הונאות הביטוח הלאומי – מגדיר אותך כעקרת בית, והופה – אין קצבה – מחקו לך את הקריירה

"ביטוח לאומי, מכירות?", כך נפתח הסרטון המוביל את קמפיין הידועניות האינטרנטי נגד סעיף "עקרות בית" בחוק ביטוח לאומי, שעלה לאוויר שלשום ונהפך לוויראלי בתוך שעות ספורות.
.
[youtube http://www.youtube.com/watch?v=Q13gvfoX0v4]
.
על מה ולמה מוחות השחקניות ונשות התקשורת קרן מור, אפרת רייטן, שרה פון שוורצה, אסתי זקהיים, הילה קורח, אורנה פיטוסי, מירה עווד ונתי קלוגר, כמו גם מנכ"לית המרכז למימוש זכויות רפואיות, לבנת פורן? כך זה נשמע בסרטון: "אפילו אם שילמת לביטוח לאומי כמו שעון – אם נשארת בבית לגדל את הילדים, אם חלית או חזרת לאוניברסיטה להשלים את הדוקטורט – אחרי ארבע שנים, הביטוח הלאומי מגדיר אותך כעקרת בית. והופה – אין קצבה. מחקו לך את הקריירה".

בפועל, החוק לא מדבר "מחיקת קריירה", אך בהחלט פותח צוהר לאפליה מקוממת: לפי הביטוח הלאומי, אשה נשואה שיצאה משוק העבודה ליותר מארבע שנים תיחשב "עקרת בית". המשמעות: אם תתבע קצבת נכות, היא לא תהיה זכאית לגמלה לבעלה שאינו עובד, בעוד שגבר שנמצא בדיוק באותו המצב יקבל את גמלה גם עבור אשתו. בשורה התחתונה, הגבר יקבל 1,100 שקל יותר לעומת האשה – בתנאי שאשתו אינה עובדת.
כך או כך, הסרטון המתריס הזניק לפעולה את אלפי הגולשים שנחשפו אליו, ומיהרו לחלוק אותו עם חבריהם: יותר מ-1,500 איש שיתפו בלינק לסרטון הקמפיין בפייסבוק בתוך יום וחצי מרגע שעלה לאוויר, ויותר מ-4,600 שיתפו את הלינק לאתר akeret.co.il, שבו ניתן לחתום על העצומה נגד אפליית הנשים בחוק, שתישלח לשר הרווחה, משה כחלון. בתוך 12 שעות כבר נאספו 3,000 חתימות, כשמספרן צמח בכ-1,000 מדי שעה (נכון לכתיבת שורות אלה יש כמעט 20 אלף חתימות).

חברת דיבור לשיווק ולמדיה חברתית, שהפיקה את הקמפיין, יכולה להיות מרוצה – הבאזז הושג. נראה כי השאלה שפחות העסיקה גולשים היא מדוע נזכרו השותפות לקמפיין לתבוע את שינוי החוק, שנחקק בשנות ה-50, דווקא עכשיו, מי הרים את הכפפה ומדוע. את התשובות מספקת פורן, שמסבירה כי יזמה את הקמפיין בעלות של עשרות אלפי שקלים, ואף מימנה אותו מכיסה (הידועניות השתתפו בהתנדבות).

"ניסיתי לקדם שינוי של החוק בכנסת ולא הצלחתי, אך לא הייתי מוכנה לוותר כי יש כאן אי צדק גדול", אומרת פורן. "גברים, גם כאלה שאינם עובדים, תמיד ייבדקו לפי יכולתם הפוטנציאלית להשתלב בשוק העבודה; בעוד שנשים שאינן עובדות ארבע שנים ויותר – גם אם עבדו כל חייהן – ייבדקו לפי יכולתן לתלות כביסה. אם האשה נפצעת, והיא 'עקרת בית', אז יש מי שיכלכל אותה – בעלה".

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה, ח"כ ציפי חוטובלי (ליכוד), שמקדמת חוק לשינוי הסעיף השנוי במחלוקת, אומרת שבביטוח הלאומי מדברים על שינוי החוק זמן רב, אך ללא לוח זמנים של ממש. "בינתיים זכויות נגזלות מנשים. צריך לשנות את החוק ולהפסיק את המבחנים לעקרות בית. שמענו עדויות מנשים שעבדו כל חייהן על כך שנדרשו לעבור בחינות בקיפול סדינים".

ביטוח לאומי: "החוק אנכרוניסטי"

בביטוח הלאומי מסכימים כי נדרש שינוי בחוק, אך מביעים פליאה על כך שפורן בוחרת לקדם נושא שגם כך בביטוח הלאומי פועלים לקידומו. "גם אנחנו חושבים שהחוק אנכרוניסטי, ומייצג מבנה משפחתי שהיה רלוונטי לשנות ה-50 – אז לרוב הגבר פירנס והאשה דאגה לבית ולילדים", אומרת אילנה שרייבמן, סמנכ"לית גמלאות וקצבאות בביטוח לאומי.

