפוטרופוס לדין, עו”ד גיא הירש, אשר ייצג את ענייניו בארבעת הדיונים שקיימה בשאלה האם להותיר את שפר בתפקידה. בפברואר השנה דיווחה פקידת הסעד על שיפור ביחסה של העמותה לחסוי, וגם הירש הביע את הדעה לפיה אין מקום להחליף אותה.

בהחלטתה אומרת אלון (17.9.15): “אכן עולה כי העמותה הפיקה לקחים ותיקנה דרכיה, אך יש לזכור כי התיקון נעשה רק בהתערבות בית משפט ובהליך משפטי”. לשם הדגשת חשיבות הפיקוח על אפוטרופוסים, היא מזכירה מקרים בהם אפוטרופוסים חטאו לתפקידם, ובראשם המקרה של עו”ד ירדנה גילמן, שגנבה 7 מיליון שקל מחסויים שהיו תחת נאמנותה. לפיכך החליטה אלון, ששפר תעמוד בפיקוח של בית המשפט בשלוש השנים הבאות.

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-369850-00.html

וכעת נראה מי הטיפוסים שעומדים מאחורי עמותת ש.פ.ר.  “ש.פ.ר הינה עמותה ציבורית שהוקמה בשנת 1995 העוסקת במתן שירותי אפוטרופסות לכל מי שאינו יכול לנהל את ענייניו באופן עצמאי (קשישים, קטינים, נפגעי נפש וכד’).  העמותה מתמנה במקרים בהם מדובר בחסוי ערירי, או שבני משפחתו אינם מסוגלים/מעוניינים/מתאימים להתמנות כאפוטרופסים על אותו אדם.  רחוב המדע 1, רחובות 76703, טלפון:08-9395000, 
פקס:08-9395001″

וכעת למקבלי המשכורות:

ולדו”ח הכספי:

מדובר בעמותה של גנבים: עמותת שפר מתעללת בחסויים חסרי ישע. אנחנו במאבק איתם כל מי שנפגע מעמותת שפר, מוזמן לפנות לגליה 052-3621181 לקבלת עזרה.

חקיקה שאוזכרה:

חוק הסיוע המשפטי, תשל”ב-1972

תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ”ד-1984: סע’ 32 (ב)

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962: סע’ 68(א)

מיני-רציו:

* עמותה מונתה כאפוטרופא על גופו ורכושו של חסוי במינוי קבוע. תסקיר שירותי הרווחה שהוגש על פי הוראת ביהמ”ש העלה לכאורה מחדלים בתפקוד העמותה, אל מול החסוי ועבורו – הן בצד האישי והן בצד הכלכלי. בעקבות התערבות ביהמ”ש, התנהלות העמותה כלפי החסוי כיום, הנה תקינה. בנסיבות אלו נקבע כי בשלב זה, אין להעניק לעמותה מינוי קבוע וכי התנהלותה, ראוי שתיבחן ותיבדק, אחת לחצי שנה ובמהלך שלוש השנים הבאות.

עמותת ש.פ.ר מונתה אפוטרופא על גופו ורכושו של חסוי במינוי קבוע. תסקיר שירותי הרווחה שהוגש על פי הוראת ביהמ”ש העלה לכאורה מחדלים בתפקוד העמותה, אל מול החסוי ועבורו – הן בצד האישי והן בצד הכלכלי. כיום, בעקבות התערבות ביהמ”ש, שכללה גם מינוי אפוטרופוס לדין לחסוי, התנהלות העמותה כלפי החסוי הנה תקינה. במצב זה נשאלת השאלה האם יש להחליף את העמותה בעמותה אחרת?

ביהמ”ש לענייני משפחה פסק:

העמותה הפיקה לקחים ותיקנה דרכיה, אך יש לזכור כי התיקון נעשה רק בהתערבות בימ”ש ובהליך משפטי. ביהמ”ש מפנה לפרשיות שונות שנדונו בעבר המלמדות על חשיבות תפקידו של ביהמ”ש בפיקוח על אפוטרופוס שמונה הן בפן הכלכלי והן בפן הטיפולי ועל מקרים בהם חטא האפוטרופוס לתפקידו. לאור זאת, הגיע ביהמ”ש למסקנה כי בשלב זה, אין להעניק לעמותה מינוי קבוע וכי התנהלותה, ראוי שתיבחן ותיבדק, אחת לחצי שנה ובמהלך שלוש השנים הבאות. המינוי כאמור, הינו מותנה ועל תנאי.

