יצאנו מבית המשפט עם עגלה ריקה פקידת הסעד לקחה לי את התינוקת מהידיים אחרי שלושה חודשים
מדי שנה מוצאים מבתיהם בישראל 10,533 ילדים. במרבית המקרים להורים כלל אין ייצוג בערכאות השונות ובבית המשפט, ומבלי להבין מה מתרחש – הילד נלקח מהוריו על ידי הרשויות. "לא האמנו שזה משהו שיכול בכלל לקרות", אמרה יעל לחדשות 2. "לא היינו עם ייצוג של עורך דין ויצאנו מבית המשפט עם עגלה ריקה ופקידת הסעד לקחה לי את התינוקת מהידיים אחרי שלושה חודשים".
[youtube https://www.youtube.com/watch?v=0HvXvItzLEk]
יעל היא דוגמה למצב המורכב שעוברות המשפחות. בעלה הקודם, לפני 14 שנים, היה אלכוהוליסט ולמרות ניסיונותיה לשכנע אותו להיגמל היא לא הצליחה. היא לא חשבה שהמחיר שתשלם יהיה לאבד את ילדיה. "אני הייתי בהלם טוטאלי, לא יכולתי ברגע אחד להיות בלי התינוקת שלי", היא תיארה.
עכשיו, כשהצליחה לשכור עורך דין, היא מחדשת את המאבק להחזרתם של הילדים לחיקה, אבל בלי הייעוץ שלו זה לא היה מתאפשר. על פי נייר שהוכן באחרונה בסיוע המשפטי במשרד המשפטים – ב-93% מהמקרים שבהם להורים לא היה עורך דין, הבקשה להוציא את הילד מהבית התקבלה בבית המשפט, לעומת רק כ-63% מהמקרים כשההורים היו מיוצגים.
מבין כ-850 הליכים חדשים מדי שנה העוסקים בהוצאה ממשמורת, פחות ממחצית מיוצגים – כ-370 בלבד. מדי שנה מוציאה המדינה 685 מיליון שקלים על מסגרות חוץ ביתיות. עלות לכל ילד או ילדה נעה בין 5,000 ל-14 אלף שקלים לחודש. גם הדס שבנה הוצא מהבית לפני חמש שנים לא הבינה שהיא לבד במערכה הזו.
"אין כסף לממן עורך דין, המצב על הפנים"
"לא יכולנו לעשות כלום, לא יכולנו להתנגד, לעשות כלום, כלום, שום דבר", היא טענה. "לא היה לנו עורך דין. ממש אין לי כסף לממן עורך דין. המצב שלי ממש ממש ממש על הפנים".
כדי לקבל סיוע משפטי מהמדינה צריך לעמוד במבחן זכאות מחמיר מאוד, למרות העובדה שגם כך מרבית המשפחות המגיעות לדיונים כאלה נמצאות במצב כלכלי חמור. שר הרווחה חיים כץ אימץ חלק ממסקנות ועדת סילמן שבחנה את הנושא, ונתן להורים אפשרות לערער על הוועדות בטרם מגיעים לבית המשפט, אבל בבית המשפט המצב נמשך. אם אדם יגנוב לחמניה מהמכולת ויעמוד לדין, הוא יזכה להגנה מלאה מטעם המדינה, אבל מי שילדיו עשויים להיות מוצאים בכוח לפנימייה יהיה חשוף לגמרי בבית המשפט.
גם העובדים הסוציאליים שחושבים שלמרות הקושי צריך להוציא ילדים מהבית, סבורים שבכל מקרה צריך לדאוג גם לזכויות של ההורים. בתצהירים שהגישה האגודה לזכויות האזרח בעתירה לבג"ץ כתב עובד סוציאלי: "פעם נכחתי בוועדה עם סבתא ממוצא אתיופי, שלא הבינה בכלל עברית. אמנם הייתה מתורגמנית, אבל דיברו שם על אפשרות של הכרזה על הנכד כקטין 'נזקק' והיה ברור שהסבתא לא מבינה בכלל מה זה ומה המשמעות של זה למרות שהיא הסכימה לזה… זו בעיה, הורים לא לגמרי מבינים מה קורה".
גם בתחום של ייצוג ילדים בבתי משפט, ישראל נמצאת מאחור. זה נתון לשיקול דעתו של השופט ורק מחצית מהילדים מיוצגים בארץ, בניגוד למצב בחו"ל שבו יש חובה להצמיד לילד עורך דין בכל הליך של הוצאה מהבית. כעת צריכה המדינה להכריע אם תספק לכל אזרח את זכות הייצוג, גם כשזה נוגע לתא המשפחתי.
