אי תשלום הפרשי הצמדה בעת החזר דמי ביטוח בריאות שנוכו בטעות – מדו"ח שנתי 36 של נציבות תלונות הציבור

Spread the love
במאי 2008 התברר למוסד לביטוח לאומי כי מינואר 2000 ועד אפריל 2008 הוא ניכה מקצבת הזקנה של המתלוננת דמי ביטוח בריאות אף שהיא לא הייתה חייבת בתשלומם. המוסד החזיר למתלוננת את הכספים שניכה ממנה, אך בערכם הנומינלי. המתלוננת ביקשה מהמוסד תוספת של הפרשי הצמדה בגין הכספים שלא החזיר לה במועד, אך לטענתה המוסד דחה את בקשתה ללא כל נימוק.
בתחילה הודיע המוסד לנציבות כי לא ניתן להיענות לבקשתה של המתלוננת מאחר שהוא אינו גובה הפרשי הצמדה בעת גביית דמי ביטוח בריאות ששולמו באיחור ולכן גם אינו מחזיר דמי ביטוח שנגבו בטעות בתוספת הפרשי הצמדה.
הנציבות הסבה את תשומת לבו של המוסד לכך שלפי סעיף 15(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן – חוק ביטוח בריאות), על הגבייה והתשלום של דמי ביטוח בריאות חלות הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ולכך שעל פי סעיף 362 לחוק הביטוח הלאומי, אם נדרש המוסד להחזיר תשלומי יתר של דמי ביטוח ששולמו לו על פי דרישתו, יוחזר התשלום בתוספת הפרשי הצמדה, בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף.
בעקבות התערבות הנציבות שב המוסד ובדק את עניינה של המתלוננת והחליט לשלם לה הפרשי הצמדה על הסכום שהחזיר לה. בעקבות כך זוכה חשבונה של המתלוננת בסכום של 1,637 ש"ח ועניין תלונתה בא על תיקונו לשביעות רצונה.
(תלונה 400197)
salome

salome

One thought on “אי תשלום הפרשי הצמדה בעת החזר דמי ביטוח בריאות שנוכו בטעות – מדו"ח שנתי 36 של נציבות תלונות הציבור

  1. מגוחך וקטנוני להחריד שמוסד הביטוח הלאומי מעמיד אנשים מבוגרים במצבים כה קשים ולא נעימים. הרי הביטוח הלאומי מתקיים מתשלומים שכל עובד במדינת ישראל מעביר חודש בחודשו, אך כשמגיע זמנם לשלם הם שומרים על הקופה כמו לביאה השומרת על צאצאיה.
    גם במקרים של תביעות רפואיות אנשים צריכים לעבור גהנום עד אשר מופרש להם סכום מסויים מהביטוח הלאומי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.