שלילת הזכאות להחזר כספי עקב טיפול לקוי – דוח נת"צ שנתי 39 לשנת 2012
המתלונן ביקש כי המוסד ישלם לו (או לאשתו) את ההפרשים, שכן חותנתו התגוררה בביתם והם נשאו בהוצאות הטיפול בה. המוסד דחה את הבקשה והבהיר כי על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן – החוק), הזכות לגמלת כסף עוברת בירושה רק ל"שאירים" כמשמעותם בסעיף 308 לחוק. שאיר מוגדר בסעיף זה "בן זוגו של הזכאי או ילד מתחת לגיל 24", והוא ואשתו אינם עומדים בהגדרה זו.
מאחר שהוראות החוק אינן מתירות תשלום הפרשי גמלת סיעוד למי שאינו שאירו של הזכאי לגמלה, היה המוסד מנוע מלשלם למתלונן את ההפרשים שהגיעו לחותנתו. אולם הנציבות סברה כי נוכח העיכוב הלא סביר של כשלושה חודשים בתשלום ההפרשים, ראוי שהמוסד ישקול אם יש מקום לפצות את המתלונן על ההוצאות שהוציא לצורך הטיפול בחותנתו.
בעקבות עמדה זו של הנציבות הובא עניין התלונה לפני הלשכה המשפטית של המוסד, ובאישור הגורמים המוסמכים הוחלט לשלם למתלונן כפשרה, מקופה המיועדת למצבים חריגים, פיצוי בסך 5,000 ש"ח.
נוכח ממצאי הבירור הציעה הנציבות למוסד לבחון את האפשרות לתקן את החוק ולקבוע בו שגם מי שאינו מוגדר "שאיר" של נפטר, יהיה זכאי לקבל הפרשי גמלת סיעוד שהנפטר היה זכאי להם, אם יוכיח שסיפק את צרכיו לפני פטירתו.
בתגובה הודיע המוסד כי הוא שוקד בימים אלה על כמה תיקונים בחוק, ובמסגרת זו יבחן את הצעת הנציבות.
(608960)
