שמאי בקר: העיתונאי החשישניק גיל אמיר מערוץ 10 לא יורשע כדי שיוכל לטייל לארה"ב ושלא יאבד תעודת עיתונאי ת"פ 9050-04-13

שמאי בקר: העיתונאי החשישניק גיל אמיר מערוץ 10 לא יורשע כדי שיוכל לטייל לארה"ב ושלא יאבד תעודת עיתונאי ת"פ 9050-04-13
שמאי בקר צינגלה פה צינגלה שם
Spread the love

לפנינו החלטה אנושית וחומלת של השופט שמאי בקר לעבריין הסמים גיל אמיר מחדשות ערוץ 10, אשר הסתמם לו מחשיש, ואף מכר לחבריו בערוץ החדשות חשיש, מגישי חדשות הידועים בחיבתם לסמים קלים. השופט שמאי בקר קבע שיש לחוס ולחמול על העיתונאי גיל אמיר, כי הוא עלול לאבד את תעודת העיתונאי, וגם בגלל שהוא לא יקבל ויזה לארה"ב, שם מתגוררת גרושתו עם בתה. הסנגור של גיל אמיר שיקר וטען שגרושתו פתחה עליו מאבק מזויין ואלים בבית המשפט למשפחה, והוא הפך שבר כלי, מסכן, מתבוסס ברחמיו העצמיים ולכן היה זקוק לשאיפות חשיש מידי פעם כדי לשכוח את יגונו.

באותה מידה יכלה ההגנה גם לטעון שהוא אומן יוצר והחשיש נועד לשפר את כישרון היצירתיות, אולם ההגנה לא פסעה במשעול זה. כשאפשר להשליך הכל על הגרושה שאינה יכולה להגיב, ישנם עורכי דין שיורדים נמוך ועושים זאת.  שימו לב עד כמה אושרת קוטלר "יצירתית" מרוב החשיש המסופק במסדרונות ערוץ 10.

שמאי בקר. צינגלה פה צינגלה שם
שמאי בקר. צינגלה פה צינגלה שם

השאלה המוסרית שמעורר פסק דין זה היא מדוע בכלל מוגשים כתבי אישום בכוונה לפגוע באזרחים ביכולתם להתפרנס, כשמדובר בזוטות שניתן לא להרשיע בהם, ומדוע ההלכה הנוהגת לענין אי הרשעה דורשת שהנאשם לא יורשע רק אם יש לו הרבה מה להפסיד בחייו, כגון רישיון לעיתונאות או נסיעה לחו"ל? למה האזרח הפשוט צריך להמציא ולייצר נסיבות של סכנה לאובדן רשיונות רק כדי להשיג את אי ההרשעה הנכספת? האם למעשה בית המשפט מפלה בין המסכנים שאין להם מה להפסיד, ואז הם מורשעים, לבין המיוחסים שיש להם מה להפסיד, ואז הם לא מורשעים?

מדוע הפרקליטות לא נוהגת במידת הרחמים גם בשלב של ההחלטה אם להגיש כתב אישום, או לא? האם לא נודף ריח רע ומסריח של העדפת מיוחסים שזוכים לפטורים מהרשעות, רק בגלל שהם בערוץ 10?

גיל אמיר משקר את הפרקליטות ומשקר את בית המשפט

גיל אמיר טען שהתגרש בשנת 2011, אולם תעודת גרושין מגלה כי הוא התגרש כבר בשנת 2005. כבר גדולים וחכמים מאיתנו אמרו, כשיש שקר אחד, ישנם שקרים נוספים, ואכן לאורך פסק הדין מסתמך השופט שמאי בקר על שקרים נוספים שמסר גיל אמיר על מצבו המשפחתי. הפסיכולוגית ללי גרשנזון, מומחית בית המשפט לענייני משפחה דאז, שמונתה לאבחן אותו כתבה עליו כי הוא נרקיסיסט שאינו מסוגל להכיל ולראות את צרכיהם של אחרים בנפרד.

גיל אמיר. שלח לבתו הקטינה הודעות סמס מטרידות ומאיימות, בהן הוא מבצע ניכור הורי כלפי אמא של הקטינה
גיל אמיר. שלח לבתו הקטינה הודעות סמס מטרידות ומאיימות, בהן הוא מבצע ניכור הורי כלפי אמא של הקטינה
אושרת קוטלר:  ביקיני וחשיש

קבוצת עובדים בחדשות ערוץ 10 צרכה חשיש בשנת 2011 וחבריה קנו את הסם זה עבור זה. כך מגלה (1.7.15) פסק דינו של שופט בית משפט השלום בתל אביב, שמאי בקר.   גיל אמיר, מנהל מחלקת התאורה באולפני חדשות ערוץ 10, הועמד לדין על חלקו בשימוש בסם. סניגורו אמר: "יש כאן קבוצת אנשים המארגנים זה את זה. אם מישהו חוסך מאחרים את הטירחה והזמן והסיכון לקנות, אז חבריו מממנים בשבילו את המהלך הזה". לדבריו, לא מדובר היה בסחר סמים קלאסי, אלא "בקבוצת חברים המתארגנים יחד, חוג מכרים מצומצם". 

חבורת חשיש בחדשות ערוץ 10 בשנת

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-366548-00.html

שמאי בקר מתאר אף הוא את נסיבות האירועים: "גיל אמיר מכר לארבעה ממכריו בעבודה סם מסוג חשיש, זה הנחשב ה'קל' שבסמים המסוכנים, מבלי להקל ראש כמובן, כל פעם מספר אצבעות, בסכומים של 300 שקל, ופעם אחת אף דובר בעסקה של שלוש אצבעות, תמורת 1,000 שקל.

"ההגנה טענה, וכך אכן נראה, כי מדובר במי שמכר סם קל אך ורק למכריו וחבריו בעבודה, לא לזרים חלילה, אף לא לסוכנים משטרתיים, אלא שהמכירה בוצעה כאמור על-רקע חברי. מהודעתו של אחד הקונים, ירון ניב, עולה כי כמה חברים היו מתארגנים, קונים כמות מרוכזת, ומחלקים ביניהם. במקרה דנא, אין מחלוקת כי הנאשם לקח עמלה מסוימת לכיסו, אולם מוסכם על הצדדים כי מדובר בעמלה אשר מימנה את צריכתו העצמית בלבד".

בקר קיבל את עמדת ההגנה והחליט להימנע מהרשעתו של אמיר, בעיקר מחשש שהרשעה תביא לשלילת תעודת העיתונאי שבידיו ובכך תיפגע פרנסתו בצורה קשה. עוד ציין שהעבירות בוצעו כאשר אמיר עבר משבר אישי ומשפחתי קשה, וכי מאז הוא לא הסתבך בפלילים. לדברי בקר, קיים חשש ממשי שאמיר לא יוכל לבקר את בתו המתגוררת בארה"ב אם יורשע, שכן שלטונות ארה"ב אינם מעניקים ויזה למי שמורשע בעבירות סמים.

לאור כל זאת קבע בקר, כי אמיר לא יורשע ויבצע 360 שעות עבודות שירות לתועלת הציבור. שירות המבחן המליץ על 300 שעות, אך בקר הגדיל את המכסה ב-20% כדי להביע את מורת רוחם של החברה ושלו ממעשיו של אמיר.

להלן תעודת הגירושין של בני הזוג, המציגה במקצת את השקרים של גיל אמיר:

גיל אמיר תעודת גירושין
גיל אמיר תעודת גירושין

ללמדכם מיהו גיל אמיר, את התכתובות האישיות שלו עם הבת שלו, הוא שלח אלי. כשלא התייחסתי לתמונות ולהודעות הסמס השטניות ששלח לי, כתב נגדי איומים, כשהוא מכפיש בלשון הרע ודברי בלע את גרושתו, שהיא אמא למופת, אם טובה וראויה. זו דוגמא קטנה מיני עשרות הודעות של אדם מסית ומנכר שמבצע שטיפת מוח לילדה שמתגוררת עם אמא שלה.

ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
26182-04-17
18/07/2018
בפני השופטת הבכירה:
שרון לארי-בבלי
– נגד –
המאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד ניר בינשטוק
הנאשם:
פלוני
עו"ד נדב גרינוולד
גזר דין

בפתח הדברים, וכפי שאנמק להלן, אני מורה על ביטול הרשעתו של הנאשם. אני קובעת את אשמו, ללא הרשעתו.

רקע

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בביצוע עבירת החזקה/שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) + 7(ג)  לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים) וכן בעבירת החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 10 רישא לפקודת הסמים.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 16.02.16 בסמוך לשעה 21:00 נערך חיפוש על פי צו בית משפט בחשד להחזקת סמים בדירת הנאשם. במהלך החיפוש נמצאו 2 צנצנות זכוכית ובתוכן סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 1.59 גרם נטו ובמגירת חדרו נמצא כסף מזומן בסך 7,000 ₪. השוטרים ערכו חיפוש גם בדירה נוספת הנמצאת בחזקת הנאשם, שם נמצאו הפריטים הבאים: 15 צנצנות סגורות ובתוכן סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 218.29 גרם נטו; סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 715.07 גרם נטו; סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 187.97 גרם נטו; 5 שקיות סגורות בקשר ובתוכן סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 1784.81 גרם נטו; ונייר מקופל ובתוכו סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 54.57 גרם נטו. עוד במהלך החיפוש בדירה השנייה שבחזקת הנאשם נמצאו גלילי פלסטיק לבנים, מנורות, מכשירי אוורור לגידול הסמים, צינור, כבלי חשמל, חומרי דישון שונים וכן עציצים מסוגים שונים.

ביום 26.03.17 הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן,  וישלח לקבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו, אשר יבחן את שאלת הרשעת הנאשם. המאשימה הדגישה כי עמדתה הינה להרשעת הנאשם. ההסדר לא כלל הסכמות לעניין העונש.

תסקיר שירות המבחן

מתסקיר שירות המבחן שהתקבל ביום 28.06.18 עולה כי הנאשם בן 30, מאורס, סיים 15 שנות לימוד ובעל תעודת תואר הנדסאי קולנוע וטלוויזיה. כיום הוא עובד בתור עיתונאי וכמורה לעברית במגזר הערבי, וכן בעבודות גינון באופן מזדמן. קורות חייו של הנאשם פורטו בהרחבה בתסקיר, אולם בקצרה אציין כי הנאשם התגייס לצבא ושירת בתור חובש קרבי. במהלך שירותו הוכר כחייל בודד, נוכח התרחקותו מן הדת ומשפחתו. לשירות המבחן מסר הנאשם כי עבר מספר אירועים טראומטיים במהלך שירותו הצבאי, ובתוך כך תיאר מראות קשים של פצועים וכן אלימות שהופנתה כלפי עצורים. בהקשר זה הציג הנאשם לשירות מסמכים המעידים על פניותיו לקב"ן וכן מכתב מפסיכיאטר פרטי משנת 2009, אשר לפי הערכתו סבל הנאשם מהפרעה פוסט טראומטית, לפחות באופן חלקי. שירות המבחן העריך כי הנאשם פנה לשימוש בקנביס כדרך להתמודד עם קשייו הרגשיים שתוארו לעיל. הנאשם מסר כי בעת האחרונה הפסיק את השימוש בסמים, והעביר לידי השירות תוצאות בדיקות מעבדה פרטית המעידות על ניקיונו מסמי חשיש ומריחואנה. בנוסף, זומן הנאשם לשירות המבחן למסירת שלוש בדיקות לגילוי שרידי סמים אשר נמצאו אף הן נקיות מסמים.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם נטל אחריות לביצוע העבירות. הנאשם מסר לשירות המבחן כי רצה להימנע מטיפול תרופתי עבור קשייו הרגשיים ופנה לשימוש בקנבוס. עוד התרשם השירות כי ההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע ומחדד גבולות עבור הנאשם. נוכח היעדר עבר פלילי, נטילת אחריות ורצונו לפנות לטיפול, המליץ שירות המבחן להימנע מהרשעת הנאשם ולהטיל עליו צו מבחן למשך שנה לצורך הפנייתו לטיפול ייעודי בתחום הטראומה וצו של"צ בהיקף 200 שעות.

