מחדלי רשויות החינוך והבריאות – תלמידים בשירות חברות התרופות

לכאורה מדובר בעוד הודעה לקונית שתיגנז אי שם בתוך ארכיוני הכנסת, ואולם התבוננות בתוכן ההודעה מראה כי מדובר בסם פסיכיאטרי, ריטלין הנצרך על-ידי תלמידים לפחות כ-11 שנה, וכיום משתמשים בסם כ-30,000 תלמידים.

"רבים מהתלמידים צורכים את הריטלין שמסובסד על-ידי קופות חולים ושאיני ממליץ על צריכתו", אמר בנחרצות פרופ' אשר אורנוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד ולשיקומו במשרד הבריאות, בדיון שהתקיים בוועדה. "הריטלין המסובסד שהשפעתו תקפה ל-4 שעות, יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת", הוסיף פרופ' אור-נוי.

אמירות קשות אלו של פרופ' אורנוי די בהן לבלום מיידית הכנסת תלמידים נוספים למעגל צריכת הסם, ולגמול את אלו ה"מכורים", כפי שמקובל בכל מדינה מתוקנת שילדיה יקרים לה. אך אין כך הדבר, בפועל ישנה עלייה מתמדת של עשרות אחוזים מדי שנה של מכירת ריטלין בארץ.

בחמש השנים האחרונות הצריכה גדלה כמעט פי שלושה, בנוסף, חל גידול של עשרות אחוזים מדי שנה במסלול הטיפול לבריאות הנפש האמבולטורי, 9,163 ילדים ובני נוער בשנת 2006 שטופלו במרפאות אלו, לעומת 10,955 בשנת 2007.

נשאלת השאלה האם הריטלין "מספק את הסחורה", או במילים אחרות האם הישגי התלמידים בעליה? – התשובה לא רק שההישגים לא עולים אלא נמצאים בירידה, שיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות ירד מ-46.3% בשנת 2007 ל-44.4% בשנת 2008. מדובר בירידה מתמשכת, בתוך ארבע שנים ירד שיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות מ-49.2% ל-44.4%.

תוצאות מבחני מיצ"ב השנתיים, שפרסם משרד החינוך בדצמבר 2008, הציגו גם הן תמונה לא מעודדת באשר לרמת התלמיד הישראלי: הישגיהם של תלמידי חטיבות הביניים באנגלית, בעברית ובמדעים נמוכים, ובמתמטיקה – נמוכים במיוחד, כאשר הציון הממוצע עמד על 44.1 בלבד.

בדצמבר 2008 המשיכו תלמידי ישראל להפגין הישגים נמוכים במבחנים הבינלאומיים במתמטיקה ובמדעים ולהשתרך אחרי מדינות אחרות. נתונים של דירוג "טימס", המבחן הבינלאומי לבדיקת הישגי התלמידים במתמטיקה ובמדעים, גילה כי תלמידי ישראל הידרדרו בדירוג.

מבחן פיז"ה שנערך על-ידי ארגון ה- OECD במרץ 2009 הצביע כי תלמידי ישראל מדשדשים במקום 41 באוריינות (בקיאות ויכולת יישום) מדעים ואוריינות מתמטיקה ובמקום 36 באוריינות קריאה מתוך 64 מדינות בעולם.

מדובר בסם פסיכיאטרי בשימוש גדל והולך במערכת החינוך לפחות כ-11 שנה, מסב נזקים בריאותיים נפשיים וגופניים לתלמידים ואינו מביא לשום שיפור בהישגים.

מדוע אם כן הסתפקה ועדת החינוך של הכנסת בנקיטת פעולה חלבית של רענון הנהלים האוסרים על עובדי הוראה להמליץ על מתן תרופות לתלמידים?

התשובה ברורה, מאחורי סם הריטלין ואחרים ישנה תעשיית ענק של חברות תרופות עם הרים של כסף וכוח שקשה לעמוד מולה.
.

.
קישורים:

• הבלי הריטלין והפסיכיאטריה – פרופ' אשר אור-נוי: "הריטלין יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת, כאבי ראש ובטן, חוסר תיאבון ודיכאון" – דצמבר 2010 – לאחר שנים רבות בהם מיליוני ילדים סוממו בריטלין וחלה ירידה משמעותית ברמת הלימודים, ובתי משפט מחייבים לסמם בריטלין ילדים באומנה, מודים במשרד הבריאות כי "הריטלין … שהשפעתו תקפה לארבע שעות, יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת … עלייה וירידה מהירה בריכוז עלולות להוביל לכאבי ראש ובטן, חוסר תיאבון ודיכאון"…

• מורים ויועצות בתי הספר תחת השפעת ריטלין – מאי 2010 – "יועצות מתקשרות אלי בבקשה שאשכנע אמהות לתת לילד כדור", מספרת שפר. "יועצות הן אומרות 'הגיע אליך ילד כזה וכזה. אני מבינה שהוא מטופל אצלך, אני יודעת שאת יכולה לעזור לו, אבל לי אין זמן ולמערכת אין זמן ולכן אני מבקשת שתשכנעי את האמא שהילד ייקח כדור כדי לפתור את הבעיה'. הייתה לי יותר משיחה אחת כזאת…
• גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים – הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 – ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים…