לוריבן – תופעות לוואי: מינון יתר, אבדן משקל, ואלכוהול

מהן תופעות הלוואי של לוריבן-Ativan?

תופעות לוואי עיקריות הקשורות לשימוש בלוריבן- Ativan ו / או התמכרות כוללות אך לא מוגבלות ל:
בִּלבּוּל
אי-שליטה בשריר
דם בשתן או בצואה
כאב בטן
ירידה במשקל
רעידות
נטיה למינון יתר
הגוף מתרגל ללוריבן שאינו משפיע יותר (לאחר כ- 2-3 שבועות)
הִתמַכְּרוּת
חרדה חוזרת
אי שקט
דִכָּאוֹן
אובדן זיכרון
קשיי למידה
הקהיה רגשית

כ -40 מיליון מבוגרים אמריקאים (18% מאוכלוסיית ארה"ב) סובלים מצורה כלשהי של חרדה, ע"פ האיגוד האמריקאי לדיכאון וחרדה.

רבים מאנשים אלה מטופלים בתרופות נוגדות חרדה כמו lorazepam, כדור הרגעה קצר טווח נמכר תחת השם המסחרי לוריבן או Ativan פועל במהירות על מערכת העצבים המרכזית על ידי הגדלת הזמינות של חומצה גמא-aminobutyric (GABA) למוח. GABA הוא חומר כימי במוח מרגיע את מערכת העצבים המרכזית, מפעיל השפעה מרגיעה על הנפש והגוף.

כאשר לוריבן נלקח כראוי תחת הפיקוח של רופא, הוא עשוי  לעזור להפחית רבים מן התסמינים הנפוצים של חרדה, כולל התקפי חרדה, פחדים, נדודי שינה, עצבנות, וחוסר מנוחה. בנוסף לטיפול בחרדה, לוריבן נרשם להתקפים, עוויתות, גמילה מאלכוהול, או נדודי שינה. לוריבן גורם לתופעות לוואי, במיוחד כאשר הוא נלקח במינונים גבוהים יתר על המידה.

לוריבן – השפעות על הגוף

על ידי האטת פעילות המוח והעצבים, לוריבן משפיע גם פונקציות פיסיות ותגובות. לסם השפעות מרגיעות על הגוף, ויכול גם לעצור התכווצויות כואבות בשרירים, או למנוע התקפים מסכני חיים כאשר נלקח כראוי. עבור חולים נוטלי לוריבן עפ"י הוראות מסיבות לגיטימיות, תרופה זו היא בדרך כלל בטוחה ויעילה. עם זאת, כל המשתמשים חייבים להיזהר תגובות פוטנציאל לוואי לתרופה, כגון:

ישנוניות בשעות היום
רמות אנרגיה נמוכות
בִּלבּוּל
תיאום לקוי בשרירים
ראייה מטושטשת
אובדן שיווי משקל
דם בצואה או בשתן
כאב בטן
ירידה במשקל
צְמַרמוֹרֶת
עור חיוור
תנועות לא רצוניות (רעידות)

עקג תופעות הלוואי של סרבול, נמנום, וחוסר התמצאות, Ativan מציב סיכון מוגבר פציעות. לוריבן עלול לגרום לסימפטומים דומים הרעלת אלכוהול, כגון אובדן קואורדינציה מוטורית, דיבור עילג, הפרעות ראייה, ראייה מטושטשת. נהיגה תחת השפעת לוריבן, או ביצוע פעולה אחרת הדורשת תיאום בין העין ליד ורפלקסים מהירים, עלול להיות מסוכן ביותר, במיוחד אם המשתמש גם יש צרך אלכוהול או תרופות הרגעה אחרות.

לוריבן – השפעות על המוח

ללוריבן יכולה להיות השפעה חזקה על המוח והעצבים. עם זאת, משתמשים רבים חווים "ריבאונד" תופעות לוואי, או הרעה באותם הסימפטומים בהם התרופה מיועדת לטפול. בפרט, לוריבן יכול לגרום לחרדת ריבאונד, הפרעות שינה, תנועות גוף לא נורמליות.

ריבאונד חרדה
אי שקט
הפסד של הנאה היום-יום חוויות
דִכָּאוֹן
בעיית זיכרון
קשיי למידה

המבנה הכימי של לוריבן נועד להקטין את הרגישות של המוח ועצבים, בעוד מרגיע תגובות רגשיות שיוצרות חרדה וחוסר מנוחה. בצד השלילי, לוריבן יכול לרדד תגובות רגשיות של המשתמשים ולהקהות את חוויותיהם על העולם. אנשים שנוטלים לוריבן יכולים להתחיל להרגיש הפסד של עניין חוויות או חובות היומיום שלהם. הם עלולים להרגיש כל זמן איטיים ועייפים, וראיה מטושטשת, ונמנום.