כן התייחס ביהמ”ש בהחלטתו, לצורך במינוי אפוטרופוס לדין בהליך אפוטרופסות ולסמכות ביהמ”ש לעשות כן מיוזמתו.

באשר לשכר טרחת האפוטרופוס-לדין, צוין כי אפוטרופוס לדין מקבל את שכרו מכספי החסוי כפי שיפסוק ביהמ”ש. ביהמ”ש נדרש לפסוק שכר לפי העניין, כפונקציה של אופי השירות שנדרש, ומידת המקצועיות וההשקעה. בענייננו, זכאי היה החסוי, לייצוג משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי ותקנותיו. נוכח התרשמות ביהמ”ש מעבודתו המקצועית והמקיפה של האפוטרופוס לדין, ומידת ההשקעה בחסוי ובהליך, ביהמ”ש פוסק לאפוטרופוס-לדין כפל שכר טרחה וזאת על פי התוספת השניה לתקנות (שכר הטרחה על בסיס הטיפול המשפטי).

החסוי, הנו כבן 61, גרוש ואב ל- 3 ילדים. בעבר היה החסוי בעל מפעל לליטוש יהלומים, שעבר קשיים כלכליים. החסוי שקע בהימורים, איבד את הונו ונותקו קשריו החברתיים והמשפחתיים. מזה שנים הוא מתגורר בהוסטל ואינו בקשר קבוע או תמיכתי עם ילדיו ו/או עם אחיו, שבעבר שימשו כאפוטרופוסים זמניים למשך כשנה לחסוי. בשל אירוע מוחי שפקד אותו, לחסוי פגיעה רחבה בדיבור, זיכרון, קריאה וכתיבה, והבנת מצבים מורכבים.

עמותת ש.פ.ר מונתה אפוטרופא על גופו ורכושו של החסוי במינוי קבוע ביום 27/3/12 (להלן: “העמותה”). בחלוף כשנה מאז מונתה העמותה מגיש ב”כ היועמ”ש האפ”כ, בקשה למתן הוראות לבית המשפט ומדווח כי העמותה לא הגישה דוחות כספיים למחלקת הפיקוח, כנדרש על פי דין.

תסקיר שירותי הרווחה שהוגש על פי הוראתי מעלה כי נציגי העמותה אינם מכירים באופן אישי את החסוי ואינם מגיעים לבקרו באופן רצוף וישיר, אלא באמצעות הטלפון ו/או ביקור שנעשה אחת לחצי שנה. עוד עולה תהיה באשר להתנהלות הכלכלית של העמותה ביחס לחסוי- העמותה סירבה לממן את השתתפות החסוי, במחיר מסובסד, בטיול יחד עם שאר דיירי ההוסטל.

החסוי נאלץ להישאר בהוסטל עם מדריך, בזמן שכל חבריו במערך הדיור יצאו לחופשה. צוות המערך הטיפולי בהוסטל תהה כיצד הדבר ייתכן שדיירים אחרים, המתקיימים מקצבת נכות דומה, יכולים לצאת והוא, אשר עובד במפעל מוגן ומשתכר כ- 700 ₪ לחודש ובנוסף מוכר כבעל נכות של 84% ומקבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי- סירבה העמותה לממן את השתתפותו ולאשר את יציאתו.

בתסקיר מצינת פק”ס כי לחסוי תיקי הוצל”פ רבים וכן חלק מירושת אמו. העמותה, לא נתנה תמונה בהירה על מצבו הכספי ועל הטיפול המשפטי בעבורו.

בסיכום תסקיר זה סבור עו”ס לסדרי דין כי תפקודה של העמותה אינו מניח את הדעת ויש לבדוק לעובי הקורה את התנהלות ענייניו הכספיים של החסוי, כמו גם יש לדאוג כי נציג העמותה יבקר את החסוי מדי חודש, כמקובל, יצור עמו קשר אישי ויפעל לטובתו.

— סוף עמוד 2 —

נוכח התסקיר המעלה לכאורה מחדלים בתפקוד העמותה, אל מול החסוי ועבורו- הן בצד האישי והן בצד הכלכלי- מיניתי אפוטרופוס לדין אשר ייצג את החסוי.

