הורים גרושים וילדיהם בסיכון

Spread the love

הורים גרושים וילדיהם בסיכון

את חוסר האונים של אשה דלת אמצעים מול עוצמה חסרת רסן של שירותי הרווחה, הייתה עיתונות טובה חייבת לחשוף. אך היא מתבטלת בחידלון נוכח השלטון הדורסני.

היום פורסם על ידי איציק פרי יו"ר איגוד העו"ס מאמר "עובדים סוציאליים בסיכון". בכתבה הציג איציק פרי את העובדות הסוציאליות כ"קורבנות", ואת ה"האמא" כאשה מאיימת, אכזרית ומסוכנת, שנתבעת תביעת לשון הרע על ידי פקידת הסעד. בכתבה זו אף השמיץ את האבות הגרושים שמנותקים מילדיהם והציג אותם כאלימים.

הסיפור של פרי מוצג כעובדה מוגמרת: אין פתחון פה לצד שני. וחמור מכל: איציק פרי לא כותב שהוא – הוא עצמו כיו"ר איגוד העו"ס ביחד עם פקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי תובעים את האמא ואת התנועה למען עתיד ילדינו בסך 206,000 ש"ח בת.א. 24514-10-09.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=QWZrL1iCVE0]

איציק פרי שהינו צד לתביעה עושה שימוש לרעה בכח המשרה, משתמש בדרכי מירמה והפרת אמונים, ובהיותו בעל דין הוא פונה לשופטת דרך העיתונות והתקשורת ומביא לידי עיוות דין, ומנסה להשפיע השפעה לא הוגנת על הליך שיפוטי שנמצא כרגע בשלב הוכחות ודיון משפטי אמור להתקיים בתביעה נשוא כתבתו של איציק פרי ביום שלישי 23.10.12 בפני כבוד השופטת חנה ינון.

בהתנהלותו והתנהגותו של איציק פרי – בהיותו בעל דין הוא מפרסם פרסום גזעני ושקרי במטרה להביא שנאה נגד האמא והאבות הגרושים, ומתיר את דמה של האמא כמו דמם של אבות גרושים שמנותקים שנים ארוכות מילדיהם, כשבית המשפט נותן סמכויות סטטוטוריות לפקידת הסעד לשפוט ולהחליט במקומו.

הסיפור של איציק פרי הוא חד צדדי ואין בו פתחון פה לאם, שהיא כנראה יותר פושעת מאחד כמו יגאל עמיר, שזכה לבמה תקשורתית נרחבת.

אין פתחון פה ל"אבות הגרושים" שהפגינו הפגנות חוקיות ומותרות על פי חוק נגד החלטות והתנהלות פקידות הסעד.

יש רק קול אחד: קולו של ממסד הרווחה והדי מערכות התמיכה השלטוניות: המשטרה ובתי המשפט.

קל מאוד להימנע מפרסום תגובת ה"מאיימת". מי היא בסך הכל? אשה ענייה, חסרת אמצעים וקשרים. היא "מטופלת" של מערכת הרווחה. ומי הם אותם "אבות אלימים"? מדובר באבות טובים וראויים לגדל את ילדיהם, המשרתים בצה"ל שכמהים ורוצים יותר מכל לגדל ולחבק את ילדיהם וכל פשעם – שהתגרשו.

איציק פרי לא מזכיר בכתבה כי אותה עובדת סוציאלית שתובעת את האמא שיקרה בבית משפט וכשהשופטת אגי זהבה גילתה שפקידת הסעד שיקרה – היא הוציאה צו איסור פרסום.

קשה להבין כמה עיוות, כמה אטימות וכמה חוסר הגינות יכולים לבוא כך לידי ביטוי אם לא מכירים את העובדות. אין להתפלא על כך שהרושם המתקבל הוא של אכזריות בלתי נתפשת של "אמא ואבות גרושים", הגומלים בטובה תחת רעה למי שכל פשען הוא שביקשו לטפל בהם, כלומר לסייע להם, כלומר להיטיב עמם.

ההצגה המגמתית והמעוותת תשיג, ככל הנראה, את המצופה ממנה: בית המשפט – כבוד השופטת חנה ינון שאמורה להכריע בדיון התביעה בשבוע הבא כאמור 15.10.12 תדאג להזמין אבטחה כבדה נגד הנתבעים האמא והתנועה למען עתיד ילדינו.

השופטת כבר תדע מה שהיא צריכה לדעת: מדובר באשה שיש לגזול את כספה ולהעביר אותו לפקידת הסעד, מדובר באמא שיש להרחיק מהציבור, מפקידיו ובהכרח גם מילדיה, שהרי חזקה עליה שלא תהסס לתקוף גם את ילדיה ולא רק את הפקידים ה"מיטיבים" עמה.

הציבור לא יידע שבן-זוגה לשעבר של האמא היה אלים כלפיה, וכי יש לו רקורד מרשים של פשיעה בעבר ובהווה, שהוא ישב בכלא 9 שנים, בין השאר על "מעשי סחיטה בכוח, גרימת חבלה של ממש ותקיפה". ואיך יידעו מי שמניחים שפקידי הסעד דואגים לילדים שהוריהם מתעללים בהם, כי פקידת הסעד התפרצה לביתה של האשה בשעת לילה מאוחרת בליווי שוטרים, תוך שהיא משקרת לאמא בטענה שבאה לבד ואין בכוונתה לקחת את ילדיה, בעוד שהיא לוקחת אותם ומעבירה אותם למרכז חירום?!

את הטיפול ה"מקצועי" והאלים ביססה פקידת הסעד על תלונות שגרושה הגיש נגד אשתו לשעבר על אלימות כלפי הילדים. אך 22 התלונות נסגרו כולן על ידי המשטרה ו"לא נמצאה אשמה פלילית" במעשיה ועד היום לא הוגש כל כתב אישום נגדה. האם אפשר שפקידי הסעד פוחדים מהגרוש האלים ומעדיפים לקחת, כדרישתו, את הילדים מחזקת אמם?

ואני תוהה מי מבין הקוראים לא היה עלול לאבד את קור הרוח והשליטה העצמית כשהוא או היא עומדים מול סוללת פקידי רווחה ועמיתיהם: יועצים, פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועוד, המחליטים לקחת את ילדיהם מהם, על לא עוול בכפם? כאשר פוגעים ביקר להם מכל? כאשר מרחיקים את ילדיהם למוסד?

מי היה מסוגל לשמוע את הקביעה המזעזעת והנחרצת של פקידת סעד כשהיא מגובה בקבוצה רבת כוח בתוך החדר, ובהיררכיה של משרד הרווחה, במערכות ממסד כוחניות כמו בית משפט, משטרה ורשות מקומית?

שיקומו מי שלא היו מאבדים את קור רוחם עד כדי בכי מר, תחנונים והתפרצות מול אנשים שאטמו את ליבם ובלא טיפת חמלה ובחסות מערכות כוח אימתניות מחסלים את קיומם כהורים וכבני אנוש בעלי רגשות עמוקים לילדיהם.

את חוסר האונים המוחלט של אמא דלת אמצעים ושל ילדיה הקטנים, מול עוצמה חסרת רסן, הייתה עיתונות טובה חייבת לחשוף. אך היא מתבטלת בחידלון ובעליבות מול פקידות הרווחה ומביאה את גרסתו של שלטון דורסני, ושיילכו הילדים ואמם לעזאזל.

כך יכול ממסד הרווחה האלים להפקיר הורים וילדים ולהפוך ילדים ל"ילדי מוסדות".

כך קורה כאשר "כלב השמירה" של הדמוקרטיה והצדק מציג את הממסד האלים כקורבן ואת האזרחים הנרדפים כפושעים. והציבור?

הוא יוכל להמשיך לישון בשקט כשהוא מאמין לגרסאות המסופקות לו בדיווחים מ"טעם" ולהתעלם ממציאות יומיומית ונרחבת, שבתוכה נדרסים ונחמסים החלשים בחברה.

כל אזרח שקורא את כתבתו של יו"ר איגוד העו"ס פרי – רואה ומבין כי יש כאן הסתה ברורה ואלימה נגד ציבור ההורים שיש להוקיע אותה מקרבנו.

קישורים: