רשויות הרווחה חקירות אלימות נגד אזרחים זכאים לקצבאות
רשויות הרווחה – חקירות אלימות נגד אזרחים זכאים לקצבאות
המאמר: ביקשתם הנחה בארנונה? הכירו את החוקרים שיוציאו לכם את הנשמה
רוני לינדר-גנץ, ליאור דטל TheMarker נובמבר 2012
חוקרים פרטיים מבצעים עבור רשויות מקומיות חקירות פולשניות על כל מי שמבקש הנחה או הטבה מהעירייה ■ "בסך הכל ביקשת הנחה שמגיעה לך, והרשות מפעילה טרור", אומר סטודנט שזכה לביקור בית בן שעה וחצי מחוקר פרטי.
דבורה (שם בדוי), אם יחידנית לשלושה ובהריון מתקדם, בסך הכל רצתה לקבל מעיריית גבעת שמואל הנחה בתשלום למעונות היום של נעמת. היא הגישה לעירייה בקשה רשמית להנחה, מלווה במסמכים המעידים על מצבה הכלכלי, אך מהר מאוד מצאה את עצמה במרכזה של חקירה שבוצעה על ידי חברת חקירות פרטית, שהוסמכה לכך מטעם משרד הרווחה.
"זה התחיל בוויכוח פעוט עם עובדת העירייה, שביקשה לדעת למה אני מקבלת קצבת נכות מהביטוח הלאומי", מספרת דבורה. "שאלתי אותה מה זה עניינה ואיך זה רלוונטי לבקשה שלי, וזה התפתח לוויכוח. יום-יומיים לאחר מכן כבר קיבלתי הודעה מחוקר פרטי שהוא מונה לבצע בדיקת יכולת, שאני צריכה להציג לו מסמכים ושהוא יגיע אלי הביתה 'לצורך התרשמות'".
|
|
משרד הרווחה – חקירות אלימות נגד אזרחים זכאים לקצבאות |
טרור משרד הרווחה שהופעל נגד אמא חד הורית
דבורה מצאה את עצמה במצב בלתי אפשרי: העירייה והחוקר הבהירו לה כי אי שיתוף פעולה יגרום לדחיית בקשתה להנחה. מנגד, היא מתקוממת קשות נגד מה שהיא רואה כחדירה לפרטיותה: "אני לא מוכנה ולא רוצה לשתף את כל העולם בבעיות שלי – בטח שלא גוף פרטי", היא אומרת.
בסופו של דבר, לאחר מאבק קשה בעובדי העירייה, ולאחר שסיפקה מכתב מהרופאה הפסיכיאטרית שלה שקובע כי הכנסת חוקר פרטי לביתה עלול לפגוע בה נפשית, ויתרה העירייה על החקירה וקיבלה החלטה על סמך המסמכים שסיפקה. דבורה עדיין חשה פגועה: "זה פשוט משפיל שהייתי צריכה לשתף את כל עובדי העיריה במצבי הפסיכיאטרי רק כדי שיוותרו על החקירה הפרטית".
עבור אזרחים רבים, שחלקם הגדול נזקקים הפונים לרשויות כדי לקבלת הנחות, הפגישה עם חוקר פרטי היא בלתי נמנעת, ושיתוף הפעולה עמו הוא תנאי לבירור זכאותם ולקבלת ההנחה המבוקשת. במרבית המקרים מדובר בחקירה גלויה, אבל גם פעולות סמויות ומעקבים אחר מבקשי ההנחות הם חלק מהסמכויות שניתנות לחוקרים הפרטיים.
כאשר האגודה לזכויות האזרח התערבה במקרה ופנתה בתלונה לעיריית גבעת שמואל, התקבלה תשובה שאפשר לסכם במלים "כולם עושים את זה". על פי העירייה, החקירה מתבצעת על ידי חברת חקירות שזכתה במכרז של משרד הרווחה, והעניין כולו אינו בעייתי: "אנו סבורים כי גורמי הרווחה רשאים להשתמש בשירותים אלה, וזהו כלי שמאפשר קבלת פרטים שלא מצויים בידי גורמי הרווחה ואשר נחוצים להם לצורך בדיקת הבקשה וקבלת החלטה… מדובר בכלי עזר שנועד לסייע לגורמי הרווחה לקבל החלטה הנאמנה לנסיבות האמיתיות של הפונה".
סירב להיחקר – והבקשה נדחתה – טרור משרד הרווחה
החוקרים הפרטיים שעובדים עבור הרשויות המקומיות אינם פועלים על דעת עצמם, או בגלל גחמה של רשות כזו או אחרת, אלא עושים זאת מתוקף מכרזים רשמיים שעורכת המדינה. במלים אחרות, המדינה באמצעות שרותי הרווחה מפריטה את חקירת הזכאות של אזרחיה להנחות שונות ומעניקה סמכויות חקירה לחברות פרטיות.
פעמים רבות המפגש הזה מאוד לא נעים: יוני בוקסבאום, תושב ירושלים, הגיש לפני כשנה בקשה להנחה בארנונה מטעמי הכנסה, בעת שהיה סטודנט, וכחלק מפנייתו הגיש תלושי שכר על פי בקשת העירייה.
לדבריו, העירייה לא אישרה את בקשתו באופן מיידי, ולאחר כחודש קיבל שיחת טלפון מטרידה. "על הקו היתה אשה ממשרד חקירות, שאמרה שאני חייב להתייצב לחקירה בבית שלי ולהגיש כל מיני אישורים. אמרתי לה שעל פי החוק אני לא חייב לעשות דבר, אבל לאחר שעה התקשר אלי חוקר אחר מהמשרד שהסביר לי שזה יקדם את הבקשה שלי, וביקש ממני להשיג כל מיני מסמכים ולהגיש לו אותם. אמרתי לו שאני מוכן להגיש את המסמכים אבל לא להיחקר".
בוקסבאום החל לאסוף את האישורים הדרושים, שכללו מסמכים מחשבון הבנק שלו, מסמכים מרשות המסים ומידע על בת זוגו, אבל החוקר לא קיבל את בקשתו לא להיחקר. "מאחר שסירבתי, קיבלתי מכתב מהעירייה שהודיע לי כי בקשתי נדחתה בגין סירוב לשיתוף פעולה. נלחמתי בזה, אבל בסוף אמרו לי בפירוש בעירייה שאני חייב להיחקר כדי לקבל את ההנחה. מכיוון שמדובר בסכום משמעותי, הסכמתי לקבל את פניו של החוקר".
בוקסבאום נחקר בדירתו במשך כשעה וחצי: לדבריו, במהלך הביקור הסתובב החוקר בדירה כדי להתרשם ממצבו הכלכלי – נוהל שגרתי בחקירות מסוג זה. זה לא עזר לו, ולבסוף בקשתו נדחתה.
"אני יכול להוכיח שהייתי זכאי להנחה, אבל פשוט לא היה לי כוח להמשיך. זו השיטה, הם מנסים להתיש אותך. אתה מרגיש כמו פושע כי בסך הכל ביקשת הנחה שמגיעה לך. הרשות המקומית מפעילה טרור. רומסים אותך ברגל גסה".
באגודה לזכויות האזרח סבורים כי השימוש שעושים משרדי הממשלה והרשויות המקומיות במשרדי חקירות הפרטיות אינו תקין – או ליתר דיוק לוקה בחוסר סמכות ופוגע בזכויות היסוד של אזרחי המדינה לפרטיות, לכבוד ולהליך הוגן.
האגודה, שמטפלת במקרים רבים של אזרחים שנפגעו מיחסן של חברות החקירה הפרטיות, פנתה בחודשים האחרונים למשרדי הפנים והרווחה בדרישה לדעת מהו החוק המסמיך אותם להפריט את ביצוע החקירות הכלכליות.
