שלילת דמי אבטלה שלא כדין – דוח נת"צ שנתי 39 לשנת 2012
בשנת 2012 פוטרה המתלוננת מעבודתה והגישה למוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) תביעה לתשלום דמי אבטלה. המוסד דחה את התביעה בנימוק שתשלום דמי אבטלה מותנה בצבירת תקופת אכשרה של 300 יום שבמהלכה עבד העובד ושולמו עבורו דמי ביטוח לאומי. לפי חישוב המוסד, קודם להגשת התביעה עבדה המתלוננת 276 יום, וביתר הימים נעדרה מעבודתה בשל ההשתתפות בקורס, ולכן אין היא זכאית לדמי אבטלה.
המתלוננת קבלה על החלטת המוסד לדחות את תביעתה וטענה כי אילולא נאלצה להיעדר מעבודתה כדי להשתתף בקורס ההכשרה הייתה צוברת את תקופת האכשרה הנדרשת.
נציבות תלונות הציבור הסבה את תשומת לב המוסד לכך שההשתתפות בקורס נכפתה על המתלוננת והייתה תנאי להמשך העסקתה במקום עבודתה.
מאחר שלפי הוראות הדין, אין להביא בחשבון לעניין תקופת האכשרה את הימים שבהם נעדר עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות בו, הייתה עמדת הנציבות כי אין מקום להביא בחשבון את הימים שבהם נעדרה המתלוננת מעבודתה כדי להשתתף בקורס ההכשרה.
בעקבות כך בחן המוסד בשנית את זכאותה של המתלוננת וקבע כי היא זכאית לתשלום מלוא דמי האבטלה.
(707509)
