ביהמ"ש קבע כי אין מניעה למנות את ד"ר אברהם ברקאי עבריין מין מורשע באחזקת תכנים פורנוגרפיים ופדופיליה בקטינים לתפקיד רופא הפיקוח בלשכת הבריאות בצפון
בית המשפט קבע כי אין מניעה למנות את ד"ר אברהם ברקאי לתפקיד רופא הפיקוח בלשכת הבריאות בצפון, אף שהורשע באחזקת 200 אלף תכנים פורנוגרפיים ופדופיליה, בהם ילדים. זאת, בניגוד לעמדת נציב שירות המדינה, שהוא הגדיר כ"חשוכה ופרימטיבית". הוא לא יטפל בילדים, אך כן יבקר בבתי ספר
בבית הדין האזורי לעבודה טען ברקאי כי בהעדר מניעה חוקית למינויו לתפקיד, עמדת המדינה בעיניה הוא נתפס כ"פדופיל המהווה מקור סכנה מוחשי ומיידי לילדים", מייצגת "תפיסה חשוכה ופרימיטיבית".
ד"ר ברקאי מעולם לא הסתבך עם החוק עד שנעצר על ידי חוקרי לה"ב 433 ביוני 2010 בדירתו בכרמל המערבי. בחיפוש בביתו נתפסו מחשבים, כוננים קשיחים ותקליטורים שונים, שהכילו, בין היתר, קבצי מחשב בנפח של כ-GB 478 ועליהם כ-190 אלף צילומים וסרטי פורנוגרפיה בהם שותפים ילדים, לעיתים בגיל צעיר מאוד. ע"פ כתב האישום שהוגש נגדו, במהלך 15 שנים הוא נהג לצפות בסרטים ותמונות תועבה ובהן דמויות של קטינים בעירום, שחלקן אף מציגות את הקטינים מקיימים יחסי מין. את החומר אסף ברקאי ממקורות שונים, לרבות מהאינטרנט.
"החזיק ברשותו המדובר בכמות אדירה של סרטים, ויש בכמות מעין זו כדי להעיד על האובססיה שלו בצפייה בסרטים אסורים מעין אלה".
עוד הוא ציין, שמדובר ברופא ילדים אשר
"שכח שעתידו ועתיד העולם קשור קשר הדוק בדור הצעיר, ופגיעה שלו ושל מבוגרים אחרים בילדים, עלולה להפר את המשוואה הנ"ל, ולגרום ליצירת עולם אכזר, בו הבגירים מנצלים את הקטינים, והקטינים הפגועים ינצלו את אלה שיבואו אחריהם, בשל הפגיעה הפיזית והנפשית בהם" והוסיף כי כרופא ילדים "היה עליו לדעת, אולי יותר מכל אחד אחר, את משמעות הפגיעה בילדים כתוצאה מצפייה ומהפצה של סרטי פדופיליה".
בנוסף ציין השופט:
"שתי קצוות – באחד, הוא טיפל וריפא ילדים ממחלות שונות, ובאחר – הוא גרם בעקיפין לניצול מיני של ילדים".
הוא אמר כי הנאשם "לא הסתפק בהחזקת הסרטים, שעה שאיפשר לאחרים להוריד אל מחשביהם סרטים רבים שהוחזקו על ידו, ובכך הפיץ למדינות רבות ושונות, סרטי פדופיליה אסורים".
עוד הוסיף פלאח כי הוא "ידע לחפש סרטי פדופיליה בהם מופיעים קטינים, ידע לבחור את שם החיפוש המתאים, וידע להסתיר את הסרטים בקבצים פרטיים לאחר הורדתם" וכי מעשיו האסורים נקטעו "לא בזכות ערנותו והחלטתו שלא להמשיך ולעשות כן, אלא בזכות מאמצי השיטור העולמיים".
ועדה מיוחדת שדנה בקובלנה משמעתית נגד ד"ר אבי ברקאי על פי פקודת הרופאים, מצאה כי הוא אינו מסוכן לציבור לקוחותיו, ולפיכך התלתה את רישיונו לתקופה של שנתיים. לאחר מכן הוגבל עיסוקו לתקופה של חמש שנים במהלכה הוא לא הורשה לטפל בקטין אלא בנוכחות בגיר. הוועדה דנה בעניינו בינואר 2013. ביולי 2013 הוא קיבל את רישיון הרופא שלו בחזרה.
מאז, ניסה ברקאי להתקבל לעבודות שונות – ונדחה. העבירות שבהן הורשע נמנות בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, למרות שבמשרד הבריאות לא ראו לכך כל מניעה. כך למשל דב פסט – מנכ"ל בכיר למנהל משאבי אנוש במשרד הבריאות, שיגר ב-2014 מכתב ממנו עולה מפורשות ובאופן שאינו משתמע לשני פנים, כי אין מניעה שד"ר ברקאי יתמודד במכרזים ויעבוד כרופא ילדים. מדובר במכתב המייצג את עמדת משרד הבריאות.
על עמדת משרד הבריאות ניתן ללמוד גם מהחלטת ועדת הבוחנים שהחליטה פה אחד על בחירתו לתפקיד. בוועדה ישבה גם ד"ר מיכל דר – רופאת מחוז צפון שהייתה שותפה להחלטה שלמרות עברו, ד"ר ברקאי נמצא כשיר ומתאים לתפקיד, ושלאורך כל ההליכים הסכימה להמתין לו ובינתיים לא לאייש את התפקיד בו זכה. ב-2016, לבקשתו, הוא קיבל אישור ממשטרת ישראל המתיר לו לעבוד כרופא ילדים.
עוד קודם לכן, ב-2015, הוא זכה במכרז לתפקיד רופא אם וילד בלשכת הבריאות המחוזית בחיפה. אז, נציבות שירות המדינה התערבה במינוי וביטלה את זכייתו משום שלא היה בידיו אישור כחוק. ב-2016 החליטה הוועדה לתת לו פטור קבוע מאיסור ההעסקה. ב-2017 הוא שוב זכה בתפקיד רופא אם וילד בלשכת הבריאות המחוזית, הפעם בנפת נתניה של מחוז מרכז, מבלי שציין את הרשעתו הפלילית, ולכן בסופו של דבר נפסל. לאחר מכן, העניק השופט חגי טרסי מבית המשפט השלום בפתח תקווה לד"ר ברקאי את הפטור הקבוע, אחרי שהתקבלה חוות דעת על פיה לא נשקפת ממנו כל מסוכנות, לרבות בעבודה קלינית של ממש כרופא ילדים.
בסוף שנת 2018 הוא זכה בתפקיד המדובר במחוז צפון ומאז עד כה התנהל העניין בערכאות. כאמור, בבית הדין האזורי לעבודה, החליטה השופטת הבכירה אורית יעקבס כי החלטת נציב שירות המדינה לבטל שוב את החלטת וועדת הבחינה אינה סבירה. בתגובה לעתירת לעורכי הדין שלו, עו"ד ערן קייזמן ועו"ד יוסי חזן, היא קבעה כי ד"ר אבי ברקאי יוכל להתחיל לשמש בתפקיד בו זכה במכרז, וחייבה את המדינה לפצות אותו ב-11 אלף שקלים לכיסוי הוצאותיו המשפטיות ושכר טרחת עורכי הדין.
המועצה לשלום הילד התייחסה להחלטת בית הדין האזורי לעבודה וכינתה אותה "שערורייתית". לדבריה:
"ההחלטה מעבירה מסר חמור ופוגעני לקטינים נפגעי עבירות מין והן לעברייני המין. הדעת אינה יכולה לסבול מצב בו משרד ממשלתי מבקש לאשר מינוי של אדם שהורשע בעבירות של החזקת חומרים פדופיליים לתפקיד של אחראי בדרך כזו או אחרת לבריאותם הפיזית והנפשית של ילדים".
עוד אמרו כי "פרשנותו של בית הדין אודות אופיו ה'טכני' של התפקיד וההתייחסות לאופי העבירה ככזו שאין בה פגיעה של ממש בקטינים, בשום אופן אינן עולות בקנה אחד עם מהותו של התפקיד והמשמעות שלו וכן עם החלטתו של המחוקק כי מדובר ב 'עבירת מין' ככלל עבירות המין. בית הדין אף 'הגדיל לעשות' וביקר את נציבות שירות המדינה שעמדה בצדק על המשמר ופעלה לתיקון המעוות למענם של ילדים. כבר בשנת 2011 הוכללה עבירת החזקת חומר תועבה כעבירת מין שעליה חל איסור מניעת העסקה. מחקרים הצביעו על כך שחשיפה לחומרים אלה מהווה סיכון משמעותי לביצוע חוזר של אותן עבירות ואף של עבירות חמורות מאלה. בכוונתנו לפנות לנציבות שירות המדינה בבקשה כי יערערו על פסק הדין".
מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, אורית סוליציאנו אמרה בתגובה להחלטת בית הדין כי היא:
"מזעזעת ומעידה על כשל עמוק בהבנה של עבירת המין והשלכותיה הקשות. רופא שהחזיק בחומרים פורנוגרפיים לא יכול לשמש בתפקיד ציבורי. נקודה. אנחנו באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית קוראות לנציב שירות המדינה לערער על החלטה שגויה זו וכן דורשות שכל שופט ושופטת בישראל יעברו הכשרה על פגיעה מינית והשלכותיה" .
