הציבור מוקיע פשעי משרד הרווחה נגד הילדים במוסדות הכפייה – תגובות על כתבת התחקיר "חשופים" – מה קורה בפנימיות לילדים בסיכון?
הציבור מוקיע פשעי משרד הרווחה נגד הילדים במוסדות הכפייה – תגובות על כתבת התחקיר "חשופים" – מה קורה בפנימיות לילדים בסיכון?
"ישראל היום" – 11.04.2014 – תגובות לכתבה "חשופים" מגיליון השבוע שעבר
טראומה רב-דורית
רוב הפגיעות יכלו להימנע באמצעי פשוט, המקובל בכל העולם המערבי: העברת תקציבים לשיקום משפחות והדרכתן, במקום לעקירת ילדים מבתיהם.
פירוק המשפחות מביא להטבעת טראומה רב דורית, שהיא בבחינת אבן שטיפש זרק לבאר – אלף חכמים לא יוציאו אותה. הטיפש הזה הוא המדינה. ומה שגרוע מטיפש, הוא טיפש חרוץ. מדינת ישראל, באמצעות הרווחה, עוסקת בפירוק משפחות בחריצות שלא תיאמן.
מערך ההשמה החוץ-ביתית מופרט לחלוטין, ומדובר כאן בעצם באינטרסים כלכליים ציניים שמביאים לאטימות ולאלימות מערכתית כלפי מוחלשים. אני מסייעת למי שהמדינה לקחה שלא כדין את ילדיהם מרשותם, ויודעת שאין זה מובן מאליו לחקור באומץ סוגיה זו. בכל חשיפה בעבר, נחשפנו למסכת לחצים בלתי סבירה עלינו ועל גופי התקשורת מצד משרד הרווחה, שכמעט אינו מבוקר. והכל נעשה הרחק מעיני הציבור, ללא גוף ערר שאמור לכאורה לשרת את הציבור מול משרדי הממשלה.
חנה בית הלחמי
אף אחד לא דואג לילדים
מי שומר על הילדים והילדות שנלקחו מהוריהם בטענה שביתם הטבעי מסוכן להם, והועברו למשפחות אומנות ולפנימיות? אף אחד. כי ברגע שבו הרווחה סימנה לעצמה עוד ניצחון, בצורת הוצאת ילד מביתו (ולא חלילה הענקת טיפולים לשיפור המצב בביתו,( הוא חדל כנראה מלהיות חלק מאחריותה.
זו התשובה היחידה שיכולה להסביר את העובדה שהצוות בפנימיות אינו מיומן ומוכשר לטיפול בילדים, וכי 12 שנות לימוד מספיקות כדי להיות מדריך בפנימייה; זו התשובה היחידה שיכולה להסביר כיצד גם לאחר שילדות וילדים עוברים תקיפות מיניות בפנימיות, הם לא מקבלים את הטיפול הנדרש.
הרווחה דואגת רק לעצמה. לשם טיהור שמה היא מוכנה להקריב כל אם ואב, כל ילד וילדה. איך יכול להיות ששישה נערים תוקפים מינית ילדה, ורק לאחר חמישה ימים מודיעים לאמה? מדוע נדרשים שבועיים כדי להרחיק אותם ממנה!? וגם אז, לא את כולם.
וכל זאת לפני ששאלנו "איפה הכסף"?
17,000-10,000 שקלים בחודש עולה השמת ילד בפנימייה של הרווחה. מה הם עושים עם הסכומים הללו? הם הרי לא הולכים למדריכים ולמדריכות הלא מוכשרים שמרוויחים משכורות רעב, וגם לא לטיפול בילדים. על הציבור להקים צעקה מול משרד הרווחה, שפוגע במשפחות יום אחר יום – ואז גם לא מוצא לנכון לדאוג לילדים שהוציא מביתם בשם "טובת הילד."
רוויטל מדאר, פאריס
תעשייה של מסכנים
ליבי נשבר יש גבול לביורוקרטיה ולעוול מצד הממסד. רשויות, שאמורות להגן על ילדים, מוציאות אותם מהבית ומוסרות אותם לבית חרושת של פשע, זוועה ולכלוך, הופכות אותם ליתומים עם הורים חיים.
אני מבין שלעיתים צריך להפריד ילדים מהורים אנטי-סוציאליים, נרקומנים וכו,' אבל יש כאן תעשייה של מסכנים. איזה חינוך ילד יספוג בלי מבוגר אחד שבאמת אכפת לו ממנו?
ילדים פגועים הופכים במהירות לאלימים ומסוכנים. הם צריכים להיות בבית, עם הוריהם, וצריך למצוא דרך לעזור לאותן משפחות. זה העתיד שלנו, כדאי להשקיע בו.
לפנימיות חייב להיות טלפון חינם למוקדי מצוקה, שבו יוקלטו כל השיחות, כדי שהתעללויות וההשפלות יגיעו להנהלת המוסדות. מי שמסתיר ומתחמק מהדיווחים של הקורבנות, צריך להישפט כשותף לפשע. די לסבן, תעשו משהו! אני הייתי הופך את העולם, אם חס וחלילה ילדיי היו מספרים לי דבר כזה.
אדוארד ארנזון, בת ים
התקציב חשוב מהילדים?
כשילד נפגע בביתו, פקידי סעד לוקחים אותו למרכז הגנה או למרכז חירום, והמועצה לשלום הילד תיקח אותו למסור עדות במשטרה.
אך כאשר קטין נפגע במרכז חירום או בפנימייה, פקידי סעד לא ידברו איתו, ובטח שלא ייפגשו איתו. הם יטענו שהילד המציא את הדברים כי הוא רוצה לחזור הביתה. המשטרה תטען שחקרה את המדריכים, ואלה יגידו שהילד משקר ולכן אין צורך לחקור אותו. בתי משפט לא ימהרו לפגוש בכלל את הילד, והמועצה לשלום הילד תטען שהיא לא מטפלת באופן "פרטני," כפי שטענה כשפנו אליה ההורים של שתי בנות 8 שנאנסו באחת הפנימיות.
בקיצור, אף אחד לא ישמע ויטפל בילד שנפגע פיזית או מינית במרכז חירום או בפנימייה, והכל כדי לסתום פיות ולטייח – כי התקציב לשנה הבאה הרבה יותר חשוב מהילדים!
עו"ד תמר טסלר, חיפה
עיניים לא מיומנות
ילדים מוצאים מביתם לאחר שנחשד כי הם עלולים להיות חשופים לסיכון, בטענה להגנה על שלומם או לחוסר מסוגלות הורית. הרווחה אינה מבצעת טיפול מקביל עם המשפחות, גם לאחר שהילד כבר הוצא מהבית; גם כוח האדם במסגרות לוקה בחוסר מסוגלות לטיפול בילדים בסיכון. כל זה חושף את הילדים לפגיעות חוזרות ונשנות, גם בתוך המוסדות שבהם הם שוהים, ותחת עיניו הלא מיומנת של הצוות.
כיצד ייתכן שעל הילדים הפגיעים ביותר משגיח צוות שאינו מיומן בטיפול הנדרש? איפה אחריות המדינה למה שקורה לילדים ולילדות באותם מוסדות מופרטים, הפועלים למיקסום רווחים ולא באמת שמים את טובת הילדים לנגד עיניהם? ואיך ייתכן שחרף העובדות הקשות על אודות התנהלותו של משרד הרווחה, ציבור משלמי המיסים מתקצב את אותם מוסדות?
ריקי כהן בנלולו, פעילה פוליטית חברתית
פקידות שיודעות הכל
יש לי בחילה קשה מהידיעה שילדות וילדים בגיל 8 או ,10 שנלקחו מההורים – לעיתים בכוח – נאנסות ונאנסים (אני מתקומם על הביטוי הסטרילי "נפגעים(" במוסדות שאליהם הגיעו.
פקידות הרווחה "יודעות הכל," שיודעות כמה יהיה טוב לילדים מחוץ לביתם והרחק מהוריהם שיכולים להגן עליהם, שולחות את הקטנטנים חסרי האונים ללון עם מדריכים, ושם קורים הדברים הנוראים מכל. רק אלוהים יודע מי יכול להתקבל להיות מדריך בכזה מקום.
זו מכונת כספים! 15 אלף שקלים לחודש עבור כל ילד? בכסף הזה אפשר לשים שני עובדים סוציאליים במשרה מלאה בבית המשפחה! ילד שהרווחה שמה עליו את ידה, נמשך מטה למחשכי גיהינום, הופך מטרה נייחת ומוקרב למולך על בצע כסף של משרד הרווחה המפעיל את מרכזי החירום.
שמישהו יתעורר כבר, ויתחיל לתת על זה את הדין והדעת. שתיקתה של הוועדה לזכויות הילד מזכירה במשהו את השתיקה של הצוות בפנימיות, שמבין כי נכשל ומעדיף להשתיק.
ראובן ניסן, דובר הקואליציה למען הילדים והמשפחה
קישורים:
