ליקויים במינוי מקבל קצבה עבור סובל מנכות נפשית – מדוח שנתי 33 נציבות תלונות הציבור

המתלונן הגיש באוגוסט 2005 לנציבות תלונות הציבור (להלן – הנציבות) תלונה על המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד). ואלה פרטי התלונה:
1. המוסד משלם למתלונן, הסובל מנכות נפשית, קצבת נכות כללית (להלן – הקצבה) משנת 1975. בשנת 2005 היה המתלונן מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי כמה חודשים. לאחר ששוחרר מבית החולים, באוגוסט 2005, התברר לו כי במהלך אשפוזו שילם לו המוסד קצבה בשיעור של 20% בלבד, וכי ממועד שחרורו מבית החולים הקצבה מועברת לקרן לטיפול בחסויים (להלן – הקרן).
2. בתלונתו לנציבות הלין המתלונן על שקיבל רק קצבה חלקית במהלך אשפוזו, ועל שהמוסד לא הודיע לו שהחליט להעביר את מלוא הקצבה לקרן ממועד שחרורו מבית החולים. לטענת המתלונן, בשל החלטת המוסד הוא נותר בחוסר כל.

בירור התלונה

1. (א) בסעיף 307 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק), ובתקנה 2(2) לתקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה), התשמ"ד-1984, נקבע כי זכאי לקצבה המאושפז במוסד וגוף ציבורי נושא בהוצאות אשפוזו יקבל רק 20% מהקצבה, וכי יתרת הקצבה תועבר לגוף האמור.
(ב) סניף המוסד בקריות (להלן – הסניף) השיב לנציבות כי מאחר שהמתלונן היה מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי והמדינה נשאה בהוצאות אחזקתו, הרי לפי הוראות החוק הוא היה זכאי לתשלום של 20% בלבד מן הקצבה.
(ג) נוכח הסברי המוסד לא מצאה הנציבות שיש מקום להסתייג מפעולות המוסד בעניין זה.

2. (א) בסעיף 304 לחוק נקבע כי אם המוסד נוכח שתשלום גמלה לידי הזכאי לא יהיה לטובתו, הוא רשאי למנות את מי שהזכאי נמצא בהחזקתו או בהשגחתו או כל אדם אחר למקבל הגמלה ולשלם לו את הגמלה. עוד קובע הסעיף כי יש להודיע לזכאי על מינוי מקבל הגמלה 15 יום מראש.

(ב) בירור הנציבות העלה כי לאחר ששוחרר המתלונן מבית החולים החליט הסניף, בהסתמך על בקשה למינוי מקבל גמלה שהגישה עובדת סוציאלית שטיפלה במתלונן בבית החולים, למנות את הקרן למקבל הקצבה עבור המתלונן. אולם המוסד לא הודיע למתלונן על כוונתו למנות מקבל גמלה עבורו. מנהלת תחום הגמלאות בסניף השיבה לנציבות כי ההודעה לא נמסרה למתלונן בשל טעות.
(ג) עוד העלה הבירור כי החלטתו של המוסד למנות את הקרן למקבל הקצבה עבור המתלונן הסתמכה על בקשה למינוי מקבל גמלה ועל דוח סוציאלי, שעסקו במצבו של המתלונן בעת אשפוזו בבית החולים, ובאי-יכולתו לגבות את הקצבה בעצמו ולהשתמש בה למילוי צרכיו באותה עת, ולא במצבו לאחר שהשתחרר מבית החולים. הובהר כי הקצבה הועברה לקרן מספטמבר 2005, אף שהמתלונן השתחרר מבית החולים עוד באוגוסט אותה שנה.

3. נציב תלונות הציבור קבע שהתלונה מוצדקת.
המוסד החליט למנות את הקרן למקבל גמלה עבור המתלונן לאחר שחרורו מבית החולים, אף שלא הודיע על כך למתלונן, כנדרש בחוק. יתרה מזאת, ההחלטה התבססה על נתונים לא עדכניים על מצבו של המתלונן.

4. על המוסד לשמור על זכויות המבוטחים, ובייחוד על זכויות המבוטחים הלוקים בנפשם. ההחלטה אם למנות עבור הזכאי מקבל גמלה נתונה לשיקול דעתו של המוסד, ועליו לבחון את העניין בקפידה ולהחליט אם הנסיבות מצדיקות את המינוי. המוסד חייב להודיע לזכאי על הכוונה למנות לו מקבל גמלה, להנחותו בכל הנוגע לזכויותיו ולהביא לידיעתו שהוא רשאי לקבול על פעולותיו של מקבל הגמלה.

5. הנציבות הסבה את תשומת לבו של המוסד לליקויים שהתגלו בפעולתו וביקשה שיודיע לה על הצעדים שנקט למניעת הישנות הליקויים בעתיד.

תוצאות הבירור

הסניף הודיע לנציבות כי בעקבות בירור התלונה הוער לעובדים הנוגעים בדבר על הליקוי בפעולתם. כמו כן הוחלט לראות בפנייתו של המתלונן לנציבות בקשה

לקבלת הקצבה במישרין, והמתלונן הוזמן לסניף כדי לדון בעניין. נוסף על כך שלחה מנהלת תחום נכות במוסד לעובדיה חוזר רענון בנושא.