פגמים בבתי המשפט באופן ניהול הליך המעצר טרם הגשת כתב אישום
פגמים בבתי המשפט באופן ניהול הליך המעצר טרם הגשת כתב אישום
מתוך דוח הסנגוריה הציבורית שפורסם ביולי 2018 על שנ"ע 2017
דיונים במעמד צד אחד ודיונים בלשכת השופט
כפי שכתב השופט ריבלין בהחלטתו הנ"ל, אין לאפשר נוהג לפיו בתיקי מעצר גלויים יתקיימו דיונים בלשכת השופט, קודם לכניסת הצדדים לאולם, דיונים אשר במסגרתם מחליפים השופט ונציגי הרשות החוקרת מידע ועמדות בעוד כל אלה אינם מובאים בפני
העצורים ובאי כוחם בחלק הפתוח של הדיון. הסניגוריה הציבורית הצטרפה בכל פה להמלצתו הברורה של השופט ריבלין, שלמעשה נובעת מהוראות החוק המפורשות, להפסיק לאלתר קיומם של דיוניםבלשכה או באולם בית המשפט במעמד צד אחד. לצד זאת, הציעה הסניגוריה הציבורית כי גם דיונים שמותר לקיימם במעמד צד אחד, בשלב הסמוי של החקירה, יקוימו באולם בית המשפט, תוך שהנוכחיםבו מתבקשים לצאת לצורך קיומם, ולא בלשכת השופט.
בנוסף, הסניגוריה הציבורית ציינה כי גם בדיונים ראשוניים במעמד צד אחד צריך להתקיים פרוטוקול שבשלב זה יוגדר כחסוי, ויישמר בכספת בית המשפט. לבסוף, ציינה הסניגוריה כי יש לקבוע שופט נפרד לדיון בהארכת המעצר, שאיננו השופט שדן בצווים המיוחדים טרם המעצר.
"התלחשות" בין נציג היחידה החוקרת לשופט באולם
גם כאשר הדיון מתנהל באולם בית המשפט ולא בלשכה, אנו עדים בחלק מהמקרים לפרקטיקה של "התלחשות" פסולה בין נציג היחידה החוקרת לבין השופט. זאת, בין אם מדובר במצב בו "ההתלחשיות" מתקיימת בתחילת הדיון בבקשת הארכת המעצר,ובין אם מדובר ב"התלחשות" במהלך הדיון, כאשר נציג היחידה החוקרת מבקש להביא תשובה לשאלה שנשאל על ידי הסניגור או על ידי בית המשפט לידיעת בית המשפט בלבד. הסניגוריה הציבורית ציינה כי פרקטיקה זו צריכה להיפסק בהיותה מנוגדת להוראות החוק ובשים לב לכך שהיא יוצרת מראית עין של חוסר הגינות בהליך. הסניגוריה הציבורית הדגישה כי כל תשובה שמוסר נציג הרשות החוקרת לבית המשפט חייבת להיות מוגשת בכתב ומסומנת.
דוחות חסויים לא מדויקים
נוכח ריבוי הפגמים באופן עריכתם של דוחות סודיים על ידי משטרת ישראל, יש להבטיח שיינתנו לשופטים התנאים שיאפשרו הקפדה על עיון מלא בחומר החקירה הגולמי, כולל צפיה בסרטונים. בנוסף, ציינה הסניגוריה הציבורית כי יש לשקול תגבור מיוחד של השופטים הדנים בתיקים רחבי ההיקף כך שיוקצה להם הזמן המספיק לעיין בחומר החקירה הגולמי בצורה יסודית וכי יש להבטיח שיתבצעו הפעולות הנדרשות במשטרת ישראל אשר יבטיחו נקיטת זהירות מירבית בכתיבת הדוחות החסויים.
חסיון גורף על חומרים המוגשים על ידי המשטרה והגבלה מופרזת על החקירה הנגדית
במציאות הקיימת, על חומרים המוגשים לבית המשפט על ידי נציגי הרשות החוקרת תיק החקירה והדוחות הסודיים מוטל באופן קבוע חסיון גורף ואוטומטי, וכמעט לעולם לא נשקלת על ידי בית המשפט האפשרות לצמצם את החסיון, וזאת למרות מצוות סעיף 15ה לחוק המעצרים והפסיקה. על כן, הסניגוריה הציבורית ציינה בפני הצוות כי רצוי שבתי המשפט ינקטו בבדיקה קפדנית יותר את מידת ההצדקה שבהגשת דוח שאינו גלוי לחשוד, או הכללתו של מידע שאין מניעה מלגלותו במסגרת אותו דוח. 46 לצד זאת, הסניגוריה הציבורית ציינה בפני הצוות כי יש מקום לחדד בפני בתי המשפט את הזהירות הנדרשת בהגבלה רחבה של החקירה הנגדית, המהווה כלי לצמצום פער הכוחות העצום בין נציגי הרשות החוקרת ובית המשפט לבין העצור וסניגורו, הכל כמובן עד לגבול הפגיעה בהתנהלות החקירה.
הגשת בקשות פגומות על ידי המשטרה לבית המשפט
הסניגוריה הציבורית נתקלת בליקויים משמעותיים הנוגעים לאופן הגשת הבקשות על ידי המשטרה לבתי המשפט. ליקויים אלה מביאים לפגיעה בזכויות העצורים ולשיבוש עבודתו של בית המשפט. על כן, ציינה הסניגוריה הציבורית כי יש להנחות את מזכירות בית המשפט לסרב לקבל בקשות ריקות או חסרות המוגשות על ידי המשטרה, וכי יש לקרוא למשטרה לחדול לאלתר מנוהג זה תוך נקיטה בהיערכות הארגונית המתאימה שתאפשר מילוי הבקשות כדבעי לפני הגשתן למזכירות בית המשפט וכן סיום כל ההתייעצויות הנדרשות ביום שלפני הגשת הבקשה לבית המשפט, ושחרור החשודים במקרים המתאימים כבר בתחנות המשטרה.
מצורפים צילומי הדפים הרלווטים מדוח הסנגוריה הציבורית