תמצית טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה עמד על נסיבות ביצוע העבירה וחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם. לדבריו, נוכח כמות הסמים הגדולה שנמצאה בחזקת הנאשם אין מקום לבטל את הרשעתו. לדבריו, מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר לבין 12 חודשי מאסר. נוכח כמות הסם שנתפס, עתר ב"כ המאשימה למקמו בגבולו העליון של המתחם ולהשית עליו 12 חודשי מאסר בפועל.

ב"כ הנאשם ביקש להעיד את הגברת פלונית , ארוסתו של הנאשם, אשר ביקשה להתחשב ככל הניתן בעניינו של הנאשם, שכן תיק זה יכול לפגוע בעתידו המקצועי. עוד ציינה כי מאז שהשניים חיים יחד הנאשם איננו משתמש בסמים כלל.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, עוד בתחנת המשטרה בזמן חקירתו הראשונה, ואף הוא עצמו זה שהוביל את השוטרים לדירה השנייה שבחזקתו בה נמצאה הכמות הגדולה של הקנבוס. ב"כ הנאשם הפנה לאמור בתסקיר שירות המבחן לעניין נסיבותיו האישיות של הנאשם, כמו גם נטילת האחריות המלאה על ידו.

באשר לטענתו בדבר ביטול הרשעת הנאשם, טען ב"כ הנאשם כי אין חולק שמדובר בכמות גדולה של קנבוס, אולם הדגיש כי בתי המשפט ביטלו הרשעות במקרים בעלי נסיבות דומות, תוך שהפנה לפסיקה מתאימה. לדבריו, על בית המשפט לבחון לא רק את מעשה העבירה אלא גם את עושה העבירה. באשר לנזק הקונקרטי שיגרם לנאשם באם תיוותר הרשעתו על כנה, טען כי הנאשם מחזיק בתעודת עיתונאי מטעם מועצת העיתונות הארצית. לדבריו, הרשעה בתיק זה יכולה להוביל לביטול תעודת העיתונאי, וזאת לאור סעיף 25 לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות. בתוך כך הפנה לפסיקה בה התקבלה עתירה דומה למקרה דנן. אשר על כן, עתר ב"כ הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן ולבטל את הרשעת הנאשם.

הימנעות מהרשעה

בבוא בית המשפט לחרוג מן הכלל לפיו יש להרשיע בפלילים עליו לבחון הצטברותם של שני תנאים שנקבעו בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, נב(3) 337, 342 (להלן: הלכת כתב). התנאי הראשון הוא כי על ההרשעה לפגוע בפגיעה חמורה בשיקום הנאשם; התנאי השני הוא כי סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.

עוד בהלכת כתב, פרט כב' השופט לוין רשימת שיקולים, לא ממצה, שיש בה כדי להדריך את בתי המשפט בעניין זה, והמהווה אך אחד הגורמים שיש להביא בחשבון בהחלטה בדבר הרשעתו של נאשם:

א) האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם; ב) מהי חומרת העבירה והנסיבות שבהן בוצעה; ג) מעמדו ותפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד; ד) מידת הפגיעה של העבירה באחרים; ה) הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות; ו) האם ביצוע העבירה על-ידי הנאשם משקף דפוס של התנהגות כרונית, או המדובר בהתנהגות מקרית; ז) יחסו של הנאשם לעבירה, האם נוטל הוא אחריות לביצועה, האם הוא מתחרט עליה; ח) משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי של הנאשם; ט) השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם.

