דיני נפשות – פרק שלישי – שיכרון הכוח – הפרקליטות חיסלה את הקריירה הפוליטית של חיים רמון – סידרה של אורנה בן דור

יוסי ביילין, שר המשפטים לשעבר:

"יש במערכת המשפט הישראלית שופטים בלתי ראויים בעליל שאסור שישבו עוד רגע אחד על כס המשפט".

איילת שקד, כשהיה המשא ומתן הקואליציוני והיה את הרגע שבו אמרנו אנחנו רוצים את תיק המשפטים, אף אחד לא רצה את תיק המשפטים. בעיקר בימין הייתה מין, הייתי אומרת אגדה אורבנית או תחושה שמי שנהיה שר המשפטים ורוצה לעשות שינויים, מיד תופרים לו תיק.

כשאיילת שקד נבחרה לתפקיד שרת המשפטים הזהירו אותה שזהו התפקיד המסוכן ביותר במערכת. במשרד המשפטים לא אוהבים את שר המשפטים, כך אמרו לה. כשאיילת שקד נבחרה לתפקיד, הנשמות הטובות הציגו בפניה רשימה של שרי משפטים ורשימה של שרי משפטים בפוטנציה שהפרקליטות כנראה לא כל כך אהבה אותם: חיים רמון, רובי ריבלין, יעקב נאמן, פרופ' דניאל פרידמן, מול כולם ניצבה פרקליטות שהביאה לידיעת הציבור קופות שרצים. ברוב המקרים הסתבר שאלו קופות שרצים מדומות.

חיים רמון, לשעבר שר המשפטים: אני הייתי אחד משורה ארוכה של שרי משפטים, או מועמדים לשרי משפטים או לשרי ביטחון פנים,  שהמערכת הרגישה מאוימת על ידם. הם הרגישו שבשלושה וחצי חודשים שכיהנתי, כמעט כל יום עשיתי רפורמה שהם לא ידעו איך לאכול אותה. היה קרב. היה ברור להם שמה שאני הולך לעשות עלול לפגוע קשות במה שהם סבורים, ובקרב הזה הם ניצלו את טיפשותי וניצחו. פשוט מאוד.

עו"ד אביגדור פלדמן: יש שמועה די משמעותית על קיומה של כנופיית שלטוון החוק, כפי שהיא מכונה. שהיא יכולה להעיף, להרים ולהוריד את כל מי שהיא רוצה, ששומרת בכספת תיקים על כל אחד, ואין כמעט אדם שאין לו תיק.

החשד: ביצוע מעשה מגונה והטרדה מינית.

חיים רמון, איש ציבור ותיק. באמתחתו ניסיון רב כחבר כנסת, כשר במספר לא מבוטל של ממשלות, כיושב ראש ההסתדרות, כמי שהנהיג רפורמות חברתיות כגון חוק הבריאות. חיים רמון הוא פוליטיקאי משופשף ומיומן.

חיים רמון, אם היית שואל אותי איזו עבירה, תבחר עבירה אחת שלעולם אין סיכוי בשום מקום בעולם שתעבור,  הייתי אומר לך "הטרדה מינית". עשיתי מעשה לא ראוי מבחינה ציבורית. שיש אנשים שיכולים להגיד שלא חשוב מה הוא מוכשר ומה הוא עשה בחיים, הוא לא צריך להיות במערכת הפוליטית. אני יכול לקבל את זה ב- 100 אחוז. אין לי שמץ של ויכוח עם האנשים האלה. אבל פלילי?

איילת שקד: בעיניי לחיים רמון עשו עוול. זה לא היה צריך להיגרר למשפט הפלילי, מה שהוא עשה. זה לא היה צריך להגיע למשפט הפלילי.

