משלוח הודעת עיקול שלא כדין – דוח נת"צ שנתי 39 לשנת 2012

Spread the love
משלוח הודעת עיקול שלא כדין – המתלונן, עורך דין שבבעלותו משרד בחיפה, קיבל מהמוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) במרץ 2012 הודעה בדבר הטלת עיקול על נכסים שהוא כביכול מחזיק או עתיד להחזיק, אף שהחוב שבשלו הוטל העיקול היה של חייב שאינו מוכר לו כלל (להלן – הודעת העיקול).

לטענת המתלונן, בעקבות פנייתו למוסד בנוגע להודעת העיקול נמסר לו כי ההודעה נשלחה אליו ולעורכי דין אחרים, מאחר שמשרדיהם נמצאים בסמוך למשרדו של החייב, עורך דין אף הוא, בעיר התחתית בחיפה.

בתגובתו על התלונה הודה המוסד כי אין לו כל מידע המקשר בין המתלונן לחייב, אך טען כי לפי הוראות הדין ניתן לשלוח הודעה בדבר הטלת עיקול על נכסים המצויים בידי צד שלישי, גם אם אין ודאות שנכסים אלה מצויים בידו. המוסד ציין כי נוכח עיסוקם המשותף של המתלונן והחייב והסמיכות בין משרדיהם הוא הניח כי קיימים ביניהם קשרי עבודה, וכי המתלונן מחזיק בנכסים של החייב, ולכן סבר כי בנסיבות אלה הוא רשאי לשלוח את הודעת העיקול.

הנציבות קבעה כי אין לקבל את עמדת המוסד: הימצאותם של משרדי עורכי דין אחרים בסמוך למשרד עורכי הדין של החייב, כשלעצמה, אינה יכולה לשמש ראיה מספקת לקשרים עסקיים של החייב עם משרדים אלה ולהימצאות נכסים של החייב בידי בעליהם. אילו הייתה נמצאת לכך ראיה ברורה, היה הדבר עשוי לשמש עילה מספקת למשלוח הודעת העיקול, אך במקרה זה לא נמצאה כל ראיה כזאת.

שליחת הודעת העיקול פגעה אפוא בפרטיותו של החייב, שפרטים עליו ועל חובותיו למוסד נחשפו לפני עמיתיו למקצוע, וגרמה לטרחה מיותרת לצד השלישי – המתלונן – ששורבב בעל כורחו להליך שהוא אינו צד לו.

בעקבות התערבותה של הנציבות שונו נהליו הפנימיים של המוסד. בנהלים החדשים הונחו פקידי הגבייה לנקוט משנה זהירות בביצוע עיקולים על נכסים של החייב המצויים בידי צד שלישי.

(704888)

salome

salome

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.