ניצולת שואה עיוורת על כיסא גלגלים – הביטוח הלאומי סרב לשלם קצבת סיעוד – בג"צ הורה למדינה לשלם

אסתר צ'ובדי ניצלה ממוות על ידי דוקטור מנגלה. היום היא מרותקת לכיסא גלגלים, והביטוח הלאומי דורש ממנה להשתמש בכספי הפיצויים

האטימות של ביטוח לאומי: ניצולת השואה אסתר צ'ובדי, בת 85, עיוורת ומרותקת לכיסא גלגלים, ביקשה השבוע מבג"ץ, ממיטת חוליה בבית חולים בילינסון, להורות למוסד לביטוח לאומי לשלם לה קצבת סיעוד כדי שתוכל להחזיק את המטפלת ששכרה לטפל בה בביתה. "בלעדיה אני לא יכולה לחיות", הסבירה צ'רבי.

הסיבה: המוסד מסכים להשתתף רק בכשעה בלבד משכרה של המטפלת, ומתבצר מאחורי הטענה הפורמלית כי הקשישה יכולה להשתמש למטרה זו בקצבה שהיא מקבלת מגרמניה לשם טיפולים ותרופות בגין נזקי הגוף שנגרמו לה ולכן היא אינה זכאית לקצבה סיעודית בישראל.

"אני חולה סיעודית מלאה, הזכאית למטפלת צמודה, אבל כל פניותיי למוסד לביטוח לאומי לשלם לי קצבת סיעוד נענו בסירוב, בנימוק אבסורדי שיש לי 'הכנסה מגרמניה' ושהכנסתי עולה על השכר הממוצע במשק", כתבה צ'ובדי בפנייתה לבג"ץ.

"התשלום אותו אני מקבלת מגרמניה, לפי החוק שם, נועד לצורכי ריפוי, תרופות והבראה בלבד ואינו בגדר הכנסה. לא ייתכן שהביטוח הלאומי יפלה לרעה אותי וניצולים אחרים במצבי", לדברי צ'בדי.

בעתירה, שהגישה באמצעות עו"ד שלמה אייגנר, מספרת הקשישה, כי נולדה ב-1926 בצ'כוסלובקיה בשם אסתר גרינפלד. "באפריל 1944 הובלתי עם כל בני משפחתי בקרונות של בהמות למחנה ההשמדה אושוויץ", היא מספרת בתצהירה.

"כפו עלינו לעבוד 16 שעות ביממה"

"הוריי, ובני משפחתי האחרים הוכנסו לתאי הגזים ושם נרצחו. אני ואחותי הצעירה אריקה הוכנסנו ל'בלוק 8' שהיה 'בלוק הילדים'. ד"ר מנגלה היה הממונה על הבלוק וביצע בילדים פשעים מזעזעים".

היא הצליחה להינצל מרצח של אלף ילדים בבלוק בו התגוררה אך נלקחה לעבודות כפייה במפעל. "עברתי מבחן זריזות ידיים, הוצבתי לעבודה במפעל לייצור פצצות וחומרי נפץ. כפו עלינו לעבוד 16 שעות ביממה בייצור חלקי פצצות", היא מספרת.

כששוחררה על ידי הצבא האמריקאי הייתה צ'ובדי שבר כלי, הרוסה לחלוטין ממבחינה פיזית ונפשית, עד כדי אי יכולת לתפקד. כתוצאה מהעבודה במחנות נפגעה ראייתה והיום היא עיוורת. כשעלתה לארץ היא התחתנה וניסתה לשקם את חייה.

בשנת 2008 נפטר בעלה והיא נותרה לבדה עם מחלותיה. "כיום אני עיוורת, עמוד השדרה שלי התמוטט, אינני מסוגלת לעמוד או ללכת ואני מובלת בכסא גלגלים", היא כותבת. בפיצויים שהיא מקבלת מגרמניה – 742 יורו לחודש – היא משתמשת לרכישת תרופות ולטיפולים רפואיים.

המוסד לביטוח לאומי קבע כי היא חולה סיעודית בשיעור מקסימאלי ותלויה לחלוטין בעזרת הזולת. אבל למרות מצבה, המוסד לביטוח לאומי מסרב להשתתף בהוצאות המטפלת. כך, היא נאלצת להוציא מכיסה כסף רב על שכר והוצאות כוללות למטפלת, תרופות, ציוד רפואי ועוד. את מכשיר השמיעה שהיא נזקקת לו לא הצליחה לרכוש בשל מחסור באמצעים.

באמצע יוני 2011 נענה בג"צ לעתירה של אסתר צ'ובדי והורה למדינה בצו ארעי לתת לה קצבת סיעוד