עלילת משרד הרווחה על הילד בן ה-4 מאלעד שנמצא בקרטון הסיפור האמיתי – צינור לילה

עלילת משרד הרווחה על הילד בן ה-4 מאלעד שנמצא בקרטון הסיפור האמיתי – צינור לילה
עלילת משרד הרווחה על הילד בן ה-4 מאלעד שכביכול נמצא בקרטון
Spread the love

עלילת משרד הרווחה על הילד בן ה- 4 מאלעד שנמצא בקרטון.

כמה קל להכפיש ציבור שלם.

צינור לילה

בשבוע שעבר סערה המדינה מהסיפור המזעזע במגזר החרדי באלעד. כותרות העיתונים זעקו על "הומלס בן 3 וחצי מורעב ומטונף ננטש פעוט בקופסת קרטון". גם באתרי האינטרנט סיפרו את אותו הסיפור, דיברו על פעוט שישן במשך כמה ימים בתוך קרטון. אחרים דיברו על הומלס בן 4 מאלעד, וזה פחות או יותר הטקסטים, ובאחד מהאתרים אפילו ציטטו לכאורה גורמים במשטרה שאמרו "הילד היה במצב הזנחה קשה מאוד, וגם לנו שכבר ראינו כמעט הכל היה קשה לראות את המצב שלו. הזדעזענו לראות אותו ולהבין שכנראה כבר כמה ימים הוא משוטט לבדו ברחובות וישן בתוך קרטון".

אפילו שוטר אחד התראיין בגלי צה"ל עם אותם הכפשות.

אלא שהתחקירנים של ערוץ 10 נסעו לאלעד ונפגשו עם ראש העיר, עם הקמב"צ וגורמי הרווחה בעיר. הם מספרים על ילד שאיבד את אחיו הקטן לפרק זמן קצר. אירוע חריג, אבל שונה בתכלית מכפי שהוא הוצג בתקשורת. אולי אופי הסיקור קשור לעובדה שהאירוע קרה במגזר החרדי.

אפי שטרן, קמב"צ עיריית אלעד אומר:

"בסך הכל טווח הזמנים, פחות או יותר, זה בסביבות שעתיים וחצי שהם לא ידעו מה קורה איתו. הילד היה לבוש בבגדים שהם לא לטעם שלי, אבל בגדען, חולצה, כיפה, מסורק.
בסך הכל אני לא רואה את זה כסיפור חריג במיוחד. הפכו את זה לאיזה משהו דמוני לא ככה הסיפור. לא היה, לא נברא, לא מתקרב לזה אפילו".

ישראל פרוש, ראש עיריית אלעד:

"הבנתי שהכל מכור מראש. אנחנו חרדים ומה שלא נעשה, לא נצא טוב. עם ישראל, אנחנו עם אחד. היו הרבה מקומות אפלים שרצו למחוק את כולנו רק כי אנחנו שייכים לעם אחד. בואו נפסיק להתעסק עם התפל. בואו נסתכל על העיקר. שיהיה לכולנו פסח כשר ושמח".

גיא לרר: צריך לומר שאלה הם גורמים בעירייה.

גורמי הרווחה בעיר, גם הם אישרו את הסיפור שהילד נעדר רק לשעה וחצי.

שיחה עם א' אביו של הפעוט, שלא דיבר עד היום, לא סיפר, שתק והנה הוא מדבר לראשונה מספר את גרסתו לאירועים:

מה שהיה שם. אני בשעה שתיים חוזר מארוחת צהריים. אשתי מתקשרת אליי ביום רביעי: "תשמע הילדים עדיין לא חזרו מבית הספר", ואז בסביבות השעה 14:40 חוזר הבן שהיה אחראי הבן הגדול יותר, בן שבע וחצי, שהיה אחראי על הילד הקטן, בן שלוש וחצי. הוא אומר בבכיות, בטראומה: "לא רואה את אח שלי, אני לא יודע איפה הוא". הלך למיטה. התפרץ בבכי. לא היה מסוגל לדבר.