בשורה ארוכה של פסקי דין חזר בית המשפט העליון על הלכה זו, תוך שהדגיש כי הימנעות מהרשעה הינה חריג שבחריגים השמור "אך למקרים חריגים ויוצאי דופן שבהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה" (רע"פ 619/18 בזיזינסקי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 01.03.18); וכן ראו בהלכת כתב). יתרה מכך, הדרישה בדבר הוכחת פגיעה בשיקומו של הנאשם על ידי הצגת נזק קונקרטי נותרה כמות שהיא, חרף הטענה החוזרת לפיה על בית המשפט להידרש אף לנזק תאורטי עתידי בשיקומו של הנאשם (ראו ברע"פ 7109/14 סייג נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.11.14); ע"פ 8528/12 אלירן ציפורה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 03.03.13); ע"פ (י-ם) 20305-03-16 מדינת ישראל נ' ליאור זיסרמן (פורסם בנבו, 10.07.16)). בהקשר זה יוער כי שותפה אני לדעה שהובאה בפסיקה, לפיה ככל שמדרג העבירה ונסיבותיה חמורים יותר, כך גם על היקף הראיות הנדרשות כדי לבסס את הטענה לפגיעה חמורה בשיקום להיות משמעותי יותר.

מן הכלל אל הפרט

אין חולק כי מעשיו של הנאשם חמורים מאוד. רבות נכתב על חומרתן של עבירות הסמים, ועל ההשפעה הקשה שיש לאלו על החברה כולה, כמו גם על הצורך בענישה מחמירה. הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות נשוא כתב האישום הינו שמירה על שלום הציבור ובריאותו.  ראו לעניין זה בע"פ 3669/14 משה גולן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.12.16):

"אין צורך להכביר מלים על חומרתן הרבה של עבירות הסמים, לנוכח פוטנציאל הנזק המשמעותי הגלום בהן – הן לחברה בכללה והן לניזוקים הישירים – ועל הצורך להיאבק בהן באמצעות ענישה מרתיעה, שאף מצויה במגמת החמרה".

עוד ראו דבריו של כב' השופט הנדל בע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יניב יונה (פורסם בנבו, 04.07.12):

"את נגע הסמים יש לעקור מן השורש. ייצור, הפצה, סחר וכמובן גם שימוש בסמים – כל אלו מסבים נזק עצום. הנזק נגרם לא רק למעגל הסגור של המעורבים הישירים בביצוע העבירות, אלא גם לחברה בכללותה".

בחינת נסיבות ביצוע העבירה מצביעות על כך שמידת הפגיעה בערך המוגן הינה ברף הבינוני-גבוה. כידוע, הלכה היא כי בעבירות סמים ישנה חשיבות לסוג וכמות הסם הנדון (ראו לעניין זה ע"פ 1654/16 גל שרר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.02.17); ע"פ 9910/17 גריפולינה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 03.05.18)(להלן: עניין גריפולינה)). במקרה זה, הגם שעסקינן בסם מסוג קנבוס, אשר איננו מן הסמים החמורים בפקודת הסמים, הרי שעסקינן בכמות גדולה ביותר של 2.99 קילוגרמים. עבירת ההחזקה/שימוש שלא לצריכה עצמית משתנה בנסיבותיה ממקרה למקרה, ולא יכול להיות חולק כי מדובר בכמות לא מבוטלת אשר יש בה כדי להעצים את חומרת מעשיו של הנאשם.

אמת, העובדה שבסופו של יום הוגש נגד הנאשם כתב אישום המייחס לו אך עבירות החזקה/שימוש שלא לצריכה עצמית, מבלי שיוחסה לו עבירת סחר או הספקה, יש בה כדי לחזק את טענת ב"כ הנאשם, ואולם אין באמור כדי להפחית מחומרת מעשיו או לשנות דבר מעובדות כתב האישום, לפיהן החזיק הנאשם בסם שלא לצריכתו העצמית. יודגש בהקשר זה כי הענישה בגין מעשיו של הנאשם מסתיימת לרוב, אם כי לא באופן גורף, במאסרים מאחורי סורג ובריח (ראו בעניין גריפולינה, בפס' 5).