אפוטרופסות לדין קבועה בתקנה 32 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ”ד – 1984, ולפיה “בית המשפט או הרשם המוסמך לדון בתובענה רשאי למנות לפסול-דין, או למי שזקוק לאפוטרופוס, אפוטרופוס-לדין אשר ייצגו ייצוג מלא בכל ההליכים בבית המשפט”. המינוי ניתן בהליך ופוקע עם סיומו.

מינוי אפוטרופוס-לדין במסגרת הליכים לפי חוק הכשרות המשפטית נעשה ככלל באמצעות ס’ 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב -1962 (להלן: “חוק הכשרות“), שכותרתו “סמכות כללית לאמצעי שמירה”, ולפיו: “בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת ענייניו של קטין, של פסול-דין ושל חסוי, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין, פסול-הדין, או החסוי פנה אליו בעצמו”.

מניסיוני השיפוטי מצאתי כי מינוי אפוטרופוס לדין הינו כלי משפטי יעיל וחשוב המבטיח את שמיעת קולו של אדם, באופן בהיר ומרכזי, במיוחד בדיון בעניינו של חסוי המתקשה לבטא את עצמו. יש לזכור כי הליך זה – של הגבלת כשירות, משפיע על התנהלות יום יומית של אדם והשפעתו, לרוב, מכרעת על המשך חייו של אדם ואיכות חייו.

מינוי אפוטרופוס לדין בהליך אפוטרופסות, מבטיח כי זכויותיו של חסוי, הן בפן הפרוצדורלי והן בפן המהותי, יישמעו, ייבחנו ויישמרו. מתפקידו של אפוטרופוס לדין להציג תמונה רחבה ומאוזנת יותר. בשיטת המשפט האדבסרית בה הצדדים מביאים בפני ביהמ”ש את טענותיהם, מינוי אפוטרופוס לדין, מגביר ומבטיח ייצוג והשתתפות אמיתית לחסוי. קולו נשמע במנוטרל מהאינטרסים המנוגדים, בין אם יהיה זה ב”כ היועמ”ש אשר מגיש בקשה במעמד צד אחד ובין כאשר קרוב משפחה, בעל עניין, מגיש את הבקשה. מינוי אפוטרופוס לדין מסייע לביהמ”ש ומאפשר לחסוי ייצוג אמיתי ומותאם.

המלומדת מ’ סגל- רייך, במאמרה “דילמת הכשרות המשפטית בייצוג לקוחות זקנים – אתיקה מקצועית של עורכי הדין בזירת המסוגלות” המשפט כ (2014), 229, 265 מדגישה כי לבית המשפט סמכות רחבה לפעול מיוזמתו למינוי אפוטרופוס-לדין אשר ייצג את האדם לשמירת ענייניו וביתר שאת לשמירה ומיצוי זכויותיו של חסוי לפי חוק הכשרות, בהליכים שבהם, לרוב, אין אדם אחר מטעמו.

בהליכים בעניין כשרות משפטית ישנה גם סבירות, שבני משפחה הם בעלי עניין, מה שאולי מלכתחילה הניע את ההליך, ולפיכך נדמה שיהיה יותר מקום לאיש מקצועי חיצוני לביצוע תפקיד זה במסגרתם. האפוטרופוס-לדין יכול לייצג את האדם בהליכים בעניין כשרותו המשפטית בבית המשפט, לבקש צווים רלוונטיים, להתנגד לאפוטרופסות, להציע תמיכה וליווי כאמצעים חלופיים ומידתיים או לבקש אמצעי שמירה, ככל שאלו נחוצים. מינוי אפוטרופוס לדין הינו כלי משפטי יעיל וחשוב, אשר יכול להבטיח שקולו של האדם בהליכי אפוטרופסות ישמע בבהירות, יהיה הקול המרכזי במקהלת הליך האפוטרופסות, וייתן את הטון. המינוי מאפשר הצגת תמונה מאוזנת ורחבה

יותר בפני בית המשפט, בה האדם הוא במוקד והשאר ברקע. המינוי מאפשר לבית המשפט לפעול דה-פקטו לחקר ולאיסוף נתונים, לאורם ניתן לבחון את שיקול הדעת של הגורמים המקצועיים, את האינטרסים של בני משפחה או של מקורבים, את מכלול החלופות, וקיומם של פתרונות מידתיים יותר בכל מקרה לפי נסיבותיו. האפוטרופוס-לדין יכול להרחיב עד כדי מעורבות בדינאמיקה המשפחתית או בסביבת המגורים, ולסייע בקידום הבנות ובחיזוק מקומו ומעמדו של האדם בסביבתו. למינוי אפוטרופוס לדין בהליכים לפי חוק הכשרות יש ערך רב, הן משפטי והן חברתי. באמצעותו ניתן לשמור על זכויות האדם בהליך ולמצותן בפן הפרוצדורלי ובפן המהותי.

