מאבקה של אם – אמא הגישה עתירה לבית המשפט העליון נגד 'מכון שקד' לפסיכולוגיה ברחובות
מאבקה של אם – אמא הגישה עתירה לבית המשפט העליון נגד 'מכון שקד' לפסיכולוגיה ברחובות
אמא הגישה עתירה לבית המשפט העליון נגד 'מכון שקד' לפסיכולוגיה ברחובות אחרי שהוחלט לקחת ממנה את שני ילדיה הקטנים. לטענתה, המהלך נעשה ללא שיחה איתה ועל סמך דוחות חסויים: "לא אוותר עליהם לעולם, הם חלק מהלב שלי" \ איילת רוטה-גבאי
העובדת הסוציאלית אמרה לי לוותר – כך טוענת אם שילדיה נלקחו ממנה בעקבות דוח של מכון 'שקד' לפסיכולוגיה מרחובות. תלונות שהצטברו נגד המכון המספק שירותי איבחון וטיפול, וגם חוות דעת שנידונו בבית המשפט, מעלות חשש כי במקרים מסוימים הוא נשען על מסקנות משרד הרווחה, מסיבות כלכליות
העובדת הסוציאלית אמרה לי לוותר
כך טוענת אם שילדיה נלקחו ממנה בעקבות דוח של מכון 'שקד' לפסיכולוגיה מרחובות. תלונות שהצטברו נגד המכון, המספק שירותי איבחון וטיפול, וגם חוות דעת שנידונו בבית המשפט, מעלות חשש כי במקרים מסוימים הוא נשען על מסקנות משרד הרווחה, מסיבות כלכליות. מכון 'שקד': "אנו גורם ניטראלי, מקצועי ואובייקטיבי הנותן חוות דעת המבוססות על אמות מידה מקצועיות ואתיות בלבד"
איילת רוטה-גבאי, צילום : אבי מועלם
כך טוענת אם שילדיה נלקחו ממנה בעקבות דוח של מכון 'שקד' לפסיכולוגיה מרחובות. תלונות שהצטברו נגד המכון, המספק שירותי איבחון וטיפול, וגם חוות דעת שנידונו בבית המשפט, מעלות חשש כי במקרים מסוימים הוא נשען על מסקנות משרד הרווחה, מסיבות כלכליות. מכון 'שקד': "אנו גורם ניטראלי, מקצועי ואובייקטיבי".
איילת רוטה-גבאי, 20.2.2014
טענות קשות עלו בחודשים האחרונים נגד מכון 'שקד' לפסיכולוגיה ברחובות. מדובר במכון פרטי המספק שירותי אבחון וטיפול במקרים הקשורים לשירותי אימוץ ואומנה, ובנוסף מטפל במשפחות המופנות אליו על ידי פקידי סעד. 'התנועה למען עתיד ילדינו', הנלחמת למען זכויות הורים ומלווה משפחות בבתי משפט, הגישה לאחרונה תלונה למשרד הבריאות בנוגע לתיפקודו של המכון והחלטותיו.
הורים ששלושת ילדיהם כמעט הורחקו מהבית בהמלצת המכון טוענים כי החלטותיו נעשות, לכאורה, בלי קשר למציאות וללא התייעצות עם גורמים מקצועיים נוספים. אם לא די בכך, בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון על ידי אם שילדיה נלקחו ממנה, נטען כי במכון 'שקד' עיינו במסמכים חסויים וחיברו לגביה חוות דעת עוד בטרם שוחחו עמה.
מכל התלונות עולה טענה אודות קשר בלתי ראוי לכאורה בין המכון, שאמור לספק חוות דעת בלתי תלויה ונייטראלית, ובין משרד הרווחה, וזאת בשל סיבות כלכליות לכאורה.
בלי הילדים
בתמונת פספורט זעירה, החבויה בתוך נרתיק תעודת הזהות של האם, מצולם בנה הקטן בן הארבע. בתמונה, שמקומטת מעט לאחר שנים ארוכות של געגועים ודמעות, הוא מחייך. אמו, שאוחזת את התמונה בעדינות, מחייכת אליו בחזרה. חמש שנים עברו מאז צולמה התמונה. הילד כבר בן תשע, אבל לאמו אין אף תמונה עדכנית שלו. "במרכז הקשר אסור לצלם", היא מסבירה. "וזה המקום היחיד שבו אני רואה אותו בשנים האחרונות, שעה וחצי בשבוע, עם השגחה של עובדת סוציאלית. כשהוא רואה אותי, הוא מחבק אותי ומבקש לבוא איתי הביתה. הלוואי שיכולתי לקחת אותו".
את אחיו הבכור, שנלקח ממנה כשהיה בן שש והיום הוא כבר בן 11, לא ראתה מאז נלקח ממנה. "הוא לא נכלל בהסדרי הראייה", היא מספרת. "אחרי שנים ארוכות של הכפשה והשחרת השם שלי מצד בן זוגי לשעבר, העובדות הסוציאליות טוענות שזה לא טוב בשבילו לפגוש אותי". חמש שנים היא נלחמת כדי להשיב לחזקתה את ילדיה, או לפחות לקבל את הזכות לפגוש אותם בהסדרי ראייה הוגנים. "העובדת הסוציאלית כבר אמרה לי לוותר", היא מספרת בשקט. "היא אמרה שעוד כמה שנים הם יגיעו לגיל 18 ואז אני אוכל לראות אותם, אבל איך אני יכולה לוותר? הבאתי שני ילדים לעולם, הם חלק ממני, מהלב שלי, איך אני יכולה לוותר במאבק כל כך צודק".
מתי איבדת את ילדייך?
"ב- 2009 הוציאו את הילדים מהבית בצו חירום. הם היו בני ארבע ושש".
למה הם נלקחו ממך?
"הטענה הייתה שאני אלימה ומסוכנת לילדים".
זה נכון?
"לא. כמה חודשים קודם לכן החל סיכסוך גירושין ביני ובין בן זוגי לשעבר. חודשיים לפני שהילדים הוצאו מהבית, נקבע על ידי בית משפט שאני מקבלת משמורת על הילדים. פתאום הוא התחיל להגיש נגדי כמות עצומה של תלונות במשטרה. 12 תלונות הוגשו יום אחרי יום. הוא טען שאני אלימה לילדים ומסכנת אותם. יש לי מסמך שמאשר שעברתי איבחון למסוגלות הורית אצל פרופסור בבית חולים 'איכילוב', שקבע חד משמעית שאני לא מסוכנת לילדים. לאחר מכן נסגרו כל התיקים נגדי מחוסר אשמה פלילית".
האם מניחה על השולחן קלסר עב כרס. בתוכו מסודרים בדקדקנות עשרות מסמכים משפטיים, איבחונים ודוחות. היא מדפדפת בין המסמכים, עד שהיא מגיעה לעמודים החתומים על ידי משטרת ישראל והפרקליטות. "הרינו להודיעך כי החקירה בעניינך שנפתחה בגין חשד לביצוע עבירת התעללות פיזית/נפשית של אחראי בקטין נסתיימה בשלב זה", נכתב שם. "התיק נסגר על יד פרקליטות מחוז תל אביב. עילת הסגירה: לא נמצאה אשמה פלילית במעשייך".
"לא דיברו איתי"
עם סגירת תיקי החקירה היא הייתה בטוחה כי ילדיה ישובו אליה, אך המציאות הוכיחה אחרת. "הילדים נשארו אצל אביהם", היא ממשיכה לספר. "פקידות הסעד החליטו, מסיבה לא ברורה, שהילדים, לא רק שלא יחזרו אליי, אלא שגם לא אזכה להסדרי ראייה הוגנים". את בנה הצעיר היא רואה פעם בשבוע תחת השגחה ואת בנה הבכור אינה פוגשת כלל. האם סירבה לוותר ופנתה שוב ושוב לגורמי הרווחה. "בספטמבר 2013 החליט בית המשפט שאעבור איבחון במכון 'שקד' ברחובות לקביעת המסוגלות ההורית שלי וכדי לסייע לבית המשפט להחליט אם אזכה לראות שוב את ילדי. לא הייתה לי שום אפשרות בחירה. נקבע שמכון 'שקד' הוא זה שיבצע את האיבחון, כי הוא זה שעובד עם משרד הרווחה".
עשית את האיבחון?
"הם מעולם לא דיברו איתי. לא פנים מול פנים ואפילו לא בטלפון. הדבר הראשון שצריך לעשות לפני שפונים לבית המשפט כמכון מאבחן ומטפל הוא לדבר איתי. במקום לדבר איתי הם הוציאו מכתב בלע לבית המשפט".
לפי מסמכים רשמיים, בספטמבר 2013 מינה בית המשפט את מכון 'שקד' לבקשת עובדות משרד הרווחה לערוך איבחון לאם ולילדיה. לטענת האם, סמכויות הפיקוח של המכון פגו בנובמבר 2013, אך עד לאותו יום לא נערך לה לטענתה איבחון, ואיש מהמכון לא שוחח עימה. למרות זאת, חודשיים לאחר מכן הגיע לבית המשפט מכתב מטעם מכון 'שקד'. "לא רק שהם מכפישים אותי שם, וזה בלי שדיברו איתי בכלל, אלא שהם גם מציינים כי קראו את התיק המשפחתי החסוי, למרות שסמכויות הפיקוח שלהם פגו, כך שאסור היה להם לעיין בתיק הזה באופן חוקי".
מה הטענה שלך נגדם?
"הטענה, שבגללה גם פניתי לבית המשפט, ואני גם מתכוונת לתבוע את המכון ישירות, היא שהם גרמו לי נזקים, פעלו בצורה לא חוקית, ולא רק שהם לא הגנו על שלום הילדים שלי, כפי שהיו אמורים לעשות, אלא שהם גם מזיקים ומתנהלים באופן לקוי. מכון שצריך לספק חוות דעת לבית המשפט אמור להיות נייטראלי. לצערי, הם אנשי משרד הרווחה לכל דבר ועניין. המכתב שהם היפנו לבית המשפט, בכלי בכלל לדבר איתי, מוכיח שהם נשענים באופן ישיר על תסקירי העובדות הסוציאליות. הם מקבלים ממשרד הרווחה כסף על כל דוח שהם מגישים, ואת זה אומרות הפסיכולוגיות במכון בעצמן, כך שיש להם אינטרס לשרת את משרד הרווחה.
במכון הגיעו עם דעה מוקדמת עליי, ולמרות שכל התיקים נגדי נסגרו מחוסר אשמה, ויש לי מסמכים המעידים שאינני מסוכנת לילדיי, במכון 'שקד' קיבלו את חוות הדעת של פקידות הסעד, וזהו.
מנהלות המכון מבקשות במכתב מבית המשפט 'להגן' עליהן מפניי, ושם מבינים את הכל. חוות הדעת שלהן כבר נכתבה ומוטה".
לא מוותרת
האם נלחמת בימים אלה בשתי חזיתות משפטיות שונות. היא הגישה עתירה לבית המשפט העליון, שבה היא מציגה את מכון 'שקד' כגורם המוטה להשקפתה לטובת משרד הרווחה, ובכך מונע ממנה את הזכות לראות את ילדיה, ובנוסף הגישה תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים. שם היא טוענת, כי שופט בבית המשפט התיר קבלת מכתב ממכון 'שקד', שבו יש "משוא פנים וגיבוש דעה מוקדמת", וכן כי המכון פנה לבית המשפט ב"חוסר סמכות מוחלטת בתיק משפחה חסוי".
"לפעמים אני מרגישה שאני נלחמת נגד תחנות רוח, אבל אני לא מתכוונת לוותר. חמש שנים אני רואה את הילדים שלי רק מרחוק. לפעמים אני רואה את הבן הקטן שלי בדרך לבית הספר, עם ההליכה המסורבלת שלו, שאני מכירה כל כך טוב מאז שהתחיל ללכת". היא משתתקת לרגע ומנגבת את עיניה מהדמעות. "חמש שנים שלא חגגתי להם יום הולדת, או אמרתי להם לילה טוב. אסור לי ליצור איתם קשר, אסור לי להתקשר. אני לא מסוגלת לשבת ולחכות".
