תמר סנונית פורר בימ"ש לענייני משפחה ר"ג – פשעים בדלתיים סגורות – מינתה את אקי"ם אפוטרופוסות שביצעו מעשים פליליים כלפי חוסה
הדלתיים הסגורות של בית המשפט גרמו לשופטת תמר סנונית פורר להתנהג כחותמת גומי לתסקיר משרד הרווחה ולייתר את תפקידה כשופטת ופוסקת בתיק. לו היה מדובר בכסף שנגזל מהחוסה, ניחא. במקרה שלפנינו נגרמים לחוסה נזקים בלתי ניתנים לריפוי.
החוסה בחור צעיר לוקה בפיגור קל "אובחן" על ידי פקיד סעד כסכיזופרן! אתם קוראים נכון.
פקיד הסעד אמיר שוורץ "איבחן" את החוסה בשנת 2010 כסכיזופרן ובהתאם לכך, הולעט החוסה בסמים פסיכיאטריים במוסד אקי"ם השייך לאותו פקיד הסעד – אמיר שוורץ, עבריין מורשע בתיק בד"מ 121/13 ופוטר משירות המדינה בינואר 2014. פסק הדין נגד אמיר שוורץ בקישור מטה.
רק מטעם זה, היה על השופטת סנונית פורר לבטל את האפוטרופוסות שניתנה לאקי"ם אפוטרופוסות או לחלופין לנקוט במשנה זהירות ולהחליף את האפוטרופוסות. המידע הנ"ל לא שינה לשופטת מאום. והיא כתבה פסק דין חסר חמלה כשהיא משכתבת את התסקיר כפסק דין.
מדובר בבחור צעיר הסובל מפיגור קל שרשויות הרווחה כפו עצמם עליו ועל משפחתו ומשנת 2010 עושים הכל למרר את חייו וחיי הוריו. ההורים נלחמים לגדל את בנם בכוחות עצמם, לשווא.
פקידות הסעד חברו ביחד עם פק"ס אמיר שוורץ הבעלים של אקי"ם אפוטרופוסות (עבד כפקיד סעד בשירות המדינה ובמקביל ניהל עמותות פרטיות של חוסים בניגוד לחוק ובניגוד להוראות התקשי"ר של עובדי המדינה) להוציא את הבן ממשמורת ההורים, ולשלוח אותו למוסד אקי"ם.
פקידות הסעד תוך תחבולה ותרמית הוציאו תסקירים שקריים ומסולפים נגד הבן ומשפחתו, שם תיארו הזנחה של הבן. המשפחה לא קיבלה העתק מהתסקירים שנשלחו לבימ"ש לענייני משפחה שהוציא צווים במעמד צד אחד מבלי ליידע את המשפחה. בכך ביצעו מחטף.
אמיר שוורץ הבעלים של אקי"ם אפוטרופוסות פעל מתוך חמדנות ותאוות בצע לשמן ואילו פקידות הסעד פעלו מתוך תחושת נקם, מאחר והאב תקף אותן בחריפות על התנהלותן ופעל להדיחן מעבודתן.
תחבולה ותרמית
עו"ד ורוניקה ברומברג ב"כ האב והחסוי, בפרוטוקול הדיון מיום 2/7/14:
"אני הצטרפתי לייצוג מלפני מספר שנים. אני מלווה את המשפחה שנים רבות והייתי נוכחת בדיונים.
צר לי שבית המשפט בא בדעה קדומה. מדובר בדיני נפשות.
חשוב לי לסבר את אזנו של ביהמ"ש. פקיד הסעד הראשי ואני הופעתי מולו שנים על גבי שנים, מאז ועד היום פקיד הסעד הוא נגד המשפחה, אני מלווה את המשפחה שנים.
לא הבנתי מה העניין האישי שיש לו עם המשפחה, איך הוא בא אישית להיפגש עימו. הוא עשה את הילד סכיזופרני, לא ברור ולא ידוע אם היתה לו אבחנה כזאת.
יש טענות פליליות כלפי משרד הרווחה ואנו נגיש גם תביעה נזיקית קשה. אני מלווה את המשפחה שנים.
מולי פקיד הסעד שיקר וכל פעם הייתה תקווה שהילד חוזר.
אני מבקשת שהאפוטרופוסות תעבור לאבא. אם יהיה מומחה בהסכמת הרווחה והוא יבדוק ויתן חוות דעת לגבי מסוגלות הורית והייתה בהסכמה מומחית ולא היה כזה דבר, מר אמיר שוורץ שיקר לי בעיניים.
אני מבקשת שהאפוטרופוסות תחזור לאבא. האבא לא נגד התרופות. האב רוצה אבחנה מדויקת מה קורה לבנו.
הפרופ' קבע שיש לו פיגור גבולי וזה לא סכיזופרניה. אני הייתי בתוכנית של רפי גינת, הרביצו לילד שם והתוכנית היתה מאוד "צועקת" והאב לא מתנגד לתרופות. אמרו שהאפוטרופוסות תהיה משותפת ואז יעבירו.
כל פעם יש הסלמה לפני תסקיר. יש טענות מצד הפנימיה שהוא לא מחזיר את הילד בזמן. הם המציאו את האיחורים בוודאות. זה לא מהותי. אם הם כותבים שהתרופות הוחזרו כנראה שהוא לא ראה אותם, זה לא הוזכר.
אמיר שוורץ הוא הרס את הילדים הללו ואחד מהם זה הילד של xxx, זה פשע."
אקי"ם אפוטרופוסות ופקידות הסעד במעשיהן הזדוניים והשפלים, לפני כתיבת תסקיר נוהגות להסלים את המצב של החוסה ולגרום לאב עוגמת נפש כמו בידוק משפיל טרם כניסה למוסד, כדי למנוע מהאב לבקר את בנו במוסד.
הבן קשור מאוד לאביו וסומך עליו, והאב מטפל בבנו ברגישות, רוך ואהבה.
עו"ד רונית וינגרטן משקרת בלי בושה – ב"כ היועמ"ש משרד הרווחה
"אני לא מכירה את אמיר שוורץ ומעולם לא דיברתי איתו".
מדובר בשקר נתעב. רונית וינגרטן עובדת שנים רבות בעיריית רמת-גן וקשורה בקשרים הדוקים עם העמותה של אמיר שוורץ אקי"ם אפוטרופוסות, אליה נוהגת עיריית רמת גן לשלוח חסויים. רונית וינגרטן וחברה אמיר שוורץ השתלמו בכנסים של משרד הרווחה המתקיימים חדשות לבקרים (תמונות יועלו בהמשך לרשת).
אמיר שוורץ מנהל מוסד אקי"ם השתמש בחסויים כסחורה לרשת העמותות שהקים, ואליהם נשלחו מטעם עיריית רמת גן.
עו"ד רונית וינגרטן ידועה בהיותה שקרנית מניפולטיבית הפועלת להטלת מכשולים בירוקרטיים כלפי האזרח. כפי שהעידה במהלך הדיון היא נתפסה לקטנות, כמו איחור של שעתיים בהחזרת החוסה למוסד בו הוא שוהה.
בשיא חוצפתה העזה ללהג דברי שיטנה נגד האב:
"הדבר לא נכון לחסוי הקרבה הזו".
יתכן כי וינגרטן גדלה במוסד, רק כך ניתן להסביר את אטימותה ושיטמתה כלפי האהבה שמרעיף האב על בנו יחידו.
לקינוח מסיימת וינגרטן:
"אין לי דרך נוספת להגיב לטענות חבריי".
אכן לא היה כל צורך, השופטת חותמת הגומי של משרד הרווחה, כתבה פסק דין הנוגד את כבוד המשפחה וחירותה.
האב העלה טענות קשות נגד משרד הרווחה שראוי היה, כי בית המשפט יבדוק אותם , לאור הראיות שהציג על ידי באי כוחו עו"ד רחמים גדי (סיוע משפטי) ועו"ד ורוניקה ברומברג (פרו-בונו), מהם עולה כי "האיבחון" שבוצע לבנו אינו נכון.
- הבן מאובחן בפיגור סביר, ואילו משרד הרווחה קבע כי הבן סכיזופרן, עובדה שאין לה תימוכין במסמכים רפואיים. רק מטעם זה, ראוי היה לקבל את טענות האב, כי "הטיפול" של משרד הרווחה לוקה בחוסר סבירות קיצונית.
- המוסד אליו נשלח בכפיה הבן אקי"ם אפוטרופוסות, סוקר בכתבות תחקיר מחרידות שכתוצאה מהן פוטר אמיר שוורץ מתפקידו כפקיד סעד בשירות המדינה. גם מטעם זה, ראוי היה לקבל את טענות האב, כי "טיפול" משרד הרווחה לוקה בחוסר סבירות קיצונית.
- התסקיר המסולף שנכתב נגד האב הכיל טענות הזויות כמו "איחור של שעתיים בהחזרת הבן למוסד" וטענות ספוקלטיביות של "אי מתן כדורים" – הינן טענות סברה שאין להן מקום במשפט הישראלי והן בלתי מבוססות.
סנונית פורר, בפסק דינה:
"8. מבקש האב להפוך את התיק לתיק עקרוני בו יכריע בימ"ש בעניינים שלא רק שאינם בסמכותו, אלא עניינים שאין בינם לבין האפוטרופ' על בנו, דבר".
בכך פטרה עצמה השופטת מלדון בטענותיו הקשות של האב כלפי המוסד בו שוהה הבן וכלפי משרד הרווחה. יובהר, כי הסמכות כן נתונה לבית המשפט לבדוק טענות קשות על גורל הבן המצוי במוסד אליו נשלח בצו בית המשפט ומהות הדיון היא העברת האפוטרופוסות לידי האב – אם לבית המשפט אין סמכות לדון בכך, למי כן???
"עקרון עשיית הצדק וחשיפת האמת", נובע מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מדובר בעקרון על, אשר חובה על בית המשפט לפעול על פיו. חשיפת האמת הינה נשמת אפה של מערכת המשפט. היא בסיס הלגיטימיזציה האזרחית, הציבורית והמשפטית, אשר לאורם פועלת מערכת בתי המשפט.
טענת השופטת מעוותת, מיתממת ומפקירה את החסוי לגורלו ומאפשרת למוסד להמשיך ולפגוע בחוסה במוסד ללא פיקוח. התפקיד של שופט ובמיוחד שופט לענייני משפחה לשמש מגן כלפי חסויים ועשוקים שגורלם התאכזר אליהם.
התופעה המזעזעת המוכרת לכל מי שמצוי בתחום הרווחה. משרד הרווחה נוהג לכתוב תסקירים שקריים, משוכתבים ממשפחה למשפחה כשההבדל היחידי הוא שמות הקורבנות היעודיים המתחלפים. המעטים שפונים לעזרת בימ"ש לענייני משפחה נתקלים בשופטים המוציאים להם את נשמתם ומשמשים חותמות גומי של משרד הרווחה.
מדובר בפשע של ממש. מההורים נשללת הזכות להורות.
האמת העגומה, שתסקירי משרד הרווחה מתקבלים כפסק דין והשופטת היא מריונטה של פקידות הסעד ופועלת בידיים כבולות. כמה עצוב שמאז קום המדינה ועד ימינו הצדק נעשה כל כך דלוח.
לקריאת פסק הדין הקלק בקישור מטה:
קישורים:
