"במשך שעות ארוכות התבוססה בתי בצרכיה בעודה קשורה בבידוד תוך התעלמות בוטה מצד צוות המחלקה ומנהליה"

זוועה בבית חולים פסיכיאטרי קשירות ובידוד תוך כדי התבוססות בצרכיה, הודעה מאת עמותת מגן זכויות אנוש

"במשך שעות ארוכות התבוססה בתי בצרכיה בעודה קשורה בבידוד תוך התעלמות בוטה מצד צוות המחלקה ומנהליה"

האם הגישה שלוש קובלנות לרשויות כנגד שלושה פסיכיאטרים, ואחת כנגד צוות מחלקה סגורה בטענה לשורת מעשי התעללות חמורים בביתה

ארבעת הקובלנות, שהוגשו בסיוע עמותת "מגן לזכויות אנוש" נוגעות למקרה טראגי של צעירה ירושלמית עם עבר פסיכיאטרי, שנכנסה להריון וילדה בן. הוריה לא הצליחו לקבל מידי הרווחה את החסות עליו, וזה נלקח ממנה מיד לאחר הלידה מבלי שהותר לאיש מהם לבקרו כלל ואפילו לא לצפות בו בתינוקיה.

בהמשך להתרחשות זו הייתה האם עדה להתעללות גופנית ונפשית כלפי ביתה שהובילה להידרדרות מאד קשה במצבה של הבת, ללא קשר למצבה הטוב והיציב לפני ההיריון ובמהלכו.

זה התחיל מהפסיכיאטר של בית החולים שבו אושפזה עם רעלת הריון כדי ללדת. זה סירב לתת לה את הזריקה הפסיכיאטרית הקבועה שנטלה, וכך גרם על פי תלונת האם להידרדרות במצבה. בנוסף טען אותו פסיכיאטר שהמטופלת ניסתה להתאבד בקפיצה ממיטת בית החולים, טענה שהאם שוללת ורואה אותה כמגוחכת, והשתמש בטענה זו כדי להורות לאשפז אותה בכפייה מיד לאחר הלידה במחלקה סגורה. הבת השתחררה משם בתוך ימים ספורים לאחר שהועדה הפסיכיאטרית הראשונה מצאה היעדר מסוכנות.

זה המשיך עם הפסיכיאטרית הקבועה של הבת, שלאחר צאתה מהאשפוז לא רק שהגבירה את מינון הזריקה שנטלה, אלא גם הוסיפה לה מינון מוגבר של תרופה נוספת. לטענת האם, במשך חודשיים הלך והחמיר הטיפול הזה את מצבה של ביתה וגרם לה להזיות. למרות שאלה היו חמורות, התייצבה הבת בעצמה לילה אחד במחלקה פסיכיאטרית באחד מבתי החולים בבקשה להתאשפז מרצון כדי לאזן את התרופות. הבחורה הועברה למחלקה סגורה במרכז פסיכיאטרי אחר בירושלים, שבו התעלמו מתצפיותיה של האם, ורק הגבירו עוד יותר את כמות הזריקות והתרופות במידה כל כך רבה שאפילו הפסיכיאטרית במחלקה אמרה ש"אין כבר מקום נוסף בישבנה לזריקה אחת נוספת". ביתה החלה מתנודדת מצד לצד והאם הייתה עדה באחד מביקוריה לכך שביתה איבדה את הכרתה לפחות שלוש פעמים. האם, שהתריעה מספר פעמים על השימוש המופרז בתרופות הורחקה מן המחלקה וכעונש לא הותר לה לפגוש את ביתה. הבת שהתה בבידוד במשך חודש ובכל פעם שמחתה על כך בבכי וצעקות הייתה נקשרת למיטתה. גופה היה חבול ומלא שטפי דם, פניה נפוחות, ריר נזל מפניה, האגודל שלה היה מלא מוגלה ולא טופל עד שהאם לא התלוננה. הסתובבה במשך ימים בנעלי בית רטובות כיון שלא דאגו להסיר אותן כאשר התקלחה.

באחד מביקורי האם ניגשה אליה הבת כשאור בעיניה. האח הראשי במחלקה הגיח בהפתעה מאחורי האם, תפס את הבת בשתי ידיה, דחף אותה לתא הבידוד ואף נתן לה מול עיני האם זריקה "כיון שהיא ב"היי". הבת, שכמובן כעסה על כך, בכתה ודפקה בדלת, ואז נכנסו אחים נוספים וקשרו אותה. בביקור אחר סיפרה הבת לאמה שנקשרה למשך שעות רבות, ושלמרות זעקותיה לא אפשרו לה לצאת לעשות את צרכיה, ונאלצה להתבוסס בהם בתוך החדר הסגור במשך שעות ארוכות מבלי שאיש במחלקה יטרח לנקות אותה.

יהודה קורן, דובר עמותת 'מגן לזכויות אנוש' אומר שקשה לדמיין את הסבל שמרגיש אדם שנמצא במצב פסיכוטי, וקשה לעכל את הסבל של להיות מורעל בכמויות עצומות של סמים מטשטשים משום כך יש להתייחס בחומרה יתרה לפסיכיאטרים ולצוותי מחלקות פסיכיאטריות כאשר הם עושים את הגרוע מכל: מתעללים בבעלי מוגבלויות נפשיות, והופכים את חייהם לגיהינום עלי אדמות. בימים אלה עדיין מצויה הבת באשפוז באותה מחלקה. האם מרגישה חסרת אונים בניסיונותיה להוציאה משם במצב שאליה הוביל אותה הטיפול הכושל והמתעלל שהיא מקבלת. נודה מאד לכל מי שיוכל להפיץ את המידע הזה כדי להבהיר לציבור ולרשויות שאין מנוס לשים פיקוח חיצוני מעל לפסיכיאטרים במחלקות הסגורות כדי לבחון באופן הולם את השירות שהם מספקים למטופליהם.