שופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן – דרכי רמיה בהליך משמורת והסדרי ראיה בין ילדים והורים

Spread the love

שופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן – דרכי רמיה בהליך משמורת והסדרי ראיה בין ילדים והורים

 שופטת לענייני משפחה - עליסה מילר - חוסר דעת, גאוותנות, ורשעות בהליך העברת משמורת והסדרי ראיה
דצמבר 2012 – רבי ישמעאל עליו השלום היה אומר: "החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שווא. והגס לבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח" (אבות ד, 7).
והכוונה היא לשופט המבקש מבעלי הדין להגיע לפשרה, מסיר מבעלי הדין גזל, איבה, ושבועת שווא, אך השופט הממהר לחרוץ דין ללא עיון ראוי בחומר, הריהו חסר דעת, גאוותן, ורשע.ובימינו קיימת תופעה אפידמית בבתי משפט לענייני משפחה, שופטים ממהרים לחרוץ דין, וחותמים בחוסר דעת על הבלי פיהן של פקידות הסעד, לא קוראים את החומר ואוטמים אוזניהם לבעלי הדין.

בדו"ח ועדת סלונים נבו על עבודתם של פקידי סעד לסדרי דין מפורטים ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד. מאידך, בתי המשפט לענייני משפחה רואים בתסקיר סוף פסוק.
שופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן – חוסר דעת, גאוותנות ורשעות בהליך משמורת והסדרי ראיה בין ילדים והורים – תמ"ש 4745-07-12מדובר בתובענה שהגיש אב להעברת משמורת בתו הקטינה מהאם. פקידת הסעד תלמה מודן והשופטת לענייני משפחה העבירו את המשמורת כמבוקש בדרך של הכפשות ועלילות נגד האמא ומשפחתה, יצירת איבה בין בני המשפחה, וגרימת נזקים פיסיים נפשיים וכלכליים לאמא ומשפחתה.

להלן מקצת מאפייני דרכי עבודתן של השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן:השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן ניתקו את הקטינה ממשפחתה –

עליסה מילר קובעת בהחלטתה הסדרי ראיה בין האם ובתה במרכז קשר בכפוף לשיקול דעת פקידת הסעד.
עליסה מילר למעשה ניתקה את הילדה מאחיה ואחיותיה, סבה וסבתה, דודיה, מבלי שנימקה על כך.
מדובר בשינוי מהותי בחיי הילדה הדורש התייחסות מעמיקה ויסודית. עליסה מילר ותלמה מודן התרשלו בקביעת הסדרי ראיה הולמים וביזו את מוסד המשפחה.עליסה מילר אינה מבחינה בין ראיות לדעות וחוות דעת –

עליסה מרעילה:

"על בסיס התשתית הראייתית שהובאה בפני השתכנעתי כי התרשמותם של שרותי הרווחה מבוססת כדבעי. לכך נוספה התרשמותי מהקטינה ומסקנתי…"

(סעיף 29) .

עליסה מילר מטייחת, אין בידה שום ראיה! שום הרשעה פלילית נגד האם חרף האשמות ועלילות למכביר של פקידת הסעד תלמה מודן.
התסקיר עצמו אינו מאומת בתצהיר וכן כל מי שנחקר על ידי פקידת הסעד להכנתו. עליסה אינה מבחינה בין ראיות אובייקטיביות לדעות, חוות דעת ועלילות פקידת הסעד, ו/או "מומחים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים נגד ההורים.

