כתב אישום הוגש נגד אפי נוה בגין המרמה במעבר בנתב"ג
הפרקליטות מייחסת ליו"ר לשכת עורכי הדין ולבת זוגו התנהלות פלילית בכניסה וביציאה מן הארץ תוך עקיפת ביקורת הגבולות. המטרה: הסתרת שהייתם המשותפת בחו"ל. "פעלו יחד במרמה ובתיאום מראש", נטען. הסנגור של נוה: ההליך התנהל באופן עקום להפליא
גלעד מורג וטובה צימוקי , ynet, 25.12.2018
פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה היום (ג') כתב אישום נגד יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה, בגין פרשת ההברחה של בת הזוג בנתב"ג. כתב אישום הוגש גם נגדה. השניים נאשמים ביציאה מישראל שלא כחוק בצוותא, כניסה לישראל שלא כחוק בצוותא וקבלת דבר במרמה בצוותא. החלטה להגיש אישום התקבלה על ידי פרקליט המדינה שי ניצן, שאימץ את המלצת פרקליטות מחוז מרכז.
לפי כתב האישום, שהוגש בידי עו"ד רועי רייס לבית משפט השלום בראשון לציון, ביקשו שני הנאשמים לפעול להסתרת שהותם המשותפת המתוכננת בחוץ לארץ, וזאת כדי להשיג לעצמם תועלת בקשר לסכסוך גירושים בו מצוי נוה עם אשתו. לשם כך, בתיאום מראש, החליטו השניים לפעול יחד במרמה לצורך יציאת וכניסת הנאשמת את גבולות ישראל, מבלי שמעבריה יתועדו באופן רשמי – באופן שתשוקף רק שהיית הנאשם, כביכול ללא הנאשמת, מחוץ לארץ.
נוה הוא עדיין חבר בוועדה לבחירת שופטים אף שהשעה את עצמו במהלך החקירה. כך או אחרת, בשלב זה הוועדה לא תתכנס בקרוב בגלל הבחירות שהוקדמו ל-9 באפריל. עדיין לא ברור אם לשכת עורכי הדין תחל בהליכי הדחה שלו.
נוה נחקר בעבירות של קשירת קשר לעוון, יציאה מישראל וכניסה לישראל שלא כחוק בצוותא, וקבלת דבר במרמה בצוותא. על פי חומר החקירה, נוה ואישה שהייתה עמו החליטו לצאת יחד לחו"ל. השניים קשרו קשר להסתיר ולהעלים במרמה ושלא כחוק את יציאת האישה מגבולות ישראל, ואת כניסתה חזרה, ולמנוע במרמה ושלא כחוק את תיעוד הכניסה והיציאה הרשמיים ברישומי המעברים.
על פי כתב האישום, נוה והאישה הגיעו לנתב"ג בשתי הזדמנויות שונות – בעת יציאתם מישראל בסוף ספטמבר ובעת חזרתם לישראל בתחילת אוקטובר. בתכנון מראש הם ניגשו לעמדות הממוכנות באולם ביקורת הגבולות, שם הזדהה נוה בעמדה והונפק עבורו פתק "גייט פאס". האישה, נטען, שלא הזדהתה בשום שלב, עברה את השערים באמצעות הגייט פאס שהונפק לנוה, והוא נצמד לגבם של אחרים על מנת לעבור את השער ללא הפתק.
עוד צוין בכתב האישום כי בעת חזרתם לישראל ניגשה אליהם בקרית גבול ששהתה בסמוך והבחינה בהתנהלותם. במהלך התשאול, נטען, היתמם נוה והציג בפניה מצג כוזב שלפיו אינו יודעים במה מדובר. תחילה אף טען בכזב שכלל אינו מכיר את הנאשמת. השניים עוכבו לבירור מעמיק יותר שהוביל בהמשך לחקירת המשטרה.
במסגרת הליך שימוע, שנוהל בפני פרקליטת המחוז, טענו הנאשמים בין השאר שהעמדתם לדין תהווה אכיפה בררנית פסולה. אולם על פי הפרקליטות, בדיקה העלתה שבשנים האחרונות הוגשו עשרות כתבי אישום ביחס להתנהלות דומה בנתב"ג. במהלך 2018 אף חלה החמרה במדיניות האכיפה בנושא, לאחר שזוהתה עלייה והתרחבות משמעותיות בהיקף התופעה. בין היתר, צוין, הוגשו כתבי אישום גם נגד אזרחים ישראלים שלא היתה מניעה חוקית לצאתם או כניסתם לישראל, בדומה לנאשמים. משכך נמצא שאין מקום לקבל את הטענה.
משרד בעז בן צור ושות', המייצג את נוה, נמסר בתגובה: "קיבלנו בפליאה את ההודעה על ההחלטה להגיש כתב אישום, לבטח בעיתוי הנוכחי – ביום לוויית אמו של בא כוחם של מר נוה והנאשמת, וערב פרסום בתוכנית 'עובדה' אשר צפוי לכלול התייחסות לאופן העקום להפליא שבו התנהל ההליך עד כה בפרקליטות. עיון בטיוטת כתב האישום מגלה פער בינה לבין כתב האישום שהוגש בפועל, שממנו הושמטה אחת מהעבירות המרכזיות. מן הדין היה שכך יהיה גם ביחס ליתר העבירות המיוחסות. מכל מקום, בשלב זה עובר ההליך להתנהל בזירה האובייקטיבית של בית המשפט. שם יתברר אם הפרקליטות תצליח לפרוע את השטרות שהיא מציגה היום – ואנו משוכנעים שלא יעלה בידה לעשות כן".