עוד נפסק לא אחת כי בעבירות סמים יש לבכר את שיקול ההרתעה על פני שיקולים אחרים, כדוגמת השיקול השיקומי, וזאת נוכח חומרתן היתרה של עבירות הסמים והשפעתן על החברה כולה (ראו לעניין זה ע"פ 1274/16 עווד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 06.10.16)). יחד עם זאת, בחינה שקולה ומאוזנת של טענת ההגנה לביטול הרשעת הנאשם מחייבת הסתכלות פרטנית לנסיבות המקרה דנן. אל לנו לשכוח כי אחד מן העקרונות החשובים בשיטתנו המשפטית הוא כי ענישת נאשם הינה לעולם אינדיבידואלית ונגזרת מן הנסיבות הפרטניות של כל מקרה ומקרה.

נוכח חומרת מעשיו של הנאשם, סבורני כי במקרה דנן על ההגנה רובץ נטל מוגבר עוד יותר להוכיח כי הותרת הרשעת הנאשם על כנה תוביל לפגיעה קשה בשיקומו. ויודגש כי ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה רלוונטית במסגרתה ביטלו בתי המשפט הרשעות נאשמים בעבירות סמים בנסיבות דומות למקרה דנן. אכן אין חולק כי מדובר בצעד חריג, אולם כזה המתקיים במקרים המתאימים (ראו למשל ת"פ (ת"א) 9050-04-13 מדינת ישראל נ' פלוני (01.07.15) ועפ"ג 28110-10-15 מדינת ישראל נ' דוד (17.12.15), אותם הגיש ב"כ הנאשם).

נסיבות חייו של הנאשם פורטו, כאמור, בהרחבה בתסקיר שירות המבחן. הנאשם התמודד עד היום עם לא מעט חוויות קשות אשר השפיעו על חייו באופן שהובילו לשימוש בקנבוס, החל מהתרחקותו מן הדת בגיל צעיר ועד טראומות שצבר משירותו הצבאי בתור חובש קרבי. אלה, כך מסר שירות המבחן, הובילו את הנאשם לכדי שימוש בסמים, וזאת במטרה להקל במידת מה על הקשיים הרגשיים שחווה. בר כי אין באמור כדי להקל ראש במעשיו החמורים של הנאשם, אלא אך לעמוד על הנסיבות שהובילו לשימוש בסמים.

שירות המבחן התרשם מאדם נורמטיבי נעדר עבר פלילי. הנאשם נטל אחריות מלאה למעשיו, והלכה למעשה חווית המעצר בתיק זה גרמה להפסקת השימוש בסם בו היה מורגל לאורך שנים. שירות המבחן דיווח כי הנאשם מסר בדיקות שתן שנמצאו נקיות מסמים, וכן הביע רצון להמשך טיפול בתחום הטראומה. כיום, בנוסף לעבודתו כעיתונאי, עובד הנאשם כמורה לשפה העברית במגזר הערבי. בנוסף, מלמד הנאשם את השפה הערבית בהתנדבות מלאה לשביעות רצונם של המשתתפים אשר הגישו לביהמ"ש מסמך המאמת זאת.

לא למותר לציין בהקשר זה כי הנאשם הודה במעשיו עוד בתחנת המשטרה, וכפי שמסר בא כוחו הנאשם עצמו סייע למשטרה והוביל אותם לדירה השנייה בה החזיק את מרבית הסמים המופיעים בכתב האישום בעניינו. לדידי יש באמור כדי לחזק את נטילת האחריות של הנאשם, וללמדנו שההליך המשפטי נגד הנאשם- החל משלב המעצר ועד היום עם מתן החלטה זו- היווה עבורו נקודת מפנה וגורם מחדד גבולות.

באשר לפגיעה ממשית בשיקומו של הנאשם, דהיינו אותו נזק קונקרטי הנדרש לביטול הרשעתו, מסר ב"כ הנאשם כי הנאשם מחזיק בתעודת עיתונאי פרטי מטעם מועצת העיתונות הארצית, וטען כי הרשעה בתיק זה עלולה להוביל לשלילת תעודה זה.

סעיף 25 לתקנות האתיקה המקצועית של העיתונות קובע כי ניתן להשהות ואף להפסיק העסקתו של עיתונאי באם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה שבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות קבע שיש בה קלון. עולה איפא כי קיים חשש ממשי בדבר פגיעה משמעותית בעתידו המקצועי של הנאשם. הטענה לפיה מדובר בפגיעה ערטילאית אין בה ממש. כפי שטען ב"כ הנאשם, רק בשנה האחרונה עבד הנאשם ב****, נסע לשליחות מטעם ****  לסוריה וצילם כתבות תוכן במקומות שונים בעולם. סעיף 25 כאמור מעניק לבית הדין לאתיקה שיקול דעת לעניין הפסקת עבודתו והשעייתו של הנאשם, אולם אין בכך משום וודאות מספקת כי עתידו המקצועי, ובתוך כך הליך השיקום שעבר, לא יפגע בעקבות ההרשעה (ראו והשוו בע"פ 3554/16 יעקובוביץ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 11.06.17), בפס' 15; וכן ראו ת"פ (ת"א) 9050-04-13 מדינת ישראל נ' פלוני (01.07.15) שהוגש על ידי ב"כ הנאשם, במסגרתו נתקבלה טענה דומה בדבר קיומו של נזק קונקרטי).

ההכרעה בתיק זה איננה פשוטה כלל ועיקר. מחד, חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם ברורה והינה חלק מרעה חולה המתפשטת בחברה הישראלית, ומאידך, לאור המידע שהובא לידי, התרשמתי כי הנאשם אדם נורמטיבי, נעדר עבר פלילי ואיננו בעל נטיות עברייניות. לפיכך, באיזון בין השיקולים השונים, בשים לב שעסקינן בנאשם נעדר עבר פלילי המנהל אורח חיים נורמטיבי, ובפרט לפגיעה הקונקרטית בעתידו המקצועי, סבורני כי יש מקום לאמץ את המלצת שירות המבחן ולבטל את הרשעתו. יחד עם זאת, סבורני כי יש להגדיל את היקף שעות השל"צ עליו המליץ שירות המבחן ולהעמידן על 350 שעות, באופן שיהלום את חומרת מעשיו של הנאשם.

הנאשם כיום נמנע משימוש בסמים ויש לקוות כי ההליך השיקומי שהחל עם מעצרו בתיק זה ימשך ויבוא לידי ביטוי בשיתוף פעולה של הנאשם עם גורמי בטיפול בשירות המבחן.

  אני מורה על ביטול הרשעת הנאשם וגוזרת עליו את העונשים הבאים:

  1. שירות לתועלת הציבור בהיקף של 350 שעות. השירות יבוצע בהתאם לתכנית שיגבש שירות המבחן. הנאשם יחל בריצוי השל"צ בתוך 30 ימים מיום קבלת התכנית. השירות רשאי לשנות את מקום ההשמה ללא צורך בהחלטה שיפוטית. הנאשם מוזהר כי אי ריצוי השל"צ במלואו יגרור את הפקעתו ויוטל עליו עונש חלופי.
  2. צו מבחן לתקופה של 12 חודשים. הנאשם הוזהר בדבר משמעות הצו והחובה לציית לו, לרבות המשמעות של ניתוק קשר עם שירות המבחן.

 מורה על השמדת המוצגים בתיק.

מזכירות תשלח ההחלטה לשירות המבחן למבוגרים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים

ניתנה והודעה היום ו' אב תשע"ח, 18/07/2018 במעמד הנוכחים.

 
שרון לארי-בבלי, שופטת בכירה
salome

salome

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.