פקידת סעד בפעולה - אילוסטרציה
פקידת סעד בפעולה – אילוסטרציה

עליסה מילר ותלמה מודן משתמשות בביקור הבית ליצור ניכור ואיבה במשפחה –

ידוע ומקובל כי פקידות סעד משתמשות בביקור בית להעליל ולהכפיש משפחות ואזרחים. כן ראינו ביקור בית אלים של פקידת הסעד שירה שביט ועו"ס אורגד ונעמי הלימי בו שיקרו וכתבו בתסקיר כי נזרק לעברן כיסא על ידי חולה דמנטיה שבקושי זזה.
גם במקרה זה, עליסה מילר ותלמה מודן ניצלו את ביקור הבית כדי להעמיק את הקרע במשפחה וכך הרעילה עליסה מילר בהחלטה:
"פקידת הסעד התרשמה גם מביקור הבית… ראתה כיצד הקטינה מתפקדת עם האחים שלה. "פרץ ויכוח בינה לבין האחים שלה וזה חידד מאד את המצב שבו נמצאת א' בבית" …
ועוד ציינה כי ש' "היא סיפרה לא' על הסיטואציה ממקום שלה, א' התווכחה איתה שזה לא היה המצב…"…
עליסה מילר ותלמה מודן משתמשות בביקור הבית ליצור ניכור ואיבה במשפחה וניתוק הילדה מאחיה ואחיותיה. מן המוסכמות והידועות בכל משפחה, שבין ילדים יש ויכוח על גודל ביסקויט שיצא מאריזה חדשה, ומה יותר טבעי שילדים ידברו ביניהם על ארועי היום, שיחה בריאה ועירנית שמעידה על אחדות המשפחה. פקידת הסעד תלמה מודן עם חשיבתה המעוותת חסרת המקצועיות, ראתה צל כהרים, ושיחת סרק – חולין בין הילדים בארוחת צהריים משפחתית, הפכה בחשיבתה המעוותת לחילוקי דעות שלא ניתנים לגישור.האשמות חמורות נגד ההורים ללא ציון התייחסותם, יצירת איבה בין בני המשפחה –

השופטת עליסה מילר מצטטת תסקיר משנת 2005 וכותבת בסעיף 6:
"לפנינו שילוב של ילדים המושפעים מצד אחד מחוויות וזיכרונות קשים מהתנהגות אביהם בבית במשך שנים, ומצד שני, מהשפעה וחשיפה מצד האם והסבים למידע רב מידי על הקונפליקט שבין ההורים".
עליסה ממשיכה ומציינת:
"כבר אז ההתרשמות של פקידת הסעד וביהמ"ש היתה, כי קיימת קואליציה של האם והילדים הגדולים נגד האב".
עליסה מצטטת החלטתה משנת 2006:
"במקרה שלפנינו ישנם 4 ילדים קטנים אשר הפכו להיות חללים של ההליכים של הוריהם, תפקידו של בית המשפט להגן עליהם עד כמה שניתן".
עליסה ממשיכה להאשים ולהכפיש את ההורים והילדים ואינה מציינת התייחסותם להאשמות חמורות אלו. רישום האשמות חמורות בהחלטת השופטת ללא ציון תגובה ראויה מיידית לכל האשמה הופכת את בית המשפט לשוק רכילויות מפה לאוזן, ויוצרת איבה ושנאה בתוך המשפחה.
כתיבה חלקית של העובדות תוך השמטת פרטים מהותיים –
עליסה כותבת סעיף 8:
"הסדרי הראיה עם שני הילדים נמשכו כל השנים עד שבספטמבר האחרון ארע דבר בין האב לבן או' ומאז הקשר עמו נותק".
ניתוק קשר בין אב לבנו אינו עניין פעוט, מדוע השופטת עליסה משמיטה הסיבה?
כתיבה חלקית של עובדות מהותיות על בעל דין כזה או אחר מדיפה ריח של חוסר מקצועיות, משוא פנים.

