כתב הזבל הנרצע עמרי אפריים ממשיך להפיץ תעמולת זבל של עובדות סוציליות להעסקה ישירה בעמותות, ותגבור חטיפות הילדים, כאשר מנהלי העמותות חולבים מאות אלפי שקלים כ"א
כמה כסף משלם איגוד העובדים הסוציאלים לתדמיתן במסווה של עיתונאי רווחה, עמרי אפריים? כתב הזבל הזה מסקר כל פעילות של עובדות סוציאליות ומציג אותן כאילו הן מלאכיות השרת שלא מקבלות שכר הולם. הוא אף פעם לא מסקר את הצד האחר של המטבע נפגעי קורבנות הטרור של פיגועי הרווחה.
כנראה שזבלן השכל עמרי אפריים מקבל מעטפות יפות מאיגוד העו"סים. הפעם עמרי אפריים סיקר את הפגנת העו"סיות בתאריך 17.7.2015 באהדה רבה. הפעם הם טוענות שהרבה מהן מועסקות כקבלניות ולא בהעסקה ישירה. הן תופסות את המדינה ואת האוצר, וטוענות שלא משלמים להן מספיק כדי לחטוף ילדים.
הניסיון לבלום את ההפגנה הזו באמצעות בית המשפט המחוזי נבלם ע"י השופט קובי ורדי שמחק את העתירה המנהלית, ואיפשר לעו"סיות להטריד את תושבי תל אביב מאיזור הבימה ועד שרונה.
להפגנה הגיעו גם שני חברי כנסת צבועים ונאלחים, מיכל בירן מהעבודה ואילן גלאון ממרץ. שניהם משתמשים בקלישאות הידועות שככל שמשלמים יותר כסף לעו"ס, כך מקטינים את העוני. איזו מחשבה נדירה?? איך בדיוק יורד העוני אם הכסף הולך לעו"ס ולא לציבור? מדוע האוצר לא מקציב קריטריונים ברורים לזכאות לסעד, דיור ציבורי, סיוע ומענקים, שאז בכלל לא צריך עו"סית שתתווך בין האזרח והרשות שמחלקת את הסיוע? הרי כל מה שיש לעו"סיות להציע זה טיפולים, אבל אף אחד לא שואל מה הטיפולים האלה מניבים? אפס תוצאות. ועכשיו העו"סיות רוצות עוד 3 מיליארד שקל לנפח את משכורתן עבור אפס תפוקה?
לפחות ההפגנה עברה לא בלי התנגדות ציבורית.
כעת אנו רוצים להתייחס לעו"סיות שטוענות שהן עובדות בעמותות כקבלניות. הדוגמא שהביאו היא עמותת "יחדיו". עמותת יחדיו – רוח מדבר.
עמותת יחדיו מנהלת אי שם בנגב מוסד כליאה לנערות שהוצאו מהבית, והושמו בפנימיות. מי שלא מקבלת את מרות הפנימייה, נשלחת אי שם למדבר למוסד הכליאה של עמותת יחדיו. שם אין גישה להורים והנערות מבודדות.
התיאורים באתר העמותה מציגים את המקום כגן עדן עלי אדמות: "כפר רוח מדבר הינו קהילה שיקומית מובילית להתמכרויות המעניקה טיפול ושיקום כולל ומקיף לנגמלים מסמים ואלכוהול מכל חלקי הארץ, בוגרים וצעירים, בתנאי פנימייה, בהתאם לגישת הקהילה הטיפולית וברוח 12 הצעדים. הכפר הוקם בשיתוף של המועצה האזורית רמת נגב, קרן רש"י, הרשות למלחמה בסמים, קק"ל, מפעל הפיס ובסיוע משרדי הממשלה השונים. הכפר מופעל ע"י "עמותת יחדיו" ונתמך ע"י פארמדום וקרן רש"י. הכפר מתמקד בהתמכרויות מסמים, אך בנוסף מוסמך הצוות המקצועי לטפל בהתמכרויות נוספות כגון אלכוהול, הפרעות אכילה ודרי רחוב. הכפר משתרע על שטח נרחב הכולל מבני מגורים מרווחים ומגוון חללים ציבוריים, ביניהם חדר אוכל רב–תכליתי, מגרשי ספורט, חדר כושר מאובזר, מדשאות ועוד. כל המתקנים נגישים לנכים. נופי המדבר, תחושת המרחב והרוגע מהווים מרכיב חשוב של הסביבה הטיפולית ,השילוב בינם לבין השירותים הניתנים בכפר תורם להצלחת תהליך. השיקום. תהליך השיקום מלווה באמצעות טיפול להעלאת החוסן הנפשי כאשר תהליך ההחלמה הוא ארוך ומחייב". הכפר הזה מפעיל מסגרות חירום, מסגרות טיפוליות ומסגרות לגיל הרך.
מי שמנהל את מסגרות הכליאה הללו הוא טיפוס בשם יאיר באר. הוא כותב על עצמו: מנהל בכיר בעל תפיסה מערכתית רחבה (עסקית/טכנולוגית), ניסיון עשיר בייזום, ניהול והובלת פרויקטים עתירי טכנולוגיה ואנשים. ייזום וניהול שינויים חוצי ארגון, קידום תהליכים מורכבים ושיתופי פעולה (רבי זרועות). בעל חשיבה אסטרטגית, תוצאתית ויכולת התמודדות עם ריבוי משימות בו זמנית תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים במיוחד, קבלת החלטות והנעת עובדים. Specialties:כושר מנהיגות, יכולת הנעת עובדים וקבלת החלטות, יכולת מוכחת לבניית צוותי עבודה בצורה יעילה ואפקטיבית, ראיה מערכתית רחבה ויכולת גבוהה מוכחת לזיהוי כשלים, ניתוח, תכנון ופתרון בעיות, הסתגלות מהירה, התמודדות בתנאי אי וודאות, הובלת שינויים והתמודדות עם משברים, ניתוח תהליכים עסקיים בדגש לתהליכים ארגוניים חוצי מערכות ורשתות, ניהול מו"מ, חשיבה יוצרת ומהירה.
האיש הזה יאיר באר מחזיק נערות פנימייה בכפייה בכעל כורחן ומכריח אותן לקבל טיפולים נפשיים בשיטת 12 הצעדים בעל כורחן, וגם כולא אותן בחדרי צינוק אם הן לא עושות כנדרש היה איש צבא. בחיל האוויר היה מפקד גדוד קשר טקטי (סא"ל) שנתיים ואחר כךראש מחלקת תקשוב (אל"מ). מה הקשר שלו לרווחה ולכליאת בנות בפנימיות??? כסף!!!! יאיר באר | LinkedIn
יזמי העמותה הינם: הגב' אסתר עמר ז"ל, מר אלי אלאלוף ומר יעקב טרנר. מייסדי העמותה: מר אלי אלאלוף, מר משה טל, הגב' אליזבט הומנס, מר מקסים אוחנה, הגב' רחל לב, הגב' מירי לוין – רוזליב והגב' רות פז אינגולד. נרשמה ביום כ"ג בכסלו התש"ס (2.12.1999) כעמותה מספר 580323889. בשנת 2004, הוסכם כי עמותת יחדיו תצטרף לקרן רש"י כעמותת בת. חזון העמותה הוא ליזום, לפתח להפעיל שירותים חברתיים איכותיים עבור אוכלוסיות מוחלשות בפריפריה, לצמצם מצבי סיכון ולגלות מעורבות פעילה בקביעת מדיניות בתחום החינוך והרווחה. הכפר הוקם בעלות של 60 מיליון ש"ח.
עכשיו שימו לב לחגיגת המשכורות בעמותת יחדיו: יאיר באר, בנוסף לפנסיה העצומה שהואר מקבל מחיל האויר, מקבל 304,850 ש"ח פלוס 81,563 ש"ח ועוד 3,505 לטלפון סלולארי. סה"כ 390,000 ש"ח משכורת בשנה, שזה 33,000 ש"ח בחודש, וכאמור מקבל 50,000 ש"ח פנסיה מחיל האויר. המנהלת לימור זיו מקבלת רק 300,000 ש"ח בשנה.
זו המנהלת שמקבלת 300,000 ש"ח בשנה, לימור זיו.
ואלה דו"חות העמותה:
ו אנחנו רוצים לדעת, על מה מפגינות העו"סיות הללו? נגד מי הן מפגינות? בשביל מה הן מביאות את אילן גילאון ואת כ"ח מיכל בירן להפגנות שלהן בתל אביב? הרי העמותה שבה הן עובדות מפוצצת בכסף. המנכ"לים של העמותה חוגגים על הכסף. הבוסים שם חולבים את הקופה הציבורית ב 400,000 ש"ח וגם 300,000 ש"ח לשנה. אז למה העו"סיות האלה לא מפגינות נגד המעסיקים שלהם בדימונה, איפה שמעסיקים אותם? יש להן בוס, יאיר באר, ומנהלת לימור זיו, שמרוויחים הון תועפות. מישהו השקיע 60 מיליון ש"ח בהקמת מתקן הכליאה הזה, אז למה הן לא מפגינות בשערי מתקן הכליאה? למה הסיסמאות שלהן הן כאילו שאם לא משלמים להן יותר כסף, הציבור לא יקבל שירותים סוציאליים, ומתברר שהציבור כן מקבל מיליונים של שקלים שזורמים למפעילי העמותות שמעסיקים אותן? למה הן פשוט לא שובתות? מפסיקות להגיע למתקני הכליאה, ואז יאיר באר ולימור זיו יצטרכו למצוא עובדים אחרים לטפל בנערות המשוכנות שם ב"רוח מדבר"?
מה זו הצביעות הזו שהן משתמשות בססמאות כאילו הציבור תלוי בגודל המשכורת שלהן, ומתברר שבכלל מי שהקים את הכפר הזה הוא בכלל המרוקאי שהוא חבר כנסת במפלגה של כחלון חה"כ אלי אלאלוף, זה שעמד בראש ועדה למיגור העוני (בדיחה מצחיקולה). למה העו"סיות לא הולכות אליו ומפגינות לו מתחת לבית? הרי הוא זה שאחראי למשכורות שלהן. הוא זה שדאג לכך שהבוסים בעמותה זוללים מאות אלפי שקלים בשנה, ואילו העו"סיות עובדות בזול.
אם כן לעו"סיות יש כתובת לטענותיהן: חה"כ אלי אלאלוף. למה הן לא הולכות אליו? למה אילן גילאון ומיכל בירן לא פותחות ג'ורה על החבר שלהם בכנסת שאחראי למצב המשכורות של העו"סיות בעמותה הזו? למה הציבור צריך לראות מחזות מבישים של עובדות סוציאליות בכייניות מפנות זעמן נגד המדינה או האוצר, כאשר יש להן כתובת מדוייקת לבוא ולדרוש את השכר שהן רוצות, והן יכולות בקלות להתפטר ולהשאיר את העמותה ריקה מעובדים?
מאות עובדים ועובדות סוציאליים הפגינו בתל אביב בדרישה לשפר את תנאי העסקתם ולקלוט אותם להעסקה ישירה. עובדת ממרכז הארץ: "שורדת בזמן שאני אמורה להצמיח במטופלים תקווה". סטודנטית: "מודאגים מהיום שבו נצטרך לצאת לעבוד במקצוע". צפוהעובדים והעבודות הסוציאליים דורשים לעבור להעסקה ישירה: יותר מארבע שנים מאז סיום המאבק הקודם שניהלו – יצאו הבוקר (ו') עובדים ועובדות סוציאליות לצעדת מחאה שהחלה בכיכר הבימה והסתיימה בעצרת שהתקיימה במתחם שרונה בת"א.המפגינים דרשו לשפר את תנאי העסקתם, להעביר "להעסקה ישירה" כ-9,000 עובדים סוציאליים המועסקים כעובדי קבלן בשירותים חברתיים מופרטים ולסיים "הפגיעה המתמשכת בשירותים החברתיים ומדיניות ההפרטה". הם נשאו שלטים בהם נכתב בין היתר, "לא נמשיך להיות בשקט", "רוצים צדק, לא רוצים צדקה", "ביטחון חברתי בשבילך ובשבילי".
עובדים רבים שהגיעו להפגנה, סיפרו על תנאי העסקה פוגעניים. נעה (30), עובדת סוציאלית, שהועסקה במשך כשנה וחצי בשירות מופרט של משרד הרווחה, סיפרה כי השכר השעתי שהיא קיבלה היה נמוך משכר המינימום. "אי אפשר ככה יותר", אמרה. "אני בחורה צעירה ויודעת שאם לא נעשה צעדים דרסטיים מצבי האישי והמקצועי יהיה רע מאוד. לצערי, המצב הזה משפיע גם על תוכניות לעתיד כמו הקמת משפחה ויכולת להשיג קורת גג בטוחה ויציבה".
שירה, עובדת סוציאלית ממרכז הארץ, המועסקת בשירותי שיקום מופרטים של משרד הבריאות העידה כי "החוויה שלי בעבודה היא שאני שורדת בזמן שאני אמורה להצמיח במטופלים תקווה. האבסורד הוא שכל מטופל שמשתקם, ואני כמובן שמחה על כך, בא לידי ביטוי באובדן שעות עבודה וכיון שאני עובדת שעתית זה משפיע ישירות על השכר שלי".
ענת סרי, חברה בתנועת הסטודנטים "עו"סים שינוי", אמרה כי "75% מהסטודנטים שמסיימים לימודי עבודה סוציאלית הולכים להיות עובדי קבלן, למדנו באוניברסיטה איך לתת שירות מקצועי, ובשטח אנחנו לומדים שזה בלתי אפשרי עם העומסים. אנחנו מודאגים מהיום שבו נצטרך לצאת לעבוד במקצוע".
אלה כהן, יו"ר תנועת עתידנו, הנמנית על מארגני ההפגנה, מסרה כי "השטח בוער. כ-19 אלף עובדות ועובדים מצפים לבשורה משמעותית באשר לתנאי העסקתן ובאשר להפסקת הפגיעה בשירותים החברתיים. "עתידנו", כתנועת שטח חברתית, קוראת לכל העובדים והעובדות הסוציאליות להגיע לצעוד איתנו ולהיאבק על עצמנו ועל מדינת הרווחה הישראלית".
המפגינים דורשים להעביר להעסקה ישירה אלפי עובדים סוציאליים המועסקים כיום כעובדי קבלן באמצעות חברות כוח אדם וכן באמצעות עמותות וחברות פרטיות המשמשות כמפעילות של משרדי הרווחה, החינוך והבריאות. פעמים רבות, מדובר בעובדים המועסקים "כתף אל כתף" עם עובדים של המגזר הציבורי, אך בתנאים פחותים. בנוסף דורשים העובדים שינוי משמעותי בטבלאות השכר, שלא התעדכנו זמן ארוך, וכן הוספת תקנים.
