המוסד לביטוח לאומי – תעשיית הזבל ועדות רפואיות

הכתבה רוצים את הכסף שמגיע לכם מהביטוח הלאומי? תתכוננו לשלם הרבה , חיים ריבלין | חדשות 2 | 23/11/11למבוטחים קשה מאוד לקבל את הכסף שמגיע להם מהמוסד. יש חברות פרטיות ועורכי דין שמנצלים את זה. הצטרפנו לשני מבוטחים שהגיעו לוועדות הרפואיות וגם אנחנו נדהמנו מהתוצאות. תחקיר מיוחד – פרק שלישי ואחרון

מבדיקה שערך לפני כשנתיים מבקר המדינה באשר לבדיקות רפואיות של הביטוח הלאומי, התגלה כי במקרים שבהם מגיעים תיקים לוועדות ערר ומאושרים על ידיהן, התקבלה ההחלטה המקורית על סמך חוות דעת שלא הייתה נכונה.

הצטרפנו לשני מבוטחים שהגיעו לוועדות הרפואיות, ובהסכמתם – תיעדנו את המתרחש באמצעות מצלמה נסתרת. בשני המקרים הייתה נוכחת מזכירת הוועדה במהלך הבדיקה, בניגוד מוחלט לנהלים שנועדו להגן על צנעת הפרט.

הפרק הקודם בתחקיר: כך משפיל הביטוח הלאומי ניצולת שואה

למרות שהוועדות אמורות להיות בלתי תלויות, מי שממלאים את תפקידי מזכירי הוועדות הם עובדי המוסד לביטוח לאומי. השכר הגבוה יחסית שמקבלים הרופאים נועד, בין היתר, לפצות אותם על כך שהם אינם מורשים לתת במקביל חוות דעת פרטיות – כאלה שישמשו מבוטחים בבואם לוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי.

היחס להנחיות – כמו להמלצה

ההנחיות נועדו למנוע מראית עין של ניגוד עניינים, אבל למרות הכל – לא התקשנו למצוא רופאים כאלו. דוגמה לכך היא רופאה המשווקת את עצמה כמי שנותנת ייעוץ רפואי והערכה של אחוזי ייעוץ צפויים טרם פתיחת תיק, ואף מציינת כי היא משמשת במקביל פוסקת מומחית בוועדות הערר של הביטוח הלאומי .

עורכי דין המתמחים בייצוג מבוטחים בוועדות הרפואיות יודעים לספר על ניגודי עניינים חמורים בהרבה, וגם כיצד עמיתיהם למקצוע מנצלים את המצב לטובתם.

כ-300 אלף דיונים מתקיימים מדי שנה בוועדות הרפואיות, כמות עצומה שנופלת על כתפיהם של כ-1,000רופאים.

הקושי להתנהל מול הביטוח הלאומי הוליד בשנים האחרונות תעשייה שלמה של חברות למיצוי זכויות רפואיות. כדי לקבל מידע בסיסי שאמור היה להינתן לנו על ידי הביטוח הלאומי, אנחנו נאלצים לשלם הרבה מאוד כסף. על השירות שניתן בחלק מהחברות ישלם הפונה סכום כסף בשיעור של בין 18%-25% מהגמלה שיקבל במשך שלוש עד ארבע שנים.

התשלום יחל כבר מהגמלה הראשונה, ולא לחינם: במקרים רבים כוללת הגמלה הזאת החזר חד פעמי שעשוי להגיע לסכום בגובה עשרות אלפי שקלים.

עם זאת, מעניקים עמותות וגופים רבים ייעוץ בחינם – אך למרות הכל, קיים מספר רב מאוד של פונים אל החברות הפרטיות ואל עורכי הדין, שגם הם מרוויחים אחוזים מכל תיק.

נשאלת השאלה: למה, אם כן, לחלוק את התשלום שקיבלנו עבור הסבל שלנו? האם זה רק בגלל שהשירות של הביטוח הלאומי לא נהיר מספיק ולא נגיש?

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "יש חובה ברורה להסיט וילון בעת בדיקה, כמו גם להזמין מבוטחים לוועדות הרפואיות במרווח של 15 עד 30 דקות. אנו רואים בחומרה את המקרים שהוצגו והם ייבדקו באופן פרטני. ישנה הנחיה שאוסרת על רופאים בוועדות לתת חוות דעת פרטיות. רופאים שמפרים את ההנחיה – צפויים לביטול כהונתם בוועדות. עם זאת, חל שיפור בעבודת הוועדות ואנחנו מזמינים את המבוטחים לפנות אלינו ישירות ללא מתווכים וללא תשלום".

בחברת "זכותי" מסרו: "החברה גובה עמלות כמקובל בענף ומלווה את לקוחותיה לאורך כל התהליך בליווי רופאים, יועצי מס ועוד. מדובר בהליך ארוך ויקר הנמשך חודשים ארוכים. אנו מסייעים ללקוחות שאינם מודעים לזכויותיהם לברר אם קיימים להם הסימפטומים המזכים".

תגובת "לבנת פורן":"מיום הקמת המרכז קיבלו אלפים ייעוץ ראשוני ללא כל תשלום. בניית התיק הרפואי וחוות דעת שעורכים רופאי המרכז מביאה לכך שלקוחותינו מממשים את זכויותיהם לשביעות רצונם המלאה. תנאי התשלום מוסברים בתחילת התהליך באופן ברור ומפורט, והלקוח יכול להחליט אם הוא מעוניין בשירות אם לאו. במהלך תקופת הטיפול הלקוח אינו משלם למרכז תמורה, פרט לתשלום עבור פתיחת תיק – אלא לאחר סיום הטיפול ורק במקרה של הצלחה. השירות בא לענות על צורך קיים ואינו תלוי ביחס הניתן על ידי הביטוח הלאומי אלא ברצון הלקוח לקנות שירות מקצועי".