הוגשה תלונה לרשויות כנגד פסיכיאטר בגין טיפול רשלני ומזיק
לטענתו עברה אשתו אבחון וטיפול פסיכיאטריים רשלניים שלא יכלה להתגונן מפניהם כיון שכאשר הסכימה לטיפול לא סופק לה כל מידע באשר לסיכונים ולנזקים שעלולים להתרחש.
הצעירה נטלה תרופה נגד חרדות. במהלך הריונה החרדות התגברו. יומיים לאחר הלידה החלה לבכות ונשלחה מיד לפסיכיאטר המדובר.
לטענת המתלונן, שהמתין מחוץ לחדר, הביקור נמשך חמש דקות בלבד, פרק זמן קצר מכדי לאפשר אבחון מעמיק או יסודי. מה שמעיד לטענתו על אבחון רשלני.
מבחינת טיפול החליט הפסיכיאטר להכפיל את מינון התרופה שנטלה ואף הוסיף לה תרופה פסיכיאטרית נוספת, מה שבדיעבד התברר כמינון יתר מופרז שלכשעצמו גרם לאשתו לנמנום ועייפות כרונית, אובדן חשק מיני, עלייה במשקל, הפסקה כמעט מוחלטת של המחזור החודשי ועוד.
נקודה חריגה נוספת הייתה היעדר מוחלט של מידע על תופעות הלוואי והסיכונים שהתרופות הללו היו יכולות לגרום לאשתו, מכדי שתוכל לקבל החלטה שקולה אם ליטול את הטיפול או לא, בהתאם לסעיף ה"הסכמה מדעת" בחוק זכויות החולה.
בנוסף, כאשר המינון המוגבר התחיל להשפיע סירב הרופא לבקשה להפחית את מינון התרופות בטענה שצריך לשמור על יציבותה של המטופלת, וזאת למרות תופעות הלוואי הקשות שסבלה מהן.
בתלונה ביקשה העמותה לבדוק את התנהלותו של הפסיכיאטר בחשד לאבחון וטיפול רשלני, ובהיעדר הסכמה מדעת לטיפול שהציע למטופלת שלו.
יהודה קורן, דובר העמותה, אומר שדרך פעולה זו מאד שגורה בתחום הפסיכיאטריה, וכי הגיע העת שהאזרח יהיה מודע לכך שטיפול תרופתי פסיכיאטרי עלול להיות מבוסס על אבחון שרירותי שמתעלם מנסיבות החיים שהמטופל נמצא בהם, טיפול לא מידתי בסמים פסיכיאטריים ממכרים והיעדר מידע מלא ונאות בנודע לנזקים ולסיכוני התרופות החזקות שניתנות על ידי פסיכיאטרים. התוצאה של טיפולים כאלה הינה תלות קשה בפסיכיאטר ובתרופות שלו, ולכן נזק בלתי הפיך ברמה הגופנית וברמה הנפשית. בעקבות טיפולים פסיכיאטריים אנו מוצאים יותר ויותר מטופלים שיוצאים לחלוטין מכלל שליטה, והופכים אלימים ומסוכנים באופן שאפילו תרופות לא מצליחות להשתלט על התנהגותם.