לדבריה, "במקור נועד החוק להגן על האשה – כי בניגוד לגבר שמשלם לביטוח לאומי בין אם הוא עובד ובין לא, אשה נשואה שלא עובדת לא משלמת, ועדיין זכאית לקצבה אם חלתה. הרציונל הוא שאשה נשואה שלא עובדת יותר מארבע שנים לא מתכוונת לחזור לשוק העבודה – היא שינתה סטטוס, ולכן מוגדרת 'עקרת בית'. המחוקק הניח שלאשה יש על ידי מי להיתמך, אך בהחלט יש בכך אפליה כלפי נשים עובדות שהפרישו לביטוח לאומי, ולא צריכות להיות מקופחות לעומת גברים.

"אנו פועלים לשינוי החוק", אומרת שרייבמן, ובאותה נשימה מוסיפה כי האמרה בקמפיין כי "אין קצבה – מחקו לך את הקריירה", משוללת יסוד. "כמובן שעקרת מקבלת קצבה. היא רק לא מקבלת תוספת גם לבן זוגה".

ומה חושבות על החוק הידועניות שנטלו חלק בקמפיין? פיטוסי מציינת שלא היתה מודעת לקיומו, אך מרגע שהבינה במה מדובר שמחה להירתם למאבק. זקהיים אומרת כי "עד לא מזמן נשים היו צריכות לעבור מבחנים של עקרות בית כדי להוכיח זכאות לקצבאות, ולקלף לשם כך מלפפונים. זה משפיל. כשחזרתי מחו"ל לפני כמה שנים התברר שיש לי חוב עצום לביטוח הלאומי, והתשובה שסיפקו לי היתה 'זו חובה שלך ללמוד החוק' (היתה אמורה לשלם גם כששהתה בחו"ל, ה"ו). אנשים לא מודעים לחוקים – וחשוב שנשים יידעו מה אומר חוק עקרות בית. יש פה עיוות מטורף".

מירה עווד טוענת שנדהמה מכך שמרבית הנשים כלל לא מודעות לסעיף המפלה. "זה סעיף נעלם מן העין ששייך לעידן פרה-היסטורי", היא קובעת. "הרי נשים לוקחות פסק זמן בחיים ואז עשויות לחזור לשוק העבודה, והמדינה מפקירה אותן. שיעורי הפיטורים של נשים בגילים המבוגרים גבוהים משל גברים, ולכן עזיבת מקום העבודה הוא לא תמיד באשמתן, ובביטוח הלאומי אומרים 'לא משנה מה הסיבה – מבחינתנו את עקרת בית'".

על מעורבות פורן בקמפיין, אף שהיא בעלת עסק בתחום הזכויות הרפואיות, אומרת עווד: "זה קצת בעייתי, אך מנגד היא עושה עבודה חשובה. חשיבות הקמפיין גוברת על העובדה שהיא בעלת אינטרס". בהקשר זה אומרת פורן: "הקמפיין לא מסייע לי בעבודתי בשום דרך, אלא הוא חלק ממטרה אישית לקידום נושאים חברתיים חשובים. הקמפיין רק גרם לי לעוד הוצאות, לא לעוד הכנסות".

ומה היו התגובות על הקמפיין בטוויטר? ככלל התגובות תמכו, אך היו שהתריסו נגד הכותרת "למי קראת עקרת בית". כך, למשל, צייצה מישהי "האם עקרת בית זו קללה? לא אהבתי. פמיניזם ליברלי מעפן". אחרת צייצה: "מזדהה עם הסלידה מההפיכה של 'עקרת בית' למשהו שלילי, אבל מאוד מתחברת לאג'נדה. הכותרת עושה עוול לדעתי".

עווד אומרת בתגובה לסוג זה של ביקורת כי "אין כאן זלזול בתפקיד עקרת הבית. זה תפקיד קדוש בעיני". פיטוסי טוענת כי "ראיתי שבטוויטר מדברים על הגישה המתנשאת נגד עקרות הבית. אין פה בכלל התנשאות. אנו מוחות על כך שגוף ממשלתי שולל מאשה שעבדה זכויות המגיעות לה כמי שעבדה כל השנים. זו לא סוגיה של עקרות בית, אלא של אובדן זכויות".

סייעה בהכנת הכתבה: רוני לוין

קישורים:

• סיפור משפחה חסרת דיור במאהל ירושלים – עקרות בית אינן זכאיות לקצבת נכות – רשת ב – סדר יום – קרן נויבך – ספטמבר 2011 – דרור מזרחי ומשפחתו מחוסרי דיור מזה שלשה חודשים עובד עיריית ירושלים מספר את סיפור הידרדרות משפחתו לחוסר בדיור. אישתו של דרור עברה תאונה בבית ובגלל היותה עקרת בית אינה זכאית לקצבת נכות מביטוח לאומי…