מתן תשבוחות מיותרות לפקידת הסעד ככלי לניגוח ביקורת על העובדות –
עליסה כותבת בסעיף 27:
"ב"כ האם ניסה בכל כוחו להמעיט מערכו של התסקיר ומקביעותיה של פקידת הסעד. אני דוחה מכל וכל את כל טענותיו. פקידת הסעד בעלת השכלה נרחבת בתחום טיפול, בעלת ניסיון רב שנים".
ניסיונה והשכלתה של פקידת הסעד אינם רלוונטים. החלטות מקבלים על סמך עובדות, היגיון ומסקנות. התשבוחות המיותרות של השופטת לפקידת הסעד מעלות תמיהות לגבי שיקול דעתה ופוגעות באמון הציבור במערכת המשפט.
דמגוגיה – שימוש בסיסמת "טובת הילד" להכפשת ההורים –
לאחר שהשמיצה את ההורים בסעיפים 6-10, עליזה מילר מדגישה בסעיפים 14-18 את עיקרון טובת הילד העומד מול עיני בית המשפט.
תחילה עליסה מכפישה את ההורים ולאחר מכן בצדקנות טוענת כי 'טובת הילד' עומדת מול עיני בית המשפט ופקידת הסעד, בעוד שהעובדות מוכיחות אחרת.
הורי הילדים הם המקדישים את שנות חייהם, למען הילדים ללא כל תמורה מטעמים ערכיים ואהבה בלתי מותנית, בעוד שעליסה מילר ופקידת הסעד מכפישות את ההורים יוצרים שנאה ואיבה בתוך המשפחה ופוגעות בילדים.
מן הראוי כי בית המשפט יצניע את הצביעות השיפוטית.עיוות המציאות, יצירת איבה – שימוש בתיאורים פתטיים להעצמת אירוע או עניין מסוים –

עליסה מצטטת את פקידת הסעד סעיף 22:
"אני עובדת עשרות שנים בעבודה סוציאלית ומעולם לא נשמעו במשיבון של המחלקה קריאות לעזרה כל כך קשות וכואבות כמו שא. השאירה שש פעמים".
השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן מכפישות את האמא, להעצים סיטואציה ומתארות בפאתוס רכילותי אירוע מסוים.
מן הראוי כי היה כי יציינו עובדות אוביקטיביות על האירוע כגון תאריכים, מקום, עדים, סיטואציה ורקע (הילדה שהתה עם אביה ודיברה מגרונו), במקום תיאורים פתטיים שמעוררים איבה ועיוות המציאות.השופטת עליסה מילר מודה: בשורה התחתונה מסחטות הכספים האבחונים והתיוגים של מכוני מסוגלות הורית ותסקיר הסעד אינם רלוונטים –

לאחר ציטוטי השמצות נגד ההורים בתסקיר משנת 2005 בסעיף 6 -"כדי להבהיר את הרקע ולתאר את ההיסטוריה המשפחתית, אשר יש לה השלכות על המצב היום ועל פסק הדין" (סעיף 13) עליסה מילר כותבת בסעיף 19 :
"בענייננו, לאורך שנות ניהול ההליכים הוגשו תסקירים, נערך אבחון פסיכו דיאגנוסטי על ידי מכון שלם ונערכו סיכומי אינטראקציה של הילדים עם כל אחד מההורים. חלפו מספר שנים מאז ההליכים הקודמים והתסקירים אינם רלוונטיים להיום".

נשאלת השאלה אם התסקיר משנת 2005 אינו רלוונטי מדוע הכפישה השופטת עליסה מילר את ההורים בציטוטים ממנו?

המוסר הכפול של השופטת פוגם בהליך השיפוטי, והופך אותו לכלי לרמאות ולסחיטת כספים לידי מכוני מסוגלות הורית ועוד מאבחנים ומטפלים מסבלה של משפחה.
מדיניות פאשיסטית – עליסה מילר מעניקה סמכויות סטטוטוריות לפקידת הסעד תלמה מודן –
עליסה כותבת (סעיף 26):
"פקידת הסעד התייחסה לטענה ועמדה על דעתה כי אין צורך באבחון לקטינה. לדעת פקידת הסעד "אני לא חושבת שצריך מומחה אובייקטיבי. מספיקה ההתרשמות שלי כעו"ס עם הרבה ניסיון והרבה השכלה, וגם בוגרת החוג לפסיכולוגיה".
כלומר פקידת הסעד היא המאבחנת, המטפלת, קובעת הסדרי ראיה, מציגה את ההורים הילדים והמשפחה בפני בית המשפט הרואה המלצותיה כסוף פסוק – מתן סמכויות סטטוטוריות לפקידת סעד שאין מאחוריה שום סמכות ערעור שהרי בתי משפט רואים המלצותיה כסוף פסוק, הופכת את ההליך כקרקע פוריה לשיקולים זרים, שחיתות, על גבה של המשפחה.סוף דבר

השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן פעלו בחוסר דעת, גאוותנות ורשעות בהליך העברת המשמורת וקביעת הסדרי ראיה בין הילדה לאמא ואחיה.

עליסה מילר בהחלטתה לא הבחינה בין עובדות לדעות, השתמשה במונחים פאטתיים נגד המשפחה, ובעלילות והכפשות מהבלי פיה של פקידת הסעד.
עליסה מילר ותלמה מודן ניתקו את הילדה מאחיה ואחיותיה, מסבה, סבתה ודודיה מצד האם והעמיקו את האיבה במשפחה תוך שהן מכפישות את בני המשפחה ללא מתן התייחסות ראויה לדברי הבלע שנאמרו נגדם ובכך הופך ההליך לאווירת שוק ורוכלות.
עליסה מילר ותלמה מודן פגעו באמון הציבור במערכת המשפט ורשויות הרווחה. התנהגותן של עליסה מילר ותלמה מודן בהליך מהווה קרקע פוריה, לאיבה במשפחה, רמיה, שיקולים זרים, שחיתות ועוד.

קישורים:

salome

ח”כ דבי ביטון מעידה על פשעי משרד הרווחה בהוצאת ילדים מהבית

ח”כ דבי ביטון מעידה על פשעי משרד הרווחה בהוצאת ילדים מהבית

התנהלות בריונית של לשכת הרווחה בחטיפת תינוק מהוריו

התנהלות בריונית של לשכת הרווחה בחטיפת תינוק מהוריו

רשויות הרווחה רצחו את ספיר ליבנת גרין

רשויות הרווחה רצחו את ספיר ליבנת גרין

שופטת הנוער אורית קליינפלד והאפוטרופא לדין עו"ד דלית דרורי ביקשו להוציא ילדה בת 6 שנים מביתה למרכז חירום כי יש לה כינים – השופט סארי ג'יוסי ביטל את ההחלטה וקבע כי תישאר אצל אביה ענ"א 5808-04-23

שופטת הנוער אורית קליינפלד והאפוטרופא לדין עו"ד דלית דרורי ביקשו להוציא ילדה בת 6 שנים מביתה למרכז חירום כי יש לה כינים – השופט סארי ג'יוסי ביטל את ההחלטה וקבע כי תישאר אצל אביה ענ"א 5808-04-23

השופט אלכס שטיין הורה להשאיר קטינה להתעללות במוסד הרווחה בטענה כי מדובר ב"גלגול שלישי – טובת הילדה לא מעוררת שום שאלה משפטית עקרונית" רע"א 1986/23

השופט אלכס שטיין הורה להשאיר קטינה להתעללות במוסד הרווחה בטענה כי מדובר ב"גלגול שלישי – טובת הילדה לא מעוררת שום שאלה משפטית עקרונית" רע"א 1986/23

עו”ס מיטל טרופר (ראשל"צ) ביקשה צו הבאת תלמידה מוגבלת שכלית בניידת לוועדת אבחון. השופט ארניה פסק שהסמכות היא לתפוס בניידת את הורי הקטינה ת"א 68283-05-22

עו”ס מיטל טרופר (ראשל"צ) ביקשה צו הבאת תלמידה מוגבלת שכלית בניידת לוועדת אבחון. השופט ארניה פסק שהסמכות היא לתפוס בניידת את הורי הקטינה ת"א 68283-05-22

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.