עו"ד דרור ארד אילון, יו"ר ועדת האתיקה הארצית של לשכת עוה"ד: חיים רמון לא היה מגיע לשלב שבכלל הייתה נגדו תלונה אילו הוא היה אדם מן היישוב. אין לי ספק שמקרה שלא היה מגיע בכלל לעוצמות האלה ולא היה מגיע לפסק הדין המשונה שהוא מורשע בעבירה חמורה והולך לעבוד עם סוסים. ברור שמישהו הבין שיש דיסוננס בלתי מתקבל על הדעת.

פרופ' דניאל פרידמן, לשעבר שר המשפטים: מערכת התביעה היא מערכת מאוד מאוד חזקה, וכל מעשה שנראה לא תקין, לא נכון, יכול להיתרגם, אם לא לעבירה פלילית, לפחות לחקירה פלילית.

חיים רמון: אני הרבה פעמים טוען שבהרבה מקרים בישראל, זה לא המה אתה עושה, אלא המי, מי אתה.

חלפו 9 שנים. חיים רמון עזב את החיים הפוליטיים.

עו"ד ליאור אפשטיין: זו הקמה של משטר סמוי. מי שיודע, מי שמכיר, לא ייחקר, לא ייפגע, יעשה מה שהוא רוצה.

עו"ד נורית ליטמן: יש לפרקליטות קו מאוד אחיד בשאלת בחינת הראיות בתיקים.

נורית ליטמן: אנחנו מעמידים לדין אנשים שיש סיכוי סביר להרשעה שלהם.

עו"ד אביגדור פלדמן: אין מישהו שהוא מחוץ לפרקליטות שישאל בדיוק את השאלות הללו: למה הגשתם כתב אישום נגד א' ולא הגשתם כתב אישום נגד ב'? למה הגשתם כתב אישום כזה קל או כבד במקרה הזה ולא הגשתם כתב אישום אחר?

ד"ר יוסי ביילין, לשעבר שר המשפטים: מצאתי מערכת מאוד משומנת. מאוד לא אוהבת את העובדה ששרים מתחלפים במהירות. אז יש איזושהי תחושה שמגיעה דמות פוליטית ואנחנו נראה לו שבעצם הרבה דברים כאן אין מה לעשות.

חיים רמון, לשעבר שר המשפטים: ניסיתי להסביר להם בעדינות שהחקיקה תהיה לפי מה שאני חושב ולא לפי מה שאתם חושבים. אני הנבחר. אני, העם אותי בחר, אני פה יושב, מייצג את העם. אתם רוצים להשפיע? תלכו להיבחר. ואני חושב שהשילוב הזה של היכולת המוכחת שלי לעשות רפורמות, העוצמות הפוליטיות שהיו לי, היכולת להביא לממשלה ולהעביר כמעט כל דבר שאני אחפוץ, כי יש לי סיוע של ראש הממשלה, היה ברור שזה איום גדול על המערכת ונגד האיום הזה צריך להילחם.

פרופ' דניאל פרידמן, לשעבר שר המשפטים: צריך להבדיל פה בין שני דברים. בין רצון של שרי משפטים להנהיג שינויים, שזה דבר אחד, לבין צעדים שננקטו נגדם. כאן באמת, בכל הנוגע לשרי משפטים, אנחנו עדים לכמה וכמה מקרים שמעוררים שאלות מאוד קשות , וכמו בכל דבר, זה לא נחקר ולא נבדק. היה המקרה של רובי ריבלין שלפני שהוא התמנה, פתאום מודיעים שיש חקירה נגדו. הוא היום נשיא המדינה, וברור שבחקיה הזאת לא היה כלום. היה המקרה של  נאמן, שגם שם ברור שלא הייתה שום הצדקה להעמדה שלו לדין. והמקרה השלישי, זה היה המקרה של חיים רמון.

חיים רמון קבל על כך שלא מאפשרים לו עימות עם המתלוננת.

עו"ד קובי סודרי: רצו להוריד אותו. אין אפס. תקשיבי, עצם העובדה ששלחו את אותם שני חוקרים למרכז אמריקה למצוא את הגברת המתלוננת ושכנעו אותה והפחידו אותה, השקיעו מאמצים מאוד גדולים ויוצאי דופן בלאסוף נגדו ראיות, מאמצים שלדעתי, לא היו פרופורציונליים להתרחשות.