אפוטרופסות לדין באמצעות עו”ד מאפשרת לאדם/לחסוי, ייצוג והשתתפות אמיתית ומותאמת בהליך. יש לזכור כי בהליך, חייו וזכויותיו של אדם עומדים לדין. שלילת כשירותו של אדם צריכה להיעשות במשורה ובזהירות ואינה דבר של מה בכך.

על מנת לבחון היש להותיר את העמותה כאפוטרופוס על החסוי, וזאת, באיזון בין מחדליה ותפקודה הלקוי אל מול ועבור החסוי בפן הכלכלי ובפן הטיפולי קיימתי, עד כה, 4 דיונים בנוכחות הצדדים ועו”ס לסדרי דין (8/5/14, 22/10/14, 6/11/14 ו- 16/2/15). כן בחנתי עמדות הצדדים, שירותי הרווחה, ב”כ היועמ”ש והאפוטרופוס לדין.

שירותי הרווחה הגישו לבית המשפט 3 תסקירים (14/9/14, 27/1/15 ו- 12/2/15) וכן השתתפה עו”ס לסדרי דין בדיונים.

בפרק סיכום והערכה בתסקיר האחרון, מיום 12/2/15 מציינת פקידת הסעד כדלקמן:-

               “סיכום והערכה

               מדובר בחסוי השוהה מזה כשנתיים + בהוסטל. בשנת 2009 עבר אירוע מוחי קשה בו נפגעו מספר פונקציות תפקודיות ביכולות הקוגניטיביות לתפקד ונהל את ענייניו האישיים והכספיים. בתאריך 27/3/2012 מונתה עמותת ש.פ.ר כאפוטרופוס על גוף ורכוש עבורו.

               על פי ממצאי התסקיר הראשון עולה כי עניינו הכספיים והמשפטיים של החסוי לא טופלו בצורה תקינה ע”י עמותת ש.פ.ר ובתאריך 22/10/2014 התקיים דיון בעניין החסוי. לאחר בדיקה מחודשת את מצבו של החסוי כפי שעולה מהדיווחים מעו”ס הוסטל אודות החסוי כי חל שיפור חיובי בהתייחסות העמותה לחסוי. כיום קיים שיתוף פעולה טוב וקשר רציף בין העו”ס העמותה לחסוי ולצוות המטפל בחסוי. כיום יש עו”ס מהעמותה באזור הקרוב למגוריו בנהריה ולא כבעבר בנתניה, דבר שמסייע בזמינות ובתכיפות נציגת האפוטרופוס לחסוי. מדיווח עו”ס עמותת ש.פ.ר היא מגיעה באופן קבוע אחת לחודש ומתעניינת בחסוי ובודקת את מצבו וצרכיו.

               במצבו המשפטי של החסוי עולה כי מונו לו עורכי דין, האחד מטפל בעניין עזבון אמו ז”ל והשני מטפל בעניין כונס הנכסים בגין אותו פשיטת הרגל של החסוי סמוך לאירוע המוחי שבו לקה.

חסרה לפני התייחסות לטיפול בנושא זכויותיו בדירת החסוי בנתניה.

ההתרשמות כי עמותת ש.פ.ר לוקחת יותר אחריות בטיפול בעניינו של החסוי, יחד עם זאת, הטיפול עדין רק החל ועליהם להמשיך לפקח ולקדם ככול האפשר עניינו של החסוי שהוזנחו ממרץ 2012. חשוב שטובתו ורווחתו של החסוי ימשיך להיות בראש דאגתם של עמותת ש.פ.ר היום ובעתיד.

המלצה

במידה והאפוטרופוס הכללי יבדוק וימצא כי עמותת ש.פ.ר פועלת לטובתו ולרווחתו הכלכלי והמשפטי וכי עמותת ש.פ.ר מעבירה באופן שוטף דיווח על כול עניינו של החסוי בצורה טובה ומלאה אני לא רואה מקום להביע התנגדות שעמותת ש.פ.ר תמשיך לדאוג ולפעול למען טובתו ורווחתו של החסוי. זאת גם לאור הדיווח של ההוסטל כי חל שיפור חיובי בהתייחסות ש.פ.ר – עמותה למען שירותי אפוטרופסות כלפי החסוי.

במידה וימצא האפוטרופוס הכללי כי עדין יש ליקויים בטיפול של עמותת ש.פ.ר במצבו הכספי ומשפטי, אני רואה מקום לשקול החלפת האפוטרופוס של עמותת ש.פ.ר לעמותה חדשה בשם ‘גג לחוסה ונזקק’ כפי שנתנה את הסכמתה באופן עקרוני.”

עמדת האפוטרופוס לדין מיום 23/2/15 היא כי אין להחליף את העמותה וכך כתב בתגובתו:-

“3.         הח”מ מבקש בהזדמנות זו לחזור על עמדתו כי הינו סבור שאין מקום להחליף את העמותה משני טיעונים עיקריים אשר יפורטו להלן:

3.1         החסוי נהנה כעת מ”פעילות יתר” מצד העמותה בטיפול בענייניו עת המקרה שלו נבחן ע”י בית המשפט ואור הזרקורים הופנה אליו וכעת משהטיפול בעניינו יועבר לטיפולה של עמותה אחרת (טובה ככל שתהיה) הרי שראשית זה יאבד את ה”יחס” המיוחד שמקבל כעת ושנית הרצף הטיפולי בו יפגע עד אשר יכירו את ענינו וכד’.

3.2         הטיעון השני הינו רוחבי – בית המשפט מתווה את מדיניותו והשקפת עולמו בין היתר בשאלות העולות בדבר תפקידיו של האפוט’ לגופו ולרכושו של החסוי והדרך בה מצופה ממנו לדאוג לצרכיו הגופניים והגשמיים של החסוי – לכל עמותה יש את תפיסות עולם שונות ולאו דווקא כאלו התואמות לתפיסותיו של בית המשפט ומשכך הח”מ סבור כי די בכך שבית המשפט יקבע את מדיניותו והשקפת עולמו יפרסם את פסק הדין הדנים בכך ובאמונה שהעמותות בכלל והעמותה בפרט יישרו קו עם מדיניות זו ויישמו אותה המדיניות הראויה והרצויה הלכה למעשה”

בדיון שהתקיים חזר האפוטרופוס לדין על עמדה זו כי אין להחליף בשלב זה את העמותה שהפיקה לקחים מביקורת בית המשפט ומהתנהלותה בעבר וכעת מעניקה לחסוי יחס מיטיב, אישי, התואם את צרכיו הכלכליים והאישיים.

ב”כ היועמ”ש (הרווחה) טען כי החלפת עמותה בעמותה אורכת זמן והסתגלות. ככל שלא יעמוד האפוטרופוס הכללי על החלפת העמותה, שהרי המחדל העיקרי היה בהתנהלות הכלכלית בעניינו של החסוי, בעיקר בהתנהלות העמותה אל מול הכונס הרשמי, מבקש ב”כ היועמ”ש (הרווחה) כי העמותה תישאר בתפקידה תוך מתן דיווח ובקרה. ב”כ היועמ”ש (האפ”כ) ציין כי התנהלות העמותה בתיק הפש”ר של החסוי שהתנהל מספר שנים הייתה לא תקינה, בלשון המעטה, וחשפה

את החסוי לנזקים והפסדים כלכליים שאינם מבוטלים. לאחר שבית משפט זה מינה אפוטרופוס לדין ועו”ד שמיצג את החסוי אל מול הנושים ובהליך הכינוס (עו”ד סאטובי), נראה כי קיימת הלימה בין זכויות החסוי לבין זכויות הנושים בתיק הפש”ר וכיום התנהלות העמותה הנה תקינה. משתיקנה העמותה דרכיה והפיקה את לקחי העבר, לא רואה האפ”כ תועלת בהחלפת העמותה.