איבד אותו, הלך לו לאיבוד. הלך לו לאיבוד והוא לקח את זה מאוד קשה. ואז יש אצלנו מושג של גמ"ח השבת ילדים, בכל הריכוזים החרדיים. התקשרנו אליהם. לא הגיע הילד. אם יגיע, נהיה איתכם בקשר. קחו טלפון. התקשרתי למשטרה ראש העין מיד, בסביבות השעה חמש. נאבד לי ילד. כן, והשם שלו. אמרתי אני בדרך אליכם עכשיו. ואז אני מגיע למשטרה, אמרו לי: תשמע, סיפור, מצאו ילד בתוך קרטון, מוזנח. אני אומר להם: למה מוזנח? אני יודע שהוא יצא מהבית עם בגדים נקיים. גם דיברתי אחר כך עם המוכרים שהיו שם באזור. הם אמרו לי: כן, יש שם פשוט איזו פינה מוצלת. אז הילד שלך ישב לנוח שם. הוא כנראה נרדם. על הקרטון. זה הקשר המקרי בין הקרטון, לקופסא, לילד שישב שם. שהפך אותו "לילד הומלס". לילד הומלס, כמה ימים בתוך קרטון שזז.

גיא לרר: אתם הוצאתם אותו בבוקר לתלמוד תורה?

האבא א': לתלמוד תורה. בגדים חדשים. נקיים, מצוחצחים. נקי, מצוחצח. הוא בבוקר גם הפאות היו מסורקות. בגדים נקיים, מצוחצחים. גם אחר כך, דרך אגב, בתחנת המשטרה שהיו היה שם, חוץ מהכתמים של הפיצה שהשוטרים הביאו לו, הוא לא היה מלוכלך.

עובר יום, יומיים, אני מבין שכביכול התקשורת הצליחה לשכנע אנשים שקרה דבר שלא קרה. ואז הבנתי שיש פה משהו כבר מעבר לטעם הטוב, גם התקשורתי חרג. גם מפריע לי, שבגללי כביכול נגרם עוול על דבר לא אמיתי, דבר שקרי, והייתי אומר אפילו אכזרי, לגרום עוול לקהילה, לציבור, לעיר, דבר שלא נכון לעשות.

גיא לרר: תגיד, אבל לא הייתה לך איזושהי פגיעה אישית בשום שלב שאמרת: זה כואב לי, זה צובט לי בלב?

האבא א': זה כואב לי, קשה לי, אבל אני לא אביע את זה אף פעם החוצה. כי אולי המזג שלי, הפולני, אנשים קרים לא מביעים את הרגשות החוצה. אז שומרים בפנים, אבל בפנים מתחוללים דברים. אני בן אדם. אני לא מכונה. כואב לי, בתוכי הנפש סוערת, אבל אני מנסה בכל מקרה לשמור את זה אצלי וזה לא צריך להיות נחלה של אנשים אחרים.

גיא לרר: מה שלומו עכשיו?

האבא א': מתוק כמו תמיד, הילד ממשיך את החיים. בסך הכל היה לו איזה אירוע מעניין. דווקא השוטרים, הוא נהנה מהם, שהביאו לו אפילו במבה וטרופית. גיוונו לו ככה את הערב. הוא אפילו רצה לבקר עוד הפעם שמה.

גיא לרר: אני אסיים את הריאיון איתך באופן שאני לא מסיים בדרך כלל. בדרך כלל אני אומר רק תודה. הפעם אני אומר: תודה וסליחה. סליחה בשם התקשורת שהכפישה את שמך, בלי להכיר אותך, בלי לדעת מי אתה, מי המשפחה שלך והכפישה על הדרך ציבור שלם. סליחה.

האבא א': אני מקבל את ההתנצלות בשמי, אבל אני לא יכול לקבל בשם אחרים. אבל אתה לא צריך להתנצל. פשוט כל אדם הוא אדם בפני עצמו וצריך להסתכל, כשמסקרים מישהו אחר, להבין שיש מאחורי הדמות, מאחורי הסיפור גם אנשים ומשפחה וקהילה.

גיא לרר: שוב סליחה ותודה רבה לך.

האבא א': תודה רבה לך ויום נפלא. אני מאוד מעריך.

גיא לרר: אנו נודה למורן שכניק שלנו ולאלון שפיר.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בתחנת משטרת ראש העין התקבלה קריאה על ילד משוטט באחת הערים בתחום שיפוטה. שוטרי התחנה פתחו בסריקות והבחינו בילד כבן 4 מבוהל ובמצב הזנחה מתקדם. כל אמירה נוספת מעבר להודעה הרשמית שפורסמה היא באחריות המפרסמים".

מומי בירנבוים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.