ברוך קרא, ערוץ 10: את אומרת בפגישה עם המתלוננת על כך שכדאי לה להתלונן, אחרת היא צפויה אולי לתביעת דיבה מצידו של רמון.

מירי גולן, כיהנה כראש היחידה הארצית לחקירות הונאה: אין פה להיטות יתר. יש פה נחישות בביצוע המטלה. בשביל זה קיבלתי משכורת.

העמדתו לדין פלילי של רמון הפכה לעובדה מוגמרת. התנהלות הפרקליטות במשפט הייתה רצופה אי סדרים בלשון המעטה.

חיים רמון: איומים שלא היה להם שחר על המתלוננת שתתלונן, שאם היא לא תתלונן אני אתלונן נגדה, ויהיה לה רע ומר. וכל מיני המצאות שלא תדאג, ואחריה יבואו עוד עשר נשים שיתלוננו עלי. אני, דרך אגב, כמעט אחד המקרים היחידים שיש אירוע מאוד מקומי ואין אף מתלוננת אחרת, שזה דבר חריג במקרים האלה, ולא שלא עשו מאמצים. עשו, ברוך השם.

במהלך המשפט, שהיה, אגב, קצר בצורה יוצאת דופן, התגלו כשלים באופן התנהלותה של הפרקליטות. לרמון הגיעה שמועה שהפרקליטות הורתה על האזנות סתר בין המתלוננת לבין התובעת המשטרתית, המפקדת שלה ושולה זקן. שהייתה אז מנהלת לשכת ראש הממשלה. הפרקליטות הכחישה נמרצות. בין האנשים שהקצינה סיפרה להם על האירוע, היו המפקדת הישירה שלה ומנהלת לשכת ראש הממשלה אז, שולה זקן. במקביל עלה חשד המשטרה, כי שולה זקן מנסה להדיח את המתלוננת מהגשת עדות במשטרה. כדי לבדוק את החשד, הוחלט לבקש האזנת סתר קצובה בזמן לזקן, המתלוננת והמפקדת שלה.

פרופ' דניאל פרידמן, לשעבר שר המשפטים: במהלך החקירה היו האזנות סתר שהיה בהן חומר שהיה מועיל מאוד לרמון, והחומר הזה לא נמסר לו. ועורך הדין שלו פנה פעם ועוד פעם ועוד פעם ובכל פעם אמרו לו שאין, אין האזנות סתר בעניין של מרשך.

חיים רמון, לשעבר שר המשפטים: יש האזנות סתר. אני יודע. אל תשאלי איך אני יודע. מתוך המשטרה ידעתי. היה לי גרון עמוק בתוך המשטרה. ונתתי להם ציטוטים מתוך הקלטות והיא שלוש פעמים כותבת שלא היה וזה לא קשור לתיק ולא נברא.

עו"ד קובי סודרי: הסתרת החומר מהסנגורים שלו, תוך הטעיה שלהם שאין חומר כזה, זאת בעיניי, הדוגמה המובהקת ביותר למה שאני קורא שחיתות בפרקליטות.

כשבאים ואומרים: אנחנו ננצח בכל מחיר, אנחנו נסתיר ואנחנו נטעה ואנחנו נשקר ואנחנו נעשה כל מה שאפשר בשביל לנצח, כשבחיים רמון זה היה בצורה המובהקת ביותר.

פרופ' דניאל פרידמן: גם כאן נמנעה החקירה, נמנעה החקירה. מה קרה כאן? איך יכול להיות שלא העבירו לו את האזנות הסתר? כל זה נמנע. עובדה היא שמערכת המשפט הצליחה למנוע את זה. המקסימום שנעשה, זה הגיע למבקר המדינה. ושוב, מסקנות מבקר המדינה לא מומשו.

