עו"ד ענבל בראון על ועדות פסיכיאטריות ותיוג "מסוכנות"
ג'ואל בן סימון הובאה בכפייה לאשפוז פסיכיאטרי במוסד איתנים לאחר שמחתה במשך 4 ימים מול משרד המשפטים בירושלים.
שרת המשפטים עם עוזריה הקרובים: אלישיב עמיצור, יעל קוטיק ועובדת סוציאלית הדס וייס מלשכת הרווחה גוש עציון פנו לפסיכיאטר מחוזי בדרך מרמה כדי לסלק את ג'ואל שמחתה מול המשרד. העילה לפניה הייתה כי ג'ואל מסכנת עצמה בהיותה מוחאת ברחוב סלאח אדין בירושלים ולכן יש לאשפזה.
[youtube https://www.youtube.com/watch?v=gVxqv19q6-U]
עו"ד ענבל בר-און הביאה לשחרורה של ג'ואל בן סימון מאישפוז כפוי.
"התמזל מזלה, והיו לה שלושה עורכי דין ועוד המון עדי אופי עם רצון טוב. התרשמתי לרעה מהוועדה הפסיכיאטרית. כדי להצדיק אישפוז כפוי, צריך שהאישה תוגדר כחולת נפש מבחינה משפטית.
חברי הוועדה ניסו למשוך את ג'ואל בלשון. ביקשו ממנה לומר דברי פתיחה, שאלו אותה שאלות. היא ענתה יפה ברוגע, בקוהרנטיות ובהיגיון. זה קצת כמו הפרקליטות, שיש לה מוטיבציה להרשיע. כלומר, זה נראה כאילו היתה להם מוטיבציה למשוך אותה בלשון, ולהוציא ממנה אמירה פרנואידית, אמירה שתישמע רע. ג'ואל עמדה בזה בקור רוח מדהים. היא לא נתנה להם למשוך אותה בלשון לשווא.
שאלו אותה למשל: 'את יודעת למה את כאן?', איך היא תדע, למה היא כאן, אם היא לא קיבלה את המסמכים. אדם יכול לדעת למה אושפז רק אם קיבל את המסמכים. אנחנו כעורכי דין, אתמול קיבלנו חלק קטן מהמסמכים והיום בבוקר קיבלנו עוד חלק, ובמהלך הוועדה, קיבלנו עוד חלק מהמסמכים. כלומר, את לא יכולה לדעת למה אושפזת בכפייה, אלא אם כן יש לך מסמכים. עכשיו, לשאול אותה "את יודעת למה את כאן?", בשביל שמה שהיא תגיד לכאורה ישמע מטורלל, זה למשוך אותה בלשון בשביל להוציא תשובה שמרגישה, נראית ומתנהגת כמו תשובה שנובעת ממחלת נפש.
[youtube https://www.youtube.com/watch?v=v5SDQiW10y8]
זה קצת כמו במקרה שהיה בחור צעיר בשם רגב שרבר נדמה לי, נעצר על לא עוול בכפו, והואשם באונס ילדה, וגם כן עיוותו את המילים שלו. הייתה שאלה: "האם אתה אוהב ילדים?", והוא ענה "אני אוהב ילדים ברמה של אדם מבוגר, להיות כמו אח גדול לילדים, ללמד אותם, לשחק איתם", אבל לקחו את הדברים שלו, הוציאו אותם מהקשרם כאילו הוא אוהב ילדים ברמה הפדופילית. התחושה במקרה של שרבר הייתה מוטיבציה להרשיע.
גם כאן הוועדה, ג'ואל לא אמרה שום דבר שנשמע לא שפוי. היא הייתה קוהרנטית, קרת רוח, מדוייקת הרבה יותר מרוב האנשים שהיו בסיטואציה כזו. חברי הוועדה לא מצאו את מה שהם קיבלו, והם שאלו אותה כל מיני שאלות. היא חשפה חלק מהרקע שלה, עוולות במערכת המשפט, שאנחנו כעורכי דין מכירים את העוולות הללו. צריך רק לפתוח עיתון ולראות את פרשת רונאל פישר, ופרשת הולילנד, וכל שני וחמישי, כל אדם במערכת מואשם בניגוד עניינים ויש עיתונאים שמקדישים את הקריירה שלהם כדי לחקור שחיתות.
אישה שעברה עוול במערכת המשפטית, מצביעה על עוולות במערכת המשפטית שהם קיימות.
לא מזמן שופט במשפט זדורוב, נתגלה שהוא היה מעורב בעבירות מין. אנחנו רואים כל הזמן שחיתות במערכת המשפט. פרשת זדורוב היא דוגמא מובהקת לחוסר תקינות של מערכת המשפט, כל הפרשה של המכון לרפואה משפטית. כלומר, זה ברור שאנו חיים במדינה שהיא על סיפו של מדינת עולם שלישי, ויש כאן המון שחיתות.
אישה שעברה עוול במערכת המשפטית וזה קורה כל הזמן, טוענת שהיא עברה עוול, ומושכים אותה בלשון כדי לטעון שהיא פרנואידית, זה לא תמים. זה כמו המוטיבציה של הפרקליטות להרשיע. כאילו "אנחנו צריכים אותך חולת נפש ומסוכנת, כדי שתהיה לנו עילה לאשפז, ואם לא תספקי לנו את הסחורה, אנחנו נמשוך אותך בלשון".
חלק מהמחאה הדמוקרטית זה להקים אוהל, במקרה זה, לא היה אפילו מול ביתו של שר, זה מול משרד המשפטים. חמור מאוד שמחאה במדינה דמוקרטית נתקלת בתגובה באישפוז כפוי.
מה שחמור יותר, שלפי החוק לאשפוז כפוי נדרשת מסוכנות. המסוכנות לא שם, אז הולכים לחפש אותה. מנסים להוציא יש מאין. טענו טענה הזויה שמבססת את המסוכנות שלה: משרד המשפטים נמצא ברח' צלאח א-דין, שזה מזרח ירושלים, והם טענו שכשהיא נמצאת שם, היא מסכנת את עצמה. זו טענה טפשית, כי היא הייתה בתוך מתחם משרד המשפטים. כדי להצדיק אישפוז בכפייה מחפשים מסוכנות, ואם אין מסוכנות, אז מחפשים את המסוכנות כדי לסמן וי. במקרה של ג'ואל, טענו שהלינה שלה בתוך משרד המשפטים, שזה מקום מאובטח עם מצלמות, היא מסוכנת, שזה הזוי. אתם מחפשים מסוכנות בכוח. כל עובדת במשרד המשפטים שהיא מאוד חרוצה ועובדת עד השעה 23:00 בלילה, מסכנת את עצמה.
צפו עד סוף הסרטון, בו מודיעה הוועדה לג'ואל, כי היא משוחררת מהאשפוז הכפוי ומקבלת תעודת חופש.