שימוש יתר בלוריבן

לוריבן הוא סם בטוח כאשר נלקח במינונים שנקבעו, במועדים המומלצים. אבל נטילת מינון גבוה של הסם מעמיד את המשתמשים בסיכון ממנת יתר, אשר עלול להסתיים בתרדמת ואפילו מוות. מספר מקרי המוות הקשורים מינון יתר הקשורים תרופות מרשם ממשפחת הבנזודיאזפינים לוריבן גדל פי ארבעה מאז 2001, על פי המכון הלאומי האמריקני לשימוש בסמים. בשנת 2013, היו קרוב ל -7,000 הרוגים עקב שימוש יתר בנזודיאזפינים בארה"ב.

כחומר המדכא את מערכת העצבים המרכזית, לוריבן מאיט פעילות המוח והעצבים. כאשר נלקח לבד והשמוש כראוי, לוריבן לעתים רחוקות גורם אובדן הכרה, תרדמת או מוות. עם זאת, מינונים גבוהים של לוריבן עלולים להיות השלכות קטלניות, במיוחד כאשר לוריבן ניטל בשילוב עם תרופות אחרות המדכאות את הפעילות של המוח ואיברים חיוניים. מינון יתר רב, בין אם בשוגג או בכוונה תחילה, מקושר שימוש בלוריבן  עם אלכוהול, תרופות לשיכוך כאבים, תרופות נגד חרדה אחרות.

סימני מנת יתר של לוריבן כוללים:

חיוורון, עור או שפות כחלחלים
נשימה שטחית, איטית
יתר הרגעה או נמנום
אובדן קואורדינציה
דיבור עילג
אובדן זיכרון
בִּלבּוּל
חוּלשָׁה
אובדן ההכרה

מנת יתר לוריבן במקרה חירום עלולה להסתיים במוות אם המשתמש אינו מקבל טיפול רפואי מיידי.

לוריבן – התמכרות וגמילה

אחת מתופעות הלוואי החמורות ביותר של שימוש בלוריבן הוא האפשרות לפתח התמכרות לסם. התמכרות ללוריבן נפוצה ביותר כאשר משתמשים בו מסיבות הלא-רפואיות, או שלוקחים לוריבן עם תרופות הרגעה אחרות, כמו אלכוהול, משככי כאבי מרשם, כדורי שינה.

לאחר שמשתמשים בלוריבן במשך יותר מ 2-3 שבועות, מערכת העצבים מתרגלת להשפעות של התרופה.
חולים רבים דורשים מינונים גבוהים יותר של התרופה כדי להקל על הסימפטומים שלהם, תופעה הנקראת טולרנטיות. טולרנטיות עלולה להוביל לתלות. הסתמכות פיזית או פסיכולוגית בסם כדי להרגיש נורמלי. אם המשתמש ממשיך לנצל לרעה לוריבן, או במינון לא מצטמצם, טולרנטיות עלולה להוביל להתמכרות. התמכרות היא מחלה מתקדמת גורמת צורך כפייתי לחפש והשתמש בסם. הדגלים האדומים של התמכרות Ativan כוללים:

• אי שקט, עצבנות, דיכאון או כאשר המשתמש לא יכול לקבל את התרופה
• עניין אובססיבי מקבל ושימוש יותר של התרופה, למרות ההשפעות המזיקות על בריאות אישית או יחסים
• הפסד של שליטה על כמה Ativan שהמשתמש ינקוט בכל זמן נתון
• בידוד מחברים, בני משפחה, או אירועים חברתיים כתוצאה של שימוש בסמים
• להידרדרות של איכות העבודה של אחד על העבודה או בבית הספר
• ירידת מראה פיזי וטיפוח
• תסמיני גמילה פיסיים ופסיכולוגיים כאשר התרופה מופסקת או ירידה במינון

בנסיגה מבנזודיאזפינים עלולות להיות תופעות לוואי מסוכנות, כולל פרכוסים, תסיסה חמורה, והזיות. כאשר אנשים מורחקים פתאום מלוריבן, הם עלולים גם לסבול מכאבי ראש, בחילות והקאות, בעיות שינה, זעה, ופרקים של חוסר מנוחה. על מנת למזער את תופעות לוואי של גמילה, גמילה מהסם מומלצת למשתמשי לוריבן ביותר. במהלך הגמילה רופא בהדרגה מוריד את המינון של לוריבן על פני תקופה מסוימת של זמן, עד שניתן לעצור את הסם בבטחה מבלי להתפשר על הבריאות או רווחתו של החולה.