התשובות שקיבלה האגודה היו בעיקר מתחמקות: המשרדים השיבו כי מדובר בפעולות לגיטימיות, אך לא ידעו להשיב לשאלה מהו החוק שמאפשר זאת.
באחרונה פנתה האגודה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בדרישה כי יורה למשרדים לחדול מכך. כשפנינו למשרד הפנים, למשרד הרווחה ולמשרד המשפטים, גילגלו המשרדים את האחריות לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה. עד שהמצב יובהר, הרשויות ממשיכות להשתמש בחוקרים הפרטיים.
משרד הרווחה דרש הצעת מחיר לשיטות חקירה פליליות
על הבעייתיות של הנוהג הזה אפשר ללמוד מהמקרה הבא.
אחד ממשרדי הממשלה שנוהג להשתמש בחוקרים פרטיים הוא משרד הרווחה, שמשתמש שנים רבות בשירותי חברות חקירה פרטיות שנבחרות במכרז.
המכרז האחרון שפירסם המשרד לפני שנה הגיע לדיון בבית המשפט העליון.
אחד מהמתמודדים במכרז עתר נגד המשרד ודרש לבטלו, וטען בין השאר כי המשרד דרש מהמשתתפים במכרז להגיש הצעות מחיר לשיטות חקירה לא חוקיות – חקירות סמויות וחקירות תחת כיסוי לגילוי ולהמצאת רשומות.
לפי העתירה, מהמכרז עלה שהחוקרים יידרשו להוציא באופן לא חוקי רשומות פרטיות של אנשים.
ההנחה היא כי מדובר ברשומות רפואיות, שהחוק אוסר על הוצאתן ללא הסכמה וחתימה על ויתור על סודיות רפואית, או על ידי צו בית משפט.
"אפשר להוציא במאמץ מסוים מידע רפואי על אזרחים בניגוד לידיעתם. זה קשה מאוד, וכרוך בשימוש בדרכים אפלות ופליליות", אומר אחד החוקרים הפרטיים שאליו פנינו.
משרד החקירות שעתר לבית המשפט העליון משך לבסוף את העתירה בעצת השופטים, מכיוון שהתמודד בעצמו במכרז.
אך בפסק הדין שניתן על ידי הרכב בראשות השופט אליקים רובינשטיין נקבע כי:
"הערת המערער באשר לכלילת חקירות מסוימות שאינן חוקיות במכרז מקובלת על המדינה, וביצוע חקירות מסוג זה לא יידרש. בעתיד אין לכלול תנאים כאלה במכרזים, ויש להצטער על כך שנכללו במכרז זה מלכתחילה".
למרות זאת, המשרד לא ביטל את המכרז, אך התחייב כי יבצע חקירות חוקיות בלבד.
במשרד הרווחה מסבירים כי:
"משרד הרווחה מפרסם מכרז בנושא זה בעניינים הנוגעים לבדיקת זכאות כלכלית בלבד. חקירות שאינן קשורות לנושאים אלה לא נדרשו בעבר ולא יידרשו בעתיד. המשרד פועל על פי חוק וכן בהתאם להתחייבותו בבית המשפט העליון. כאמור, משרד הרווחה פועל על פי חוק".
כיצד מנהלים החוקרים הפרטיים את הבדיקות? ברוב המקרים הם נדרשים על ידי הרשויות המקומיות לבצע חקירה גלויה: להודיע לאזרח שהם נשלחים בעקבות הבקשה שהגיש לקבלת הקצבאות או ההנחה. בדרך כלל, החוקר מתאם את הביקור עם האזרח, אבל החוקרים שעמם דיברנו מודים שלפעמים הם מעדיפים להגיע לבתים במפתיע.
החוק דורש מהחוקר להזדהות לפני תחילת החקירה, שבה הוא מנסה לברר פרטים על מצבו הכספי של האזרח ולפעמים מבקש גם להתרשם מהרהיטים והציוד בבית. הבעיה היא שלא תמיד ברור לאזרח שהוא אינו חייב על פי חוק לשתף פעולה עם החוקר, ושהוא מוסר פרטים ומסמכים על מצבו הפיננסי לאדם פרטי, ולא ישירות לרשות או למשרדי הממשלה.
בקשה להנחה בתשלום הארנונה, למשל, כרוכה גם בחתימה על טופס שמסמיך את העירייה לבדוק את מצבו בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה.
"אנחנו אומרים להם שזה חלק מהפרוצדורה שקשורה להגשת הבקשה, וכך הם מבינים שאם לא ישתפו פעולה יש חשש שיקבלו סירוב", מודה אחד מהחוקרים הפרטיים שעמם שוחחנו.
"מבחינת האזרח אנחנו עובדים עבור הרשות, וזה לא רחוק מהמצב בפועל. ברוב המקרים החוקר לא יתעכב יותר מדי בדירה. נגיע במפתיע רק אם נחשוד שמבקש ההנחה יטעה אותנו אם נודיע מראש, למשל יכניס לדירה אנשים שלא מתגוררים בה כי הצהיר שגר בדירה עם כל ילדיו. יש חקירות מסוימות שבהן אנחנו מעדיפים להגיע במפתיע כדי שלא יארגנו לנו הצגות".
באגודה לזכויות האזרח סבורים כי הפרקטיקה הזו פוגעת בחוקי יסוד וזכויות שונים.
במכתב ששיגרה עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לווינשטיין, היא טוענת כי:
"הליך החקירה כולל ביקור בביתו של הנחקר וחדירה לחייו הפרטיים ולמידע רגיש ואישי ביותר אודותיו. הליך זה מלווה בתחושה של השפלה ולעתים אף רדיפה. בנוסף, החלטת הרשות להעמיד אדם המגיש בקשה לסיוע על בסיס מסמכים המעידים על מצבו הכלכלי תחת חקירה מתייגת את המבקש כ'חשוד' הנדרש להוכיח את חפותו".
לטענת סוצ'יו, כאשר המחוקק התכוון להעניק לרשות ציבורית סמכות לעשות שימוש בחקירות, הדבר נקבע מפורשות בחוק ולווה בהסדרה לגבי אופן ביצוע החקירות, לאור הפגיעה המובנית בזכויות האדם של הנחקר. מכאן, לדבריה, נדרשת הסמכה מפורשת בחוק למי שעוסק בכך – דבר שלא קיים כיום.
בנוסף, לטענתה, גם אם היתה הסמכה חוקית לביצוע חקירות, העברת הסמכות לידיים פרטיות היא בלתי חוקתית:
"הפעלת סמכויות שלטוניות רגישות מסוג זה בידי גורם פרטי, שאינו נמנה עם הרשות הציבורית, טומנת בחובה פגיעה חמורה בזכויות היסוד של הפרט לפרטיות, לכבוד ולהליך הוגן. חקירת היכולת מוצגת לנחקרים כהליך חובה, שסירוב לשתף עמו פעולה גורר דחייה של בקשת ההנחה או של הבקשה לסעד. ההלכה שנקבעה בעניין אצילת סמכויות לגורמים פרטיים קובעת כי, ככלל, סמכות שלטונית לא ניתנת לאצילה".
באגודה מצביעים על בעיה נוספת שפוגעת בנחקרים – ניגוד העניינים:
"חוקר פרטי, המונע משיקולי רווח ומעוניין כי ההתקשרות של הרשות המקומית עמו תימשך, ייטה 'להוכיח' את עצמו בעיני הרשות באמצעות ביצוע חקירות יכולת נוקשות שנועדו, כביכול, לחשוף הונאות בבקשות ההנחה. יש בכך תמריץ לביצוע חקירה מוטה שכל מטרתה 'לחשוף' את הונאתו של המבקש, ומשכך מנהלים מניעים כלכליים פרטיים של החוקר הפרטי את פעילותו".