בחנתי עמדות הצדדים. אכן עולה כי העמותה הפיקה לקחים ותיקנה דרכיה, אך יש לזכור כי התיקון נעשה רק בהתערבות בית משפט ובהליך משפטי. על חשיבות תפקידו של ביהמ”ש בפיקוח על אפוטרופוס שמונה ועל מקרים בהם חטא האפוטרופוס לתפקידו, ילמדו, בין השאר, פרשת הרשעת עו”ד ועו”ס ירדנה נילמן, שהורשעה בגניבה, לאורך שנים, של למעלה מ- 7 מיליון ₪ מחסויים להם שימשה כאפוטרופוס (ת”פ (ת”א) 46535-03-10 מדינת ישראל נ’ ירדנה נילמן [פורסם בנבו] (6/1/2011)) ראה ע”פ 5115/12, 5158/12 מדינת ישראל נ’ ירדנה נילמן [פורסם בנבו] (10/6/2013)) ; מקרה בו דנתי אנוכי, עת אח שמונה אפוטרופוס על אחותו החסויה גזל מכספיה כמיליון ₪ ועשה בהם שימוש לצרכיו ולא לצרכיה (תמ”ש 8468-10-09 החסויה נ’ האפוטרופוס שמונה לה [פורסם בנבו] (18/6/14); פסק דינו של כב’ השופט א’ זגורי בא”פ 52412-05-12 [פורסם בנבו] שם הפקיד אפוטרופוס את כספי הפיצויים שקיבל חסוי בסך של כ -5 מיליון ₪ בחשבונותיו ואף שיעבד חלק מהם לצרכיו.

פרט לפיקוח הכלכלי, הרחבתי על חשיבות הפיקוח בפן הטיפולי בפסק הדין א”פ 43640-01-15 החסויה נ’ היועץ המשפטי לממשלה [פורסם בנבו] (ניתן ביום 6/4/15), שם ביטלתי את מינויה של עמותה שכשלה בתפקידה כלפי החסויה עת נציג העמותה אשר הגיע לבקרה לעתים רחוקות כלל לא דיבר את שפתה, ועוד רבים אחרים.

אשר על כן, הגעתי למסקנה כי בשלב זה, אין להעניק לעמותה מינוי קבוע וכי התנהלותה, ראוי שתיבחן ותיבדק, אחת לחצי שנה ובמהלך שלוש השנים הבאות. המינוי כאמור, הינו מותנה ועל תנאי.

על עו”ס לסדרי דין להגיש תסקיר משלים במועד שנקבע (עד ליום 30.10.15) ועל ב”כ הצדדים להגיש עמדתם באשר לתסקיר, להמלצותיו ולהתנהלות העמותה, עד ליום 30.11.15. כן מתבקש עו”ד סאטובי, המייצג את החסוי בתיק הפש”ר, להגיש עדכון באשר להליכי הפש”ר עד ליום 30.10.15.

באשר לשכר טרחת האפוטרופוס-לדין – אפוטרופוס לדין מקבל את שכרו מכספי החסוי כפי שיפסוק בית המשפט. בניגוד למפרקי חברות, כונסי נכסים ומנהלי עיזבון אשר הדין מסדיר את פסיקת שכר טרחתם בזיקה לשווי הנכסים הממומשים או מנוהלים על ידם, הרי שביחס לאפוטרופוס לדין לא קיים דין דומה, ובית המשפט נדרש לפסוק שכר לפי העניין, כפונקציה של אופי השירות שנדרש, ומידת המקצועיות וההשקעה. בענייננו, זכאי היה החסוי, לייצוג משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, תשל”ב – 1972 ותקנותיו. נוכח התרשמותי מעבודתו המקצועית והמקיפה של האפוטרופוס לדין, עו”ד גיא הירש, ומידת ההשקעה בחסוי ובהליך, אני עושה שימוש בסמכותי ופוסקת לעו”ד הירש כפל שכר טרחה, בתיק זה וזאת על פי התוספת השניה לתקנות (שכר הטרחה על בסיס הטיפול המשפטי) (סעיף 1(ג))-

“מי שנתמנה לפי תקנה 4(א)(3) ליתן שירות רשאי בית-המשפט לקבוע לו שכר טרחה הגבוה בשיעור 50% עד 100% משכר הטרחה הקבוע בטבלה שבסעיף קטן (ב), אם שוכנע כי ההכנה באותו ענין חייבה עבודה מרובה במיוחד וכי הטיפול בו היה קשה במיוחד”

פסק הדין מותר לפרסום לאחר עריכה והסרת פרטים מזהים.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים ותנתב התיק לשופט שידון בתיק.

ניתן היום, ד’ תשרי תשע”ו, 17 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.