עו"ס חיאדרה ג'והינה עאדל לילדים בסיכון בסכנין תובעת הפרשי שכר 6 חודשים בסך 56,000 ש"ח טוענת שמגיע לה מידי חודש 17,300 ש"ח סע"ש 1694-10-19

עובדות סוציאליות מציפות את בתי המשפט בתביעות שלא משלמים להן מה שמגיע להן. מי שמכין להם את התביעות חינם זו ההסתדרות. התביעות הללו מנוסחות מבלי להראות כמה שולם וכמה מגיע וללא ראיות, הן מוגשות על סכומים מוגזמים.

בתביעה שלפנינו, עו"ס חיאדרה ג'והינה עאדל, מסכנין, תובעת הפרשי שכר בגין 6 חודשים סך 54,000 ש"ח שלא שולמו לה כאשר המשכורת שלה עומדת על כ-7,500 ש"ח נטו או 8,300 ש"ח ברוטו. חיאדרה טוענת שהיה מגיע לה סך 17,300 ש"ח מידי חודש. בתלוש השכר שלה אין דיווח על כמות השעות שהיא עבדה, ואיזה משרה היא עובדת (חלקית, מלאה). התביעה על סכום כפול ויותר מהמשכורת ששולמה לה.

התביעה הוגשה על רקע "התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון °360", תכנית לפיה משרד הרווחה מתקצב עו"סיות כדי "למפות ולאתר ילדים בסיכון", כלומר לרגל אחרי משפחות ולחפש בכוח ילדים שאפשר להתערב במשפחות שלהם. מדובר בתכנית כושלת ומיותרת שהמטרות שלה מנוסחות במילים יפות שלא אומרות כלום.

התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון °360 – תכנית נבובה וחלולה ללא תוצאות בשטח

הנה תיאור מטרות התכנית. מילים יפות ונבובות שלא אומרות כלום, ובפועל לא שינו כלום "מתן אחריות וסמכות לרשויות המקומיות כדי שיוכלו לתכנן וליישם שירותים לילדים ולבני נוער בסיכון בהתאם לצורכיהם. עבודה מבוססת נתונים. לתוכנית מערכת מידע בין משרדית (תמ"י- תשתית מידע יישובית) המאפשרת מעקב אחר הילדים המשתתפים בתוכנית והוריהם והשינוי במצבם בעקבות השתתפותם במענים. המערכת נמצאת בשימוש שוטף ברשויות והן נעזרות בה. שפה אחידה, הגדרה ממשלתית מוסכמת לילדים ונוער בסיכון על בסיס אמנת האו"ם לזכויות הילד. שינוי סדרי העדיפויות. שימת דגש על טיפול בקהילה, מניעה וטיפול בגיל הרך, עבודה עם הורים ומתן עדיפות לפריפריה ולקבוצות ייחודיות (עולים, ערבים, ילדים עם מוגבלות) והקצאת משאבים הוגנת לאוכלוסיות השונות. הצבת ילדים ובני נוער בסיכון במרכז סדר העדיפויות באמצעות עבודה בין משרדית.  הבניה מחדש של חלוקת האחריות לטיפול בילדים ובני נוער בסיכון בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. חיזוק מנגנוני הפיקוח והבקרה על תפוקות, ניהול תקציב וגילוי נאות של משאבים".

היקף התקציב לכלל התוכנית 220,000,000 ש"ח לשנה, התקציב משותף לכלל המשרדים. כשליש מהמשאבים 73,000,000 מוקצים לתוכניות, התערבויות ושירותים עבור ילדים בגיל הרך (התחלה טובה). כלומר כל הכסף הזה הולך למימון עו"סיות שממפות את הילדים בסיכון, אבל לא עושות שום דבר עבורם, והמשפחות לא מקבלות כלום מהתקציב הזה.

התביעה של עו"ס חיאדרה ג'ואינה עאדל מסכנין

חיאדרה ג'ואינה עאדל טוענת שהמועצה המקומית סכנין שילמה לה פחות כסף ממה שמשרד הרווחה תיקצב אותה. מדובר בעו"ס הממונה על התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון °360 בסכנין. היא התקבלה לעבודה כמנהלת התוכנית הלאומית לילדים בסיכון בכל סכנין.

התביעה לא הגיעה למשפט. עו"ד שאדי גנטוס שייצג את עיריית סכנין, שילם לה סכום פשרה.

לטענתה התקבלה לעבודה וקיבלה תלושים על שכר ברוטו של 8,367 ש"ח, ועבדה 6 חודשים, ינואר-יוני 2017, אבל גילתה שמשרד הרווחה משלם למועצה יותר כסף ממה שהיא קיבלה בפועל.

לטענתה התכנית הלאומית לילדים בסיכון אישרה לה שכר יסוד של 7,585 ש"ח, שעות נוספות 1,288 ש"ח, נסיעות 580 ש"ח, טלפון 50 ש"ח, רכב 1,666 ש"ח, טסט וביטוח 721 ש"ח, כלכלה 150 ש"ח, הבראה 355 ש"ח, ביגוד 176 ש"ח, סה"כ 12,571 ש"ח.

לטענתה עבור אותה חצי שנה מגיע לה עוד 54,000 ש"ח, כלומר 9,000 ש"ח כל חודש שלא שילמו לה. זה יותר מהמשכורת ברוטו שלה (שעמדה על 8,397 ש"ח).

לטענתה 14,700 ש"ח זה שעות נוספות שהיא עבדה ולא דיווחה. אין ראיות ואין הסבר למה לא דיוווחה, ואין הסבר למה היא בכלל צריכה לעבוד שעות נוסספות, כשהתפקיד שלה הוא "ניהול המיפוי ילדים בסיכון", אבל לא כולל תגובות לבעיות מיידיות בשטח.

לטענתה דמי כלכלה שולמו מינואר 2017 אבל לא שולמו החל מינואר 2017 וזאת במשך 36 חודשים. קראתם  נכון. אין פה טעות.

לטענתה מגיע לה גם קצבת נסיעה באוטובוס, ולא רק במרחבי סכנין, אלא לכל המדינה, וגם החזרי החזקת רכב ודלק.

בגלל שיש בתכנית כסף לא מנוצל עופרה פשביין מבקשת לנצל אותו וזו הסיבה לתביעות

ומה הראיה שמצרפת חיאדרה לכל הדברים האלה? מכתב ממשרד הכלכלה שמאיימת על המועצה סכנין שיש בתוכנית כסף לא מנוצל, ובגלל אי הניצול הם חייבים לתת אותו לעו"סית הזו.

הנה מכתב של עפרה פישביין, המנהלת הארצית של התוכנית נוער בסיכון 360.

מהי תכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון?

ד"ר רחל סבו-לאל טוענת שהטמעתה של 60°  התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון החלה בשנת 2008. מטרת התכנית היא לשנות את האופן שבו החברה הישראלית מתמודדת עם ילדים ונוער בסיכון, ולשפר ולחזק את השירותים המיועדים להם בקהילה. התכנית ייסדה מסגרת בין-משרדית המקדמת גישה משולבת להתמודדות עם אתגר זה ברמה הארצית והמקומית, והיא מוטמעת כיום בכ-180 רשויות מקומיות מן האשכולות הסוציו-אקונומי הנמוכים והבינוניים.

רכיב מרכזי של התכנית היה ביצוע מיפוי מקיף של מספר הילדים ובני הנוער בסיכון, מאפייניהם וצורכיהם, בכל רשות. במיפוי נעשה שימוש בהגדרה אחידה ובנהלים אחידים לאיסוף המידע מן השירותים המטפלים בילדים ובנוער בסיכון, כמו גם משירותי החינוך והבריאות האוניברסליים שלהם קשר עם רוב הילדים ובני הנוער בישראל. עד הפעלתה של התכנית הלאומית, נאסף רק מידע חלקי ולא אחיד על הילדים והנוער בסיכון בישראל, מידע שהתבסס בעיקר על מקרים שהיו מוכרים לשירותי הרווחה ולמשטרה. כך, לראשונה בישראל, נאסף מידע שיטתי ומקיף על ילדים ובני נוער בסיכון, על מאפייניהם וצורכיהם, ברשויות שבהן מתגוררים שני שלישים מן הילדים בישראל. מידע זה יכול להוות בסיס להבנת תמונת המצב בישראל.

יש לציין כי מאגר מידע זה שימש גם  בסיס לתכנון שירותים ברמה המקומית; בכל קהילה פותחה תכנית רב-שנתית לשימוש בתקציבים שהוקצו לרשויות ולשילובם עם משאבים מקומיים.

מכון ברוקדייל מילא תפקיד מרכזי בפיתוח מאגר המידע, הן בפיתוח השיטה והכלים לאיסוף המידע והן בעיבוד הנתונים וניתוחם ברמה מקומית וארצית. דוח זה הוא דוח משלים לשני דוחות שפורסמו בעבר בהתבסס על נתוני התכנית הלאומית. מן הדוח עולה כי ביישובים שבהם התכנית הלאומית מיושמת, זוהו 261,000 ילדים ובני נוער בסיכון, שהם 16% מכלל הילדים ובני הנוער ביישובים אלה ויש שונות רבה בין היישובים באחוזי הילדים ובני הנוער בסיכון, הנעה בין 9% ל-47%.

המחקר נערך ביוזמת 360°  – תכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון, ומומן בסיועה.

https://brookdale.jdc.org.il/publication/children-youth-risk-israel/

המחקר