היינו מאוד רוצים להקריא לכם את תמלולי האזנות הסתר, אבל החוק פועל לרעתנו. לכן נוכל להתבסס רק על דוח מבקר המדינה שיצא בביקורת חסרת תקדים על התנהלות הפרקליטות במשפט, ונזף באופן חמור בשתי הפרקליטות שניהלו את המשפט ובתובעת המשטרתית מירי גולן.

חיים רמון: אני, אין לי שום אמון יותר במערכת. מי שחושב שהעובדות האלה הן מקריות, יבושם לו.

בואו נעצור כאן וננסה להבין מה עומד מאחורי התפקיד הגדול הזה היועץ המשפטי לממשלה, או בקיצור היועמ"ש, עליו אנחנו שומעים בכל מהדורת חדשות.  ד"ר אביחי מנדלבליט נכנס לתפקיד התובע הכללי החדש. היועץ המשפטי לממשלה הוא בעצם עורך הדין של הממשלה וככזה הוא אחראי לפרש את החוק בפני הממשלה, שריה והעומד בראשה. האם החוק מאפשר לנו לצאת למבצע בעזה והאם מותר לנו לקנות רק 10 ק"ג גלידת פיסטוק או אולי 20.

ד"ר יוסי ביילין, לשעבר שר המשפטים: האיש החשוב ביותר במשרד המשפטים הוא היועץ המשפטי לממשלה, לא שר המשפטים.

עו"ד ליאור אפשטיין: יש בן אדם אחד בירושלים, באופן פרטי, איש מקסים, חובב איגרוף, אחריו יבוא חובב דוק, אחריו יבוא אחד, חובב שחמט. איש מקסים, איש ספר, איש רעים להתרועע. קוראים לו היועץ המשפטי לממשלה. מלך ישראל. הוא יכול לקבוע כל דבר.

עו"ד קובי סודרי: הרבה אנשים מדברים בעיניים נוצצות על תקופתו של אהרן ברק, ואין ספק, משפטן ענק והוא תבע בזמנו את המונח "מהפכה חוקתית". בפסק הדין שלו בעניין סגן השר פנחסי, רבין ז"ל לא רצה לפטר אותו, והיועץ המשפטי לממשלה חשב שכן צריך לפטר אותו והגיעו לדיון בבג"ץ. היועץ המשפטי לממשלה הציג עמדה אחת. ראש הממשלה רצה להציג עמדה אחרת ואומר ברק בסוף פסק הדין, בהערה לעניין הזה: זה לא מעניין אותי. אצלנו העמדה המשפטית הקובעת מבחינת המדינה היא עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, גם אם ראש הממשלה חושב אחרת. ובאותו רגע מה שקרה, שהיועץ המשפטי לממשלה הפך להיות הסמכות שממנה ראש הממשלה מבקש אישור.

בישראל היועמ"ש הוא גם הבוס של הפרקליטות, וכראש התביעה הכללית הוא זה שבמידה שמישהו מהממשלה יעבור על החוק, הוא יורה לפרקליטות לפתוח בחקירה נגדו. הוא גם זה שצריך להחליט לוותר ולא למצות איתו את הדין. זה בהחלט יכול להיות נוח ומסוכן. זהו כוח שהחוק מעניק לאדם אחד שנבחר על ידי קומץ אנשים ואשר מעמיד אותו בעמדה שיכולה להפיל ממשלות וראשי ממשלות.

פרופ' ידידה נאמן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה [הציעו לו להיות היועמ"ש והוא סירב]: פניתי לשר המשפטים דאז, יעקב נאמן, ואמרתי שאני מסיר את מועמדותי והסיבה הייתה התחושה החזקה שלי, שאני חי איתה עד היום שתפקיד היועץ המשפטי לממשלה במדינת ישראל הוא תפקיד לא סביר. צריך להבין, שמי שבא לייעץ לממשלת ישראל, לראש הממשלה, לשרי הממשלה וכדומה ונותן להם עצות כדי לעזור להם לתפקד בצורה אופטימלית,  לממש את המדיניות שלהם, לא סביר שיבוא אל החדר של היועץ כשהוא חובש בו זמנית את הכובע הנסתר של מי שעלול להעמיד אותם לדין ביום פקודה. זו גישה נפשית שונה להיות העזר כנגדך כיועץ או תובע כנגדך שמאיים. אני עם הגזר או עם המקל?

עו"ד קובי סודרי: ברגע שאם מקבל כוח ומתרגל לכוח הזה, קשה לו מאוד לא להשתמש בו וזאת היא בדיוק הסיבה שבגללה היום יש צעקה כל כך ענקית בפרקליטות נגד ענייני הביקורת.

מאז ומעולם התנהלה הפרקליטות ללא כל ביקורת מחייבת על פעולתה. זו המערכת הממשלתית היחידה במדינת ישראל שאין גוף הבוחן את פעילותה באופן מחייב ורציף, לטוב ולרע.  לפני כשנה וחצי, בצעד חסר תקדים הוחלט להקים גוף ביקורת על הפרקליטות. השופטת בדימוס, הילה גרסטל, נבחרה לנהל אותו. לגרסטל אין אויבים. היא שופטת מוערכת מאוד שהקימה את בית המשפט המחוזי בלוד אחרי שנים בהן כיהנה כשופטת מחוזית. גרסטל היא גם אישה נעימה מאוד שהמוניטין שלה יצא על כך שאינה קיצונית ואינה מתלהמת, שופטת שמחפשת את שביל הזהב.

מאז שנבחרה לתפקיד, נפתחה עליה מלחמת חורמה מצד הפרקליטות, מלחמה שבה הוסרו הכפפות, שבה נשלחות מהולומות לבטן הרכה של אישה שומרת חוק זו.

עו"ד קובי סודרי: הילה גרסטל, באמת, כדמות שיפוטית, אני מסתכל עליה כדמות שהייתה שופטת הרבה מאוד שנים, הייתה מאוד מוערכת. היא באישיות שלה גילמה הרבה מאוד תכונות שאת רוצה בשופט. מה שעושים לה בשנה האחרונה, זה שהפכו אותה למישהי שמאיימת על שלטון החוק, לא פחות. שימי לב איזה מונח נוראי זה.

עו"ד נורית ליטמן פרקליטת מחוז ירושלים: יש לנו הרבה מה להגיד לא רק על הדרך שבה הוקמה נציבות הביקורת, אלא גם על הדרך שבה היא פועלת ועל הנחיצות של נציבות הביקורת.

גם פרקליט המדינה שי ניצן עלה להתקפה אישית נגד הילה גרסטל.

שי ניצן: הפרקליטות נדמה לי שהיא הגוף הכי מבוקר במדינת ישראל, עוד לפני שקמה נציבות הביקורת.

עו"ד קובי סודרי: אני, כאזרח, אני מפחד מפרקליטות כזאת.

פרקליטות שיש לה, לא רק את הכוח, אלא גם את המוטיבציה ללכת בנתיב הזה, שבא ואומר: אני אסמן את הנציבה, ואני עכשיו אוציא את הנציבה הזאת, בתור מישהי שהיא מסוכנת לציבור, אני מפחד.

עו"ד שמעון דולן, לשעבר מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה: יש התנגדות נמרצת של הפרקליטות שתהיה ביקורת עליה. זה דבר שאני לא יכול להבין אותו. זאת אומרת, יש כאן איזה נתק, יש כאן איזה פער שהדרך היחידה שאני לא מסכים, אני מנסה להבין אותו, שלאדם קשה לבקר את עצמו ולהודות שהוא טועה וזאת עוד סיבה מדוע חייבת להיות ביקורת חיצונית, אוביקטיבית, אמינה, ואם האדם הוא בסדר, הוא לא צריך לחשוש ממנה ואם הוא לא בסדר, אז הוא צריך לשלם את המחיר. עכשיו, זה ברור שאם אין ביקורת, אז נטיית הלב, הבלמים המוסריים שלנו, הם משתחררים.

עו"ד דרור ארד אילון, יו"ר ועדת האתיקה הארצית של לשכת עוה"ד: כשיש בידיו של אדם כוח, קורים שני תהליכים: אחד, השימוש בכוח מקהה את החושים ואת הזהירות. יש את הניסוי הידוע שנותנים לבן אדם לחשמל מישהו מאחורי מסך, בסוף הוא מחשמל אותו עד מוות.

בשנות ה- 70 נערכו שני ניסויים שעניינם אכזריותם של בני אדם כשמאפשרים להם כוח בלתי מוגבל.

ניסוי מילגרם שעניינו האפשרות לחשמל אנשים עד מוות אם הסביבה רק מתירה זאת. והניסוי השני הוא ניסוי סטנפורד. בניסוי סטנפורד המפורסם הכניסו שתי קבוצות של סטודנטים לבית הסוהר. קבוצה אחת קיבלה את תפקיד האסירים וקבוצה שנייה קיבלה את תפקיד הסוהרים. להזכירכם, ניסוי, כמו משחק. בתוך 24 שעות החלו הסוהרים להתעלל באסירים באלימות חסרת גבולות. הניסוי הופסק אחרי שישה ימים, כי מה שהתגלה בתוך כותלי בית הסוהר הוא שלאכזריות האנושית אין גבולות. רק צריך להתיר לה לפרוץ החוצה.

עו"ד ליאור אפשטיין: בואי נדבר על הפרקליטות בשני היבטים. אחד, באמת יש להם חוסר הכרה בכוח ובהבנה של התפקיד שלהם. בכל פעם שאתה מוציא אותם תקשורתית, אתה מגלה את זה. פשוט לא מבינים. זה לא אומר שהם לא יודעים את העבודה. הדבר השני, את צריכה להבין את הרשע ואת השטניות של מה שקרה.

אין פה אנשים טובים ואנשים רעים. יש פה מנגנון שיצא מדעתו.

עו"ד הילה גרסטל: לפני שהמינוי שלי אושר בממשלה, ארגון הפרקליטים הודיע שהוא לא משתף פעולה עם הגוף.

משתתף בכנסת מגיב: ככל שאנחנו רואים יותר התנגדות על הביקורת הפרטנית, ככה גוברת הדאגה הציבורית, ממה יש להסתיר וממה יש לפחד.

ציפי לבני: אין אדם מעל החוק ואין גוף שחסין מביקורת.

עו"ד קובי סודרי: אתה מצפה שגוף כזה יבוא ויגיד: אני הראשון שמוכן לעמוד לביקורת. מה זאת אומרת? התוקף המוסרי של הפרקליטות. המוסרי, לפני הכל, לפני החוקי, הוא מזה שהם באים ואומרים: אנחנו נגיד לך במה את לא בסדר, במה את חרגת. אז הם צריכים לבוא להגיד, ראשונים אנחנו מוכנים לעניין הזה.

פרופ' דניאל פרידמן: כאן אנחנו נמצאים במה שנקרא "מלכוד 22". הפרקליטות והיועץ המשפטי, זאת אומרת התביעה, היא כל כך חזקה, כי בעצם היא יכולה להעמיד כל אדם לדין, כשכל עוד היא כל כך חזקה, אי אפשר להקים את מערך הביקורת.

עו"ד קובי סודרי: יש פוליטיקאים שמפחדים מהפרקליטות. מפחדים. ובשביל זה הם לעולם לא ירימו את ידם בעד איזושהי הצעת חוק שמצמצמת את הכוח של הפרקליטות או מגבירה עליה את הביקורת, פשוט כי הם אומרים: יבואו איתנו חשבון.

האם הפכנו לדיקטטורת פרקליטות?

האם הגוף העוצמתי הזה שאינו נענה לדרישות הכנסת ולא לדרישות שרת המשפטים הינו כלי שלטוני לעצמו, שמנהל את המדינה על דעתו ומשתק את נבחרי הציבור? אנחנו תולים את יהבנו בשופטים. הם בוודאי שטח משוחרר מן ההשפעה המכלה הזו.

עו"ד אביגדור פלדמן: אלה דברים שאף אחד כמעט לא מדבר עליהם, שאף אחד לא יודע אותם וזה האופן שבו ניתן ללחוץ על שופטים שלא מוצאים חן בעיני המערכת. בין המערכת הפנימית של בית המשפט, בית המשפט העליון ובין המערכת החיצונית של הפרקליטות.

עו"ד דרור ארד אילון, יו"ר ועדת האתיקה הארצית של לשכת עוה"ד: שופטים תפקידם לעשות צדק, אבל כשאתה בודק מה הם עושים במשפט פלילי, הם בעיקר מרשיעים. לא ראיתי עוד אף שופט שהפסיק לשפוט בפלילים כי לא היו לו זיכויים. ויש כמה שופטים כאלה. אבל אין שופטים שאף פעם לא הרשיעו או הרשיעו ממש מעט וברוב התיקים שלהם הם זיכו, או בשליש מהתיקים שלהם הם זיכו.

עו"ד קובי סודרי: לשופט כזה תהיה בעיה גדולה מאוד. למה? כי שופט כזה יוכתר בכינוי הגנאי בפרקליטות: "סנגוריאלי".

פרופ' בועז סנג'רו: שופט כזה גם יש לו המון סימפתיה ואמפתיה לתובעים ולחוקרי המשטרה. לפעמים הם תופסים את עצמם כולם כמערכת אחת של אכיפת החוק ועשיית הצדק.

עו"ד אביגדור פלדמן: משפט הוא כלי פרשני, הוא מפרש את המציאות ופירוש מציאות אומר יצירת מציאות. איך אתה מפרש? על פי הנתונים שלך, על פי האישיות שלך. על פי האינטואיציה שלך, ומי שבנה את עצמו כפרקליט הוא אדם שהתפיסה שלו את העולם היא חד ממדית, ולכן, כשהוא צרי לפרש ולראות האם חצי הכוס, אם אפשר לומר, ריקה או מלאה, הוא יפרש אותה על פי הנתונים והעולם שלו, שהוא הפנים, שהוא בנה.

ד"ר יוסי ביילין, לשעבר שר המשפטים: אני חושב שיש לנו שופטים נפלאים, באמת, ברמה גבוהה ביותר.

— אתה יודע, המיתוס שמתאר את תקופתך, זה שהתחפשת ונכנסת לבית המשפט.

ד"ר יוסי ביילין: אני ממש לא התכוונתי לעשות את זה מלכתחילה, אבל כן חשבתי שחשוב לי לסייר בבתי המשפט ולראות מה קורה בהם. ישבתי בבית המשפט המחוזי בתל אביב. מטבע הדברים, בא שר, יש לו איש ביטחון, יש לו דובר, יש לו רל"ש. הבנתי שברגע שנכנסתי אין משפט יותר. אני לא רואה את המשפט. אני רואה משהו אחר. אמרתי לעצמי: אני לא עושה ביקורים כאלה יותר. את ההצגה הזאת אני לא רוצה לראות. אז אמרתי: אני מוכרח לבוא בתצורה אחרת והתחפשתי באופן שטחי, אבל בדרך כלל כובע ומשקפי שמש עושים את זה. ונכנסתי לכמה אולמות חשודים. מה שמצאתי באולמות האלה, לא האמנתי שבבית משפט בישראל יושב שופט ומדבר כך אל עורך דין. יש במערכת המשפט הישראלית שופטים בלתי ראויים בעליל שאסור שישבו עוד רגע אחד על כס המשפט. אני אומר את זה באחריות מלאה, באחריות מלאה. והמערכת מודעת לזה.