את רואה פתרון באופק?
"כשבית המשפט מינה את מכון 'שקד', חשבתי שזה יהיה הפתרון. שיגיע מכון נייטראלי, ויראה שאני לא מה שפקידות הסעד כותבות עליי בלי קשר למציאות. מהר מאוד הבנתי שהמכון הזה מסייע קודם כל לעצמו.
הוא גוף כלכלי, עושה דברו של משרד הרווחה, ומה שהעובדות הסוציאליות רוצות שיהיה כתוב בדוח, זה מה שיהיה כתוב. באתי אליהם עם ידיים נקיות והזדעזעתי לגלות שעוד לפני שדיברו איתי הם כבר גיבשו עליי דעה וחיברו מכתב לבית המשפט.
הלוואי שיימצא פתרון.
הילדים שלי במרחק נגיעה, ואני כל כך מתגעגעת".
תלונה למשרד הבריאות
אמא זו היא אינה היחידה שטוענת להתנהלות לקויה של המכון הרחובותי. בשבועות האחרונים הוגשה למשרד הבריאות תלונה חתומה על ידי יעקב בן יששכר, העומד בראש 'התנועה למען עתיד ילדינו' שנלחמת למען זכויות הורים. במכתב דורש בן יששכר מהמשרד לבדוק את התנהלותו של מכון 'שקד', ואף להפסיק את פעילותו. "מכון 'שקד' הוא מכון שבו פסיכולוגים אמורים לתת חוות דעת לעניין כשירות הורים לגדל את ילדיהם, אך הוא בונה חוות דעת לפי רצון הרווחה", כותב בן יששכר. להשקפתו, "המכון מסתיר את קשריו עם עובדי הסעד, שלפעמים אף יושבים במכון ומנפיקים יחד את חוות הדעת. יש פה תעשיית מיליונים של כ־25 אלף שקל לאיבחון".
לדברי בן יששכר, 'התנועה למען עתיד ילדינו' מייצגת עשרות הורים מול שירותי הרווחה בבתי המשפט. "מכון 'שקד' הוא אחד המכונים הפרטיים שעובד עם בתי המשפט, עושה איבחונים, קובע מסוגלות הורית, ומשנה חיים של אנשים. משרד הרווחה עובד עם כ־15 מכונים פרטיים שכאלה, ועומד על כך שכשנדרש איבחון, הוא ייעשה באחד המכונים הללו בלבד", הוא טוען.
"נתקלתי וייצגתי הרבה מקרים שמוכיחים, לצערי, כי האיבחונים שנעשים במכון 'שקד' אינם נייטראליים לכאורה, אלא הם איבחונים שמקבלים גיבוי מלא ממשרד הרווחה ונעשים לפי רצונו".
אחד המקרים בהם סייע בן יששכר למשפחה במאבק מול מכון 'שקד', היה במקרה של משפחה שבה האם הייתה מכורה לסמים.
"הסיפור שלנו עם שירותי הרווחה התחיל לפני כעשר שנים", מספר אבי המשפחה. "אשתי הייתה מכורה לסמים ולא הצליחה להיגמל. אני רופא במקצועי, והיו לנו אז שלושה ילדים, הקטנה הייתה בת שלושה חודשים בלבד. כדי לקבל סיוע במוסד גמילה פנינו למחלקת הרווחה בעיר והסברנו את המצב".
אחרי בדיקה האם נכנסה למוסד גמילה והאב נותר לבדו עם שלושה ילדים, שהגדול בהם היה בן שבע. בשלב מסוים יצאה האם מהמוסד וחזרה הביתה. "כל אותו זמן איש במשרד הרווחה לא דיבר על הוצאת הילדים מהבית", מבהיר האב. "אני מעולם לא נגעתי בסמים או אלכוהול, עבדתי והייתי אב נורמטיבי לילדיי. אשתי התמודדה עם הצרה, אבל בשש השנים האחרונות היא נקייה לחלוטין, וכל הזמן הזה היינו בקשר עם הרווחה. בימים קשים הם סייעו לנו בחבילות מזון ובעזרה כלכלית לחינוך וחוגים. כל מה שהם אמרו לנו, תמיד עשינו. גם כשהם אמרו לנו שאנחנו צריכים ללכת למכון 'שקד' כדי לעבור איבחון משפחתי, לא אמרנו לא".
