הטריק של רופאי הביטוח הלאומי לשופטים

Spread the love
הטריק של רופאי הביטוח הלאומי לשופטים , עו"ד חיים קליר , אוקטובר 2016

אם עשרה קבין של רשעות ירדו אל העולם, ללא ספק הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי נטלו תשעה מהם. מאות אלפי תלונות של נכים מיואשים על יחס מתנשא, מזלזל, לא מקצועי וחסר חמלה של רופאי הוועדות. עשרות וועדות ציבוריות. דיונים בוועדות הכנסת. דוחות מבקר המדינה. כל אלה לא הצליחו לשנות את יחס רופאי המוסד אל חסרי הישע. והנה מסתבר כי רופאי המוסד מגלים יחס מתנשא ומזלזל לא רק כלפי החולים, אלא גם כלפי השופטים. כדי למנוע מהשופטים למלא את תפקידם בערעורי הנכים הם משתמשים בטריק נפסד. מיד נראה.

להורדת פסק הדין – בית הדין האזורי לעבודה ערעור על ועדה רפואית לעררים של ביטוח לאומי  – ב"ל 6541-12-14

ג' בן ה- 39 סובל מאפילפסיה, ממחלת לב, מהגבלות בעמוד השדרה, מאבן בכליות ואלה רק חלק ממחלותיו. למרות כל מגבלותיו, רופאי הוועדה הרפואית לעררים קבעו כי הוא לא זכאי לקבל קצבת נכות כללית משום שלא איבד 50 אחוז מכושרו להשתכר (תנאי סף לקבלת הקצבה). במכתב הדחייה שנשלח אל ג' הרופאים מנו אחד לאחד את הליקויים שלו ולבסוף קבעו: "לדעת חברי הוועדה, על בסיס האבחון הרפואי ובהתחשב בגילו, השכלתו ועברו התעסוקתי הנכה מסוגל לעבודה במשרה מלאה".

ג' ערער לבית הדין לעבודה בנצרת. השופט ד"ר טל גולן הזכיר לנציג הביטוח הלאומי כי הוועדה הרפואית לעררים היא גוף מעין שיפוטי כי היא חורצת גורלות וזכויות. לכן רופאי הוועדה חייבים לנמק את החלטתם. הנימוקים דרושים כדי לאפשר לשופטים בערעור ללמוד על מהלך המחשבה שהביא להחלטת הרופאים. לכן לא די לקבוע שג' מסוגל לעבוד במשרה מלאה. קביעה כזו היא מסקנה כללית שניתן להעבירה ב"העתק הדבק" ממכתב דחייה אחד למשנהו ולא נימוק המאפשר לשופט למלא את תפקידו כשהוא דן בערעור על החלטה מסוימת.

אבל רופאי המוסד העידו על עצמם בפרוטוקול הוועדה כי הם קראו את המסמכים הרפואיים שהוגשו להם. הם פירטו בפרוטוקול את רשימת הליקויים של ג' והקפידו לציין כי הביאו את כל הגורמים הרלוונטיים בחשבון, השיב נציג המוסד לשופט.

הפרוטוקול אינו מלמד על כך שהוועדה קיימה דיון ארוך וממצה אלא נהפוך הוא, קבע השופט גולן. החלטת הוועדה כפי שהיא משתקפת מתוך הפרוטוקול היא מראית עין. היא נחזית כמנומקת אולם בפועל חסרה בה התייחסות אמתית לנסיבותיו האישיות של ג', לליקויים מהם הוא סובל ובמיוחד להשפעה המצטברת שלהם על כושר עבודתו. הוועדה לא קיימה כל דיון נפרד רציני באף אחד מהליקויים. כך למשל אין בפרוטוקול הוועדה כל הסבר כיצד משפיעה מחלת האפילפסיה, תכיפות ההתקפים וחומרתם על יכולתו של ג' לעבוד. באותו אופן אין בה כל עדות על דיון בהשלכות מחלת הלב על כושר העבודה ואף לא בהשפעה המצטברת של שני הליקויים, האפילפסיה והלב.

בקיצור, הפעם לא הצליח לרופאי הוועדה. השופט הבין כי הם ניסו למנוע ממנו אפשרות לבקר אותם. אולם בפועל גם לא נעשה דבר כדי שהשיטה תשתנה. השופט החזיר אל אותם רופאים את תיקו של ג' כדי שינמקו את החלטתם משום שלפי התרשמותו רופאי הוועדה אינם "נעולים בהחלטתם". המוסד חויב בתשלום הוצאות בסך 2,500 שקל בלבד. ג' יחזור לרופאי הוועדה וקשה לחשוד בהם שהם ישנו את החלטתם לאחר שייאלצו לנמק אותה. בקיצור "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ". כמה עצוב. 25.10.2016

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=8_EE7bf_7Qo]

מומי בירנבוים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.