מדיניות העושק של משרד הרווחה – ביטוח לאומי גבה מאות מיליוני שקלים בניגוד לחוק

המוסד לביטוח לאומי גבה ממעסיקים מאות מיליוני שקלים מיותרים בשנים 2006-1996 תוך שהוא גובה תשלום כפול של פיצויים עבור עובדים שהיו מעורבים בתאונות עבודה – הן מהמעסיקים והן מחברות הביטוח – ושלשל את הכסף לקופתו.

פסק דין תקדימי שניתן לאחרונה שופך אור על אחת מהפרשות המטרידות של הגוף הציבורי, המחזיק בקופה השנייה בגודלה אחרי אוצר המדינה. כיצד נעשתה הגבייה הכפולה? אדם שנפגע בתאונת עבודה שאינה באחריות המעביד זוכה לתשלום מהמוסד לביטוח לאומי עבור ימי היעדרותו ממקום העבודה. על-פי הנוהל הרגיל, המוסד פונה למעסיק ודורש ממנו תשלום עבור 9 הימים הראשונים של הפגיעה, שבגינם המעסיק צריך לשאת בתשלום הנזק.

אך מתוך פסק דין שהתברר לאחרונה בבית משפט השלום בחיפה נגלתה פרקטיקה תמוהה של המוסד לביטוח לאומי. כמה שנים לאחר גביית 100% מהכספים מהמעסיק היה הביטוח הלאומי תובע את חברות הביטוח אשר אחראיות לנזק בגין כל ימי הפגיעה – מהראשון ועד האחרון (כולל 9 הימים הראשונים שעבורם כבר שילם המעסיק). את המימון שקיבל ע לפי הסכמים בינו לבין החברות, ששיעורו 80%-55%, הותיר הביטוח הלאומי בכיסו, וכך זכה למעשה לפיצוי גבוה מ-100% – רווח נקי שהותיר בכיסו בגין 9 הימים שבגינם זכה לתגמול כמעט כפול.

בתביעה שהגיש עו"ד עופר רון לבית משפט השלום דרש רון בשם בנק דיסקונט החזר של יותר מ-4,000 שקל עבור 9 הימים הראשונים של היעדרות אחד העובדים וזכה במלוא הסכום שנגבה מבנק דיסקונט עבורם. זאת בשעה שאנשי הביטוח הלאומי מודים בפה מלא (כך בפרוטוקול) כי לקחו מחברת הביטוח כספים והותירו אותם בכיסם בניגוד למצווה בחוק.

[youtube http://www.youtube.com/watch?v=dAtY6Bi9BjY&w=600&h=450]

על שולחנו של רון ממתינים כ-18 תיקים שונים, שבכולם גבה הביטוח הלאומי גבייה כפולה, מה שמעיד לדבריו שמדובר בשיטה. סכימת הגבייה המיותרת בהם עשויה להגיע למאות מיליוני שקלים בגין השנים 2006-1996. בהסתמך על הסטטיסטיקה של 2010-2000 ניתן להעריך כי מספר התאונות אשר מזכות בפיצוי מלא מביטוח לאומי הוא כ-10,000 בשנה וכי הפיצוי הממוצע על 9 הימים עומד על כ-2,500 שקל . מכאן שהסכום המדובר גבוה מ-250 מיליון שקל.

עבור הביטוח הלאומי, שמשלם 3-2 מיליארד שקל בשנה לנפגעי תאונות עבודה, מדובר בסכום לא מבוטל. אך גם אם מעסיקים יחליטו כעת לתבוע, כלל לא בטוח שהם יוכלו לעשות זאת – אחרי הכל, חוק ההתיישנות קובע כי לאחר 7 שנים לא ניתן לתבוע בגין כספים שלא הוחזרו.

"דרושה פה התערבות ממשלתית כדי שמי ששילמו כספים מיותרים בשנים 2006-1996 יוכלו לקבל בחזרה את כספם", אומר עו"ד רון ומציין: "חבל שהמוסד לביטוח לאומי, אף שהובהר לו שהוא מחזיק כספים שנגבו שלא כדין אשר הוחזקו אצלו בניגוד להוראות חוק מפורשות, המשיך וממשיך להתעקש לשמור כספים שלא לו ולא להחזירם למעסיקים ששילמו דמי ביטוח לאומי וזכאים להחזר זה. מעניין איזה הסבר יוכלו לתת האחראים למחדל זה ובאיזה סעיף תקציבי הוחזקו לפחות עשרות מיליוני שקלים".

רון מציין כי הוא אינו מצפה שמישהו ייתן דין וחשבון על ההתנהלות שהוא רואה כלא פחות מגזל. "כשיימצא מי שידע על קיום המחדל ואפשר אותו, ראוי למצות איתו את הדין, אך אם ייעשה דבר כזה, אופתע מאוד. כשרשות שלטונית בישראל חומסת את כספי הציבור איש לא נותן על כך את הדין".

מביטוח לאומי לא נתקבלה תגובה.