ד"ר רפי שובלי ההסבר לשם בלקן ומזרח – חטיפת ילדי תימן בלקן ומזרח

Spread the love

[youtube=http://youtu.be/oZJ1FViyduE]

יום מודעות בפרשת חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן – מפגש שני:

עמותת עמר"ם בשיתוף בית אחותי מקיימים מפגש שני לציון יום מודעות שנתי בפרשת ילדי תימן מזרח ובלקן.

לפני שנה נפטר הרב עוזי משולם, אחד הנאבקים להכרה וחקירה בפרשת ילדי תימן, בלקן והמזרח. מאבקו נגדע באלימות אך נשא פרי: הוא הביא להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית בנושא והביא לפתחו של לב הקונצנזוס שאלות קשות בנוגע לחטיפתם של ילדים מקרב עולי תימן ורבים נוספים. חוקרים רבים הלכו בעקבותיו וגילו טפח אחר טפח טרגדיות רבות מספור, קולות שהושתקו. החלטנו לציין באופן קבוע את יום פטירתו כיום מודעות בפרשת חטיפת ילדי תימן, בלקן והמזרח (כפי שכינה את הפרשה, בנדיבות גדולה, הרב משולם) ולקיים במספר רב כלל האפשר של מקומות ערבי הרצאות, שיח ועדויות בנושא, עד ליום בו תוכר הפרשה – הווי אומר העוול הנורא הזה – באופן רשמי.

ד"ר רפי שובלי: הראשון שהתעקש על השם בלקן ומזרח, היה הרב עוזי משולם עצמו. הוא הבין שפרשת חטיפת ילדי תימן, הפכה את הבעיה של תימנים בלבד. אני נתקלתי בזה בעת שנות התשעים.

היה לנו פעיל אשכנזי שהתחתן עם תימניה והוא היה יותר תימני ממנה, היה מאוד איכפת לו, ותמיד שאלו אותו "מה לך ולתימנים?"

זה נתפס כבעיה של תימנים, והרב משולם התעקש לקרוא לכך "פרשת ילדי תימן בלקן ומזרח". הרב הוציא חוברת מודפסת על נייר כרומו של מקרה מכל מדינה מאפגניסטן ועד מרוקו, הוא עשה עבודה. הוא לא היה רק אחד שהסתובב ברחוב, הוא עשה עבודה מחקרית והביא עדויות.

הבלקן זה כל המדינות, זה יכול להיות איראן, ונדמה לי שהיה שם בולגריה ובוודאי תורכיה. יש גם מקרה וחצי של פולנים.

ד"ר רפי שובלי: כשאין לך איפה לבוא לדרוש את הצדק במערכת הממוסדת אז אין לך מה לעשות

[youtube=http://youtu.be/Ki8qk4c1ldA]

דבר אחד שהמאבק המזרחי הזניח אותו זה ההבנה שמערכת המשפט היא חלק מאוד חשוב ממערכת הדיכוי, אולי החלק הכי חשוב. כשאין לך איפה לבוא לדרוש את הצדק במערכת הממוסדת אז אין לך מה לעשות.

לטעמי מערכת המשפט אולי אפילו יותר מושחתת מהפוליטית, אני לא מוציא את זה מכלל אפשרות. הסטטיסטיקות שפורסמו עם השנים ש- 90% מהשופטים הם אשכנזים והמצב הזה לא השתנה.

נזכרתי בפינוי כפר שלם בשנת 2007, הפינוי הראשון נקבע בערב פסח והמשטרה קראה לו "ביעור חמץ" להריסת הבתים.

אחר כך נקבע מועד לפינוי ביום השואה, ובגלל שהם ברגע האחרון נזכרו עם הקונוטציה של הגיסטאפו שאחר כך יבוא, אז הם ביטלו. זה פשוט היה מדהים לראות את ההתנהלות חסרת המעצורים והטמטום שלהם.

הרב משולם החל לעשות פעילות מאוד מסודרת בעניין היעלמות ילדי תימן, גם מחקרית וגם ציבורית. הוא פנה לחברי כנסת, אינטלקטואלים, הוא כתב,  ובשלב מסוים, הוא מצא את עצמו במין סכסוך שכנים שהפך להיות עם היחידה ללוחמה בטרור של המשטרה. הם יושבים בחוץ והוא בפנים, והם ירו לתוך הבית.

ד"ר רפי שובלי "הטרנספר שיטה ציונית – גירוש תימני כינרת"

[youtube=http://youtu.be/z2HJeSAVTqA]

פרשת ילדי תימן – אנטומיה של קמפיין המחאה הארוך ביותר בישראל.

אין דיכוטומיה ברורה בין דתיים לחילוניים, והייתי אומרת שהזהות התימנית לא מאפשרת ממש להיות חילוני ותימני. אתה חייב להיות מסורתי כדי שתהיה חלק מהמרחב התרבותי.

בקמפיין ילדי תימן בדור הראשון בשנות החמישים, השיח הוא אבולוציוני, מתפתח שאני הצטרפתי אליו. אני חבר מערכת וכותב מאמרים.

הביקורת התימנית משתמשת הרבה פחות בכלים תיאורטיים. אם יש תיאוריה היא חייבת לצאת קודם כל מהעובדות. צריך להכיר את העובדות ומשם לצאת אל התיאוריה. כל הארגונים של הביקורת התימנית פעלו בתוך הקהילה. הם לא היו בתל-אביב, הם היו בתוך שכונות תימניות והקהל שלהם היה "שכונה", "עיירת פיתוח". פעלנו בשכונות פריפריה ולא הגענו לתל-אביב.

העניין של הגדרת הזהות היא קודם כל תרבותית. הזהות חייבת להיות תרבותית ולאחר מכן באה פוליטיקה, מה שבעצם "אפיקים" מבטא. הדבר הזה בא לידי ביטוי באנטומיה של מאבק חברתי.

בכפר שלם כשנהרסו בתים בשנת 2007, נכתבו מאמרים על המאבק הזה והוא היה מאבק כלכלי. אנשים ישבו על אדמה קניינית שמראש לא היתה שלהם והטענה שלהם היתה שיישבו אותם באיזור ומה יקרה איתם.

ביצעו טרנספר, גירוש. אם היו בצבע אחר זה לא היה קורה. המקרה הכי בולט זה בעין כרם בירושלים, שם האשכנזים סידרו אותם והכל והתימנים נמצאים במצב של האנשים בנווה עמל כיום.

יש כאן היסטוריה של טרנספר שקדמה לנכבה.

ד"ר רפי שובלי: כשהתימנים הגיעו לארץ התנועה הציונית גנבה מהם את רכושם

[youtube=http://youtu.be/32wFLH_fWmU]

פרשת ילדי תימן – אנטומיה של קמפיין המחאה הארוך ביותר בישראל.

החשבון הכלכלי – הגיע שר השיכון מאיר שטרית ואמר לתושבים שגרו בתל אביב, ורצו לתת להם כסף שיספיק להם לדירה בשדרות, הם אמרו אנחנו עובדים בתל אביב, מרכז חיינו בתל אביב, אנחנו רוצים דירה בתל-אביב. מאיר שטרית הסביר להם "שזה לא כלכלי לתת להם דירה בתל-אביב".

הם ניסו להסביר לו שיגדילו את אחוזי הבניה לקבלן ואז זה יהיה משתלם לו לתת להם דירה בתל-אביב, ואני אמרתי שאם שר השיכון רוצה לעשות חשבון כלכלי, אז שיעשה חשבון כלכלי, לא צריך לוותר בעניין.

כשהתימנים הגיעו לארץ, התנועה הציונית גנבה מהם את הבגדים הרקומים, את כתבי היד שלהם, אני לא רוצה לדבר על הילדים, את הכסף, הזהב והתכשיטים וכל היודאיקה. הם עשו בזה מכירה פרטית.

אני אמרתי אם שר השיכון רוצה לעשות חשבון כלכלי, אין בעיה. הוא צריך לתת לנו את כל תל-אביב. כשאתה מסביר למישהו את הכאב מתוך ההיסטוריה שלו, זה מעצים אותו.

צריך מאוד להתאמץ להכניס שיח כזה למיינסטרים. בשיטה הזו יש חיסרון אחד. צריך לדעת היסטוריה ולקרוא יותר מחצי עמוד בפייסבוק.

ניסחתי עצומה שלא יצאה אל הפועל להסיר את ההכרה בעניין "תל אביב העיר הלבנה" כי זה משמש להלבנת האוכלוסיה. רק שתבינו לאן הדברים הגיעו.

קישורים:

עדויות פרשת חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן – עמותת עמר"ם בשיתוף בית אחותי

משוגעים, קוראים להם, הוזי הזיות – יום המודעות בפרשת חטיפת ילדי תימן

העלמת ילדי תימן – נעמה קטיעי פעילה בעמותת עמר"ם: "הילדים נעלמו כשהם הגיעו למוסדות כמו בתי ילדים ובתי חולים – הילדים נעלמו אחרי מפגש עם הממסד"

סיפורה של משפחת סיבליה שבנם חיים נלקח לאימוץ ללא ידיעתם בדרך הערמה קשה – מתוך הספר "איפה הילד" שושי זייד

משרד הרווחה מודה: עובדות סוציאליות חטפו ילדים ממחנות עולים לתיירים ומשפחות חשוכות ילדים – מעריב 1986

כבוד הרב עוזי משולם הלך לעולמו לאחר שהורעל ע"י חורשי מזימה רעה עקב חשיפתו את פרשת חטיפת ילדי תימן. יהי זכרו ברוך!

חנה סולודקין בתה של מרינה בכנס לזכרה של חה"כ לשעבר ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה. – לזכויות ילדים והורים

פרשת חטיפת ילדי תימן – הקשר הישראלי – תחקיר בן כספית

סיפורו של אורי וכטל שנולד כפלתיאל רדא סעד – חטיפת ילדי תימן – כלביית ויצ"ו – פשעי משרד הרווחה

ד"ר שושנה מדמוני גרבר: "פרשת ילדי תימן מזרח ובלקן" – היכן הילדים?

מומי בירנבוים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.