יאיר דלוגין ביהמ"ש שלום ת"א דילג על הכלל שחובת התובע להוכיח תביעתו ת"א 13036-07-14 וערעור שהוגש ע"י שם טוב ע"א 39709-06-16 לורי שם טוב נ' דוד גולן

בשבוע שעבר הסתיים הליך משפטי בסגנון דוד נגד גוליית, כאשר דוד היא העיתונאית לורי שם טוב וגוליית הוא דוד גולן, יחצ"ן איגוד העובדים הסוציאליים. ההשוואה לדוד וגוליית היא רק לצורך המחשת יחסי הכוחות הכלכליים. לורי שם טוב היא עיתונאית בודדה שבאצבעות ידיה מחוללת מהפך בתודעה הישראלית לגבי השחיתות במשרד הרווחה, ומנגד יחצ"ן מפוצץ בכסף, דוד גולן – גואלמן שכל העו"סיות במדינה משלמות לו מכספן דמי יחצ"נות, שיורדים להן מהמשכורת לטובת הסתדרות העו"סיות.

המשפט התנהל אצל יאיר דלוגין, אצלו לא ניתן לנהל הוכחות כסדרן, הוא מחפף את כל המשפט, וכותב פסד דין על סמך השערות וספקולציות בלתי מבוססות הרחוקות שנות אור מהמציאות. זהו "ניצחון" כל כך מביש ופתטי, שראוי ללמד אותו בבתי הספר למשפטים. כפי שתוכלו לקרוא בפרוטוקול דיון ההוכחות, תבינו שדלוגין, חסר הבנה בסיסית בדיני ראיות, נזיקין ולשון הרע, ובפסק הדין אין קשר למשפט או צדק.

דוד גולן התלונן על 4 פרסומים. באחד, טען שכתבו עליו שהוא מתנכל לאבות ואימהות ומאשים אותם בחוסר מסוגלות הורית, בזמן שהוא מנהל זוגיות אינטימית עם בן זוגו, ובוגד בו עם כל מיני סטוצים מהאינטרנט, ולא יודע הורות מהי. בשני, טען שלעגו על הופעתו שלו בטלויזיה שם האשים את לקוחות משרד הרווחה שהם מלכלכים על העו"סים שמטפלים בהם, ולא מגיעים לטיפול. נערכה על ידו השוואה לבית זונות. נכתב שבבית זונות, אם הלקוחות לא מגיעים, אז או שמורידים את המחיר ללקוח או שמביאים זונות יותר יפות. נכתב שעל משרד הרווחה להפנים את הלקח ולהבין למה הלקוחות בורחים מהם.

השופט יאיר דלוגין קבע שלורי שם טוב ביצעה את ה"פרסומים" בשל "מאזן ההסתברויות", כלומר זה לא שיש הוכחות ששם-טוב ביצעה את הפרסומים, אלא שסביר להניח שיכול להיות שהיא זו מאחורי הפרסומים. דלוגין קבע כי הפיצוי הראוי לכל פרסום הוא בין 5,000 ש"ח ל 10,000 ש"ח. ניירות עם תיאורים עסיסיים "זכו" לפיצוי של 5,000 ש"ח. אוי לבושה. זה פיצוי או סטירת לחי? מי שקורא את פסק הדין לא יכול שלא להשתאות האם בכלל היה שווה לדוד גולן לקחת עורך דין ולצאת עם פסק דין מביך זה? ערעור על פסק דין הוגש ביום 19/6/16.

דוד גולן

ומכאן לשאלה המשפטית. האם לורי שם טוב ביצעה את הפרסומים, האם בכלל היו פרסומים באינטרנט?

מתברר כי השופט יאיר דלוגין פשוט דילג על הכלל שחובת התובע להוכיח את תביעתו. ברגע שהשופט דלוגין כתב שהוא מתבסס על מאזן ההסתברויות, הרי שהוא מודה שאין לו ראיה חד משמעית, ששם טוב היא העומדת מאחורי הפרסומים. יעידו על כך העדויות במשפט עצמו, כפי שהן משתקפות בהודעת הערעור שהגישה לורי שם טוב.

לגופו של ענין, מתנהל נגד לורי שם טוב מאבק אכזרי ומתיש ע"י גופים שמנים (כמו דוד גולן וחברותיו העו"סיות), אשר אינם בוחלים בהשמצתה בכל פינה ותחת כל עץ רענן. גולן וחברתו המצורעת צפרא דוויק הבינו שאת לורי שם טוב לא יוכלו לנצח בכלים משפטיים טהורים, ולכן החליטו לשחק אותה במשחק מלוכלך. דוד גולן וחברתו צפרא דוויק הקימו אתר אינטרנט בו הם משמיצים את לורי שם טוב באופן אנונימי, מעלים כתבות זבל שקריות, ואחר כך הם באים לבית המשפט וטוענים שהם קורבנות השיימינג. פרטים נוספים בהודעת הערעור. מה שקרה כאן מאוד פשוט: דוד גולן וצפרא דוויק הדפיסו בוורד ריבוי הכפשות נגד עצמם, כשהם משקרים וטוענים שהפרסומים השקריים פורסמו באתר המתחזה להיות שייך ללורי שם טוב. במסמכים שהם הגישו לבית המשפט, לא קיים שורה או כתובת לינק שמוכיחה מאיפה נלקח התדפיס. יוצא שדלוגין לא יכול היה לדעת מהם המסמכים הללו, מה טיבם, כשדוד גולן עצמו אמר בדיון ההוכחות שלא הוא הדפיס את המסמכים, והשופט דלוגין פשוט לא היה מוכן לשמוע הוכחות שהכל מגיע מתוך ניירות מפוברקים שדוד גולן כתב בעצמו לעצמו.

לקריאת כתב ערעור המכיל את פסק הדין ופרוטוקול דיון ההוכחות והסיכומים בקבצי pdf הקליקו על הקישורים הכחולים.

כתב ערעור ע"א 39709-06-16 הוגש ביום 19/6/16, קובץ pdf

פרוטוקול 13/1/16 ת"א 13036-07-14 דוד גואלמן גולן – לורי שם טוב ביהמ"ש שלום ת"א, 77 עמודים, קובץ pdf