הצצה לרשת ניהול הוסטלים בפיקוח משרד הבריאות של פרויקטים שיקומיים בע"מ – פנימיית בית גאיה לנערות חולות נפש – תחקיר
מי עומד מאחורי רשת פנימיות והוסטלים לנערות שנחטפו מהוריהן? הרבה כסף זורם בהוסטלים הללו. תחקיר שנערך גילה כי כנופיה של אנשים מסתוריים הצליחה להשתלט על המכרזים של משרד הרווחה ומשרד הבריאות לניהול הוסטלים לנערות חטופות עם צרכים מיוחדים, בעיקר נערות שמתייגים אותן כעברייניות וחולות נפש, בגלל שהן רוצות לחזור הביתה לאבא ואמא. האם השמות הללו מוכרים לכם: חיים ליוקומוביץ, יוסף כהן, עו"ד ערן כהן – מנכ"ל פרויקטים שיקומיים בע"מ, גרשון מירה – סמנכ"לית של פרויקטים שיקומים בע"מ, ועו"ד מעיין לבבי – כל אלה הם החוגגים על הקופה הציבורית במסגרת רשת חברות בע"מ בשם "פרויקטים שיקומיים בע"מ".
למערכת נודע שבין חיים ליוקומוביץ ועו"ס רות מטות מירושלים, יחסים קרובים ביותר של משחד – משוחדת, והיא זו שדואגת לאספקה טרייה של בנות, בדרך כלל מאיזור ירושלים.
קחו לדוגמא את פנימיית בית גאיה לנערות חולות נפש. הקימו פנימייה והחליטו שצריך למלא אותה בנערות חולי נפש. איך עושים את זה? לוחצים על הנערות שרוצות לחזור הביתה עד שיתחרפנו, כותבים עליהם דו"חות עו"ס ומדביקים להם הפרעות התנהגות. ככה מכינים את הקרקע כדי לאכלס את הפנימיות לחולות נפש.
הורה המחפש חומר על פנימיית הזוועות בית גאיה יראה מלל מכובד ותמונות יפות. ההורה לעולם לא ימצא את שמות האנשים שעובדים שם, כי כולם שומרים על אנונימיות. גם הרשת התמנונית של חיים ליוקומוביץ שומרת על עמימות ואנונימיות. אבל בדיקה במאגרים משפטיים מגלה שהם כל הזמן נתבעים על הטיית מכרזים, ובתי המשפט תמיד דוחים את העתירות האלה.
אל תאמינו למה שכתוב. על בית גאיה כתוב שזו פנימייה שהוקמה במרץ 2009 ונמצאת בפיקוח משרד הרווחה, השרות לילד ונוער. בית גאיה הינה מסגרת ארצית. מטרת פנימייה לשמש מסגרת שיקומית ייחודית לנערות לאחר אשפוז פסיכיאטרי או כחלופה מניעתית לאשפוזים פסיכיאטריים. הפנימייה מהווה מסגרת ייחודית ל- 40 נערות בגילאי 10-18. הפנימייה פועלת בשיתוף עם השירות לילד ונוער, משרד הרווחה. מערך הפנימייה מורכב מפנימייה ובית בוגרות המותאם לנערות אשר עברו תהליך שיקום ומשולבות באופן מלא בקהילה. מאפייני האוכלוסייה בבית גאיה: נערות הסובלות משילוב או מחלק מהליקויים הבאים: ADHD, הפרעות התנהגות, הפרעות נפשיות ורגשיות, הפרעות אישיות ומחלות נפש, שיש בהן לעיתים סיכון עצמי וסיכון האחרים. הגדרה זו כוללת: הפרעות בתפקוד הרגשי, קשיים בוויסות דחפים, הפרעות בשיפוט, הפרעות במישור היחסים הבין אישיים, הפרעות בתהליכי למידה והבנת תהליכי סיבה ותוצאה, והפרעות באפקט.
הבעיה היא שהנערות המגיעות לבית גאיה לא מגיעות בגלל בעיות פסיכיאטריות, וגם לא מאבחנים אותן כחולות נפש. שולחים אותן אחרי ועדה סודית במשרד הרווחה, שם פקידות הסעד מלכלכות על הבנות ותופרות להם תיק בגלל בעיות התנהגות. כך מאכלסים את הפנימיות הללו בנערות שאינן חולות נפש, והורסים להן את החיים. על 40 בנות מדביקים כמות לא מבוטלת של עלוקות: מנהלת, צוות עו"סים, פסיכיאטר ילדים, אם בית, פסיכולוג, רכזת חינוכית, צוות מדריכים שיקומיים, אחות, צוות פסיכותרפיסטים מגוון.
תמונה מהאתר של בית גאיה
באתר של פרויקטים שיקומיים תקראו שהתוכנית הטיפול כוללת: טיפול התנהגותי קוגנטיבי, פסיכותרפיה, טיפול תרופתי, טיפול מיני, טיפול באומנות, טיפול בבע"ח, טיפול במוסיקה וכדומה".
האמת הרבה יותר אכזרית ממה שמתפרסם. מדובר בקן קוקייה של ממש. נערות שדוחפים להם כמויות נכבדות של סמים פסיכיאטרים ללא הגבלה וללא פיקוח. משטר אלים של משמעת ועונשים, כולל חדר בידוד, כליאה, איזוקים, הולדינג והענשה גופנית. מי שמגיעה לשם משתגעת רק מלהיות שם.
הנה כמה תגובות שליקטנו מהאינטרנט:
תגובה אחת: גם אני מכירה נערה חוסה שנמצאת בבית גאיה באשקלון. בזמן הקצר שהיא נמצאת שם, נדהמתי מהעונשים שהיא קיבלה, כמו בית כלא: מניעת שיחות וביקורים, איום במניעה לצאת הביתה. עונש להישאר בחדר. נערה שיותר מכל זקוקה לחום ואהבה הגיעה בעצם לתחליף כלא. בית גאיה אשקלון.
תגובה שנייה: אני בבית גאיה כבר 9 חודשים, והעונשים שמקבלים שם הרבה יותר איומים מצופייה, כליאת בנות בחדרים, לנקות את כל הבית לבד, להיות מופרדת, נעילה במקלט, כל דבר הכי קטן מזמינים לך משטרה, מונעים לך שיחות וביקורים ויציאות הביתה, לא נותנים לך סיגריות במשך שבוע ימים ועוד מלא דברים … אז אנשים אל תחשבו שצופיה זה מקום גרוע, קודם תנסו את בית גאיה לפני שאתם מדברים על צופיה.
תגובה שלישית: כן יש חדר שנקרא 'פסק זמן', אך הוא משמש בפועל כמו שהוא נקרא לתת פסק זמן לנערות שהחביאו סיגריות אלא לנערות שהגיעו למצב פגיעה בנערות אחרות או צוות. ישנם עונשים כמו אי יציאה הביתה.
בוועדה לזכויות הילד דנו בנושא החשש מפגיעה בזכויות אזרח במעונות הללו לנערות "חולות נפש". האגודה לזכויות האזרח התלוננה על התעללות, והפרות של זכויות אדם של הנערות השוהות במעונות הכוללות שימוש בכוח, כליאה של נערות בחדריהן למספר ימים ואף כליאת נערות בכלוב המכונה "פסק זמן". במוסד אין לנערות מספיק פרטיות: נערות התלוננו על חשיפת יתר שקיימת במסגרת משוב קבוצתי המנוהל במעון כשיטת טיפול.
חלק מהשיטה לאלף את הבנות שלא להתנגד צוות המטפל היא פתיחת תיקים פליליים נגד הנערות על כל דבר אפשרי, החל מניסיונות בריחה שלא היו, המשך הקשר עם ההורים ללא רשות הצוות, על שימוש בסמים ושימוש בכוח. כאשר פורצת מריבה הצוות מייד מתקשר למשטרה ומסבך את כל הבנות בתיקים פליליים. הנערות המתלוננות ציינו שאין להן כתובת חיצונית לפנייה לתלונתן ואין להן ייצוג בהליך משפטי כאשר נפתח נגדן הליך פלילי.
הנערות מופנות למעונות בעוד שאפשר לטפל בהן בקהילה, אבל בגלל הכסף הגדול של הפנימיות אי אפשר להפסיק את השיטה. העובדות הסוציאליות מפנות לשם נערות שהן שאינן חולות נפש. הן גומרות על החיים של הבנות. העו"סיות לא מוכנות להשקיע שקל אחד בהורים, לא מוצאים לנערות האלה פתרון בקהילה ולכן מפנים את הנערות לשם.
הדבר הכי חמור הוא כליאת הנערות בתוך החדרים לפעמים 3-4 ימים. מטרטרים את הבנות בלי סוף. כמו במחנה עינויים נאצי כל היום דורשים מהנערות לקרצף את הקירות. לאחר מכן עושים כאילו נמצאה שריטה בקיר ולכן הנערות צריכות לקרצף את הקירות שוב פעם.
ישנו חדר שנקרא "פסק-זמן" אליו מפנים נערות שנכלאות. כליאה בתוך החדר של הנערה הוא דבר שבשגרה כשכל פעם מישהי עושה משהו שהוא לא בסדר.
אין לנערות ייצוג משפטי, מונעים מהנערות לעיין בתיקים המשפטיים שלהן
נושא ייצוג המשפטי של הנערות. הנערות נקלטות במעון ולאחר מכן יש דיונים שונים. אנחנו חושבים שמאוד חשוב שהנערה תהיה מיוצגת על ידי עו"ד כדי שהיא תוכל לנסח את הצרכים שלה בצורה הכי יעילה.
ישנו גם נושא הפרטיות. אין לנערות שם פרטיות, הן לא יכולות לעיין בתיק שלהן. אין נהלים ברורים מתי כן אפשר לעיין ובאיזה סוג של חומר כן אפשר לעיין.
אנחנו שמענו עוד טענה לפיה לפעמים האנשים שמחליטים לכלוא את הנערה בתוך החדר שלה, לא מדווחים לממונים עליהם. אין דיווח ואין מנגנון של פיקוח ובדיקה. אף אחד לא בודק איך הדברים מתנהלים שם.
נושא הפרטיות הוא מאוד חשוב. יש משוב קבוצתי בו המדריך או העובדת הסוציאלית מספרים לכולם איך הנערה התנהגה ושההתנהגות שלה לא הייתה נאותה. זה דבר שפוגע בפרטיות של כל נערה ששוהה שם. אין משוב אישי, מדובר במשוב קבוצתי.
להורים לעומת זאת מספרים סיפורים אחרים: ש"צוות הטיפול בפנימייה עובר הכשרות מקצועיות ונהנה מהדרכה מקצועית צמודה. הצוות עובד בתקינה מתוגברת וכל חניכה נהנית מליווי מקצועי צמוד לאורך כל שעות היממה. לכל חניכה יש הזכות הבסיסית לחיות את חייה בקהילה מתוך בחירה חופשית ואחריות אישית. מכורח זה זכותן הבסיסית לבחור ולחיות בקהילה תוך הפגנת אחריות אישית על מעשיהן".
בפועל הצוות מתחלף כל הזמן בגלל חיסכון במשכורות. אין כל תפיסה טיפולית אלא מדיניות פשוטה: עבודות לצורך אילוף והעסקת הנערות, בצירוף עונשים ברוטליים.
כמה כסף זורם בחברות המנהלות את ההוסטלים של משרד הבריאות? המון כסף.
על פניו נראה שהמכרזים תפורים מראש, ונראה שתמיד יש זוכה אחת במכרזים האלה: חברת פרויקטים שיקומיים בע"מ, כשעל כל גרורותיה ושלוחותיה של פרויקטים שיקומיים בע"מ – ח.פ. 51-264150-7: קידום פרוייקטים שיקומיים ב.ה. בע"מ (פתרונות דיור ח.פ. 51-329517-0), אתגרים פרוייקטים שיקומיים בע"מ – ח.פ. 51-316575-3, ממחל השקעות בע"מ – ח.פ. 51-382014-2, כשחיים ליוקומוביץ הוא הדירקטור היחיד.
בקידום חיים ליוקומוביץ דירקטור יחד עם יוסף כהן, נועם כהן וערן כהן. בממחל הוא שותף למאיר ממרייב (ממח"ל מתמקדת בשירותי רפואת שיניים).
חברות אלה כולן בבעלותו המיסתורית של חיים ליוקומוביץ ושותפו יוסף כהן.
עד לאחרונה היו שותפים להם גם חברה בשם: כהן ב.ה. השקעות בע"מ בבעלות משה שלו, אולם בעקבות סכסוך בבית המשפט נקבע שחיים ליוקומוביץ ויוסף כהן ירכשו את 25% המניות של משה שלו במחיר של 7.5 מיליון ₪, לפי שווי חברה של 28 מיליון ₪.
משיטוט באינטרנט גילינו כי אלה הם החוגגים על הקופה של פרויקטים שיקומיים בע"מ: עו"ד ערן כהן, מנכ"ל פרויקטים, גרשון מירה, סמנכ"ל, עו"ד מעיין לבבי.
למה זה כל כך אטרקטיבי? הנה דוגמא: בתיק שהגיע אל השופט יהודה זפט בתל אביב, תקפה חברת מדיטון את משרד הבריאות ואת פרויקטים שיקומיים בע"מ על הטיית מכרזים ושימוש באנשי קש באספקת שירותי רפואת שיניים לילדים. זאת בשל העובדה שנחשף מייל שנשלח בטעות מהרוח החיה מאחורי פרויקטים שיקומיים, דר' בורדובסקי, שכתב: "מקסימום נשים איש קש בפרונט".
החברה שהפסידה טענה כי "תוכנה של ההודעה האלקטרונית האמורה מהווה ראיה כי פרויקטים שיקומיים בע"מ (חיים ליוקומוביץ ויוסף כהן) אינה בוחלת בנקיטת דרכי ותכסיסי רמייה כדי לזכות במכרזים", וכמובן שבמשרד הבריאות מעלימים עין.
רק לשם דוגמא למה זה משתלם, פרויקטים שיקומיים סגרה דיל עם חברת קולגייט על קניית מברשות שיניים במחיר של 0.89 ₪ ליחידה, אבל בהצהרת פרויקטים שהומצאה לוועדת המכרזים נקבה בהצעתה 4.30 ₪.