עברתם איבחון?
"היינו בכמה פגישות. הילדים עברו איבחון לבד ועברנו איבחון כבודדים וכמשפחה. שיתפנו פעולה בכל דבר, ואז הזמינו אותנו לפגישת סיכום. אנחנו יושבים שם, ופתאום הם אומרים 'החלטנו שלא מתאים לילדים להיות בבית, וצריך להוציא אותם למסגרות'. זה אומר שאת שני הגדולים צריך להעביר לפנימיות ואת הילדה הקטנה למשפחה אומנת. השמיים נפלו עלינו. לא האמנו שזה קורה לנו".
מה עשיתם?
"דבר ראשון פנינו לעורך דין. כשהבנו שלא נוכל לעמוד בסכומים האלההתחלנו לחפש בנרות מישהו שיוכל לעזור, והגענו לבן יששכר. הוא ייצג אותנו מול המכון, ודרש לראות בוועדת ההחלטה של משרד הרווחה את כל המסמכים שהובילו להחלטה הזאת. התברר שלאיבחון של המכון אין כל קשר למציאות. הם טענו, למשל, שאני עובד מצאת החמה עד צאת הנשמה, ואין לי זמן לילדים, דבר שבכלל לא נכון, אבל זה כתוב בדוחות הישנים של העובדות הסוציאליות. אם הם היו רק שואלים, הייתי אומר להם שבהחלטה משותפת עם אשתי אני נמצא בבית כבר כמה חודשים ולא יוצא לעבודה.
הם גם טענו שההישגים של הילדים בבית הספר ירדו. בוועדה הצגנו להם דוחות עדכניים מבתי הספר, שמלמדים שדווקא יש מגמת עלייה אצל כל שלושת הילדים. מה שעשו במכון הזה היה להסתמך על תסקירים שנעשו בעבר על ידי פקידות הסעד, ולבטל את ההתרשמות הכללית מאיתנו, כדי לכתוב את מה שבמשרד הרווחה הכתיבו להם".
"אני באופן אישי מכה על חטא", מצטרפת האם לשיחה. "היו לי טעויות בעבר, זה נכון, הילדים יודעים, ואני רק מנצלת את העבר שלי כדי לחנך אותם אחרת, כדי שילמדו מהטעויות שלי. המצב של המשפחה שונה ממה שהיה בעבר. אנחנו עושים הכל כדי להיות הורים טובים לילדים שלנו, אבל זה לא עזר.
ברגע שהגעתי למכון 'שקד' הרגשתי עוינות מיידית כלפיי. הם התעלמו לחלוטין ממה שקורה מול העיניים שלהם. הם שכחו דבר אחד קטן באיבחון שלהם – הרי כל המטרה היא טובת הילד, ואחד המרכיבים החשובים בטובת הילד הם האהבה וההגנה של הוריו".
בסופו של דבר קיבלו ההורים את מבוקשם וילדיהם נשארו בבית עם אבא ואמא. "בעקבות הצגת הנתונים בוועדה ובעזרתו של בן יששכר הילדים שלנו עכשיו בבית, אבל לא כל הורה היה מצליח להתמודד עם המערכת הזאת, ששולחת אותך למכון שהוא לכאורה פרטי, ואמור לעזור לך, ובעצם יש לו אינטרסים אחרים לגמרי", מסכם האב.
העובדת הסוציאלית אמרה לי לוותר – כך טוענת אם שילדיה נלקחו ממנה בעקבות דוח של מכון 'שקד' לפסיכולוגיה מרחובות. תלונות שהצטברו נגד המכון המספק שירותי איבחון וטיפול, וגם חוות דעת שנידונו בבית המשפט, מעלות חשש כי במקרים מסוימים הוא נשען על מסקנות משרד הרווחה, מסיבות כלכליות